אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן טו

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן טו

סימן יד

ב"ה אור ליום ד' פ' מו"מ תרע"ד לפ"ק מאד יצ"ו.

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדל חו"ב טובא וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה מרדכי פארהאנד נ"י דומ"ץ דק"ק נייטרא יצ"ו.

הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי על דבר מי שאשתו הלכה לאמעריקא עם החשוק בה ונתאמצו ע"ד ג"פ ונשלח כנהוג עד עיר טשיגאגוי ומשם ברחה ואין ברצונה לקבל גט פטורין ועתה עומד בעלה פני הב"ד להתירו לישא אשה על ידי היתר ק' רבנים ולפי המנהג לזכות לה גט, ועל כן נפשו בשאלתו אי סגי בגט הנ"ל לענין הזכייה או צריך לזה לסדר גט חדש ותחילת דבריו דעת כת"ה כיון דתחילתו הי' דעתו שתתגרש ע"י שליח להולכה ולא לדעת זה לזכות לה ולהיות אגודה בי' א"כ הוה שלא לשמו והאריך בזה בבקיאתו להוכיח ממ"ש ר"פ כל הגט וכתב שצריך לשמו וכיון שלא ע"ד הן נכתב ליכא לשמו, ודבריו בזה מרפסין איגרא להרבות פסולי גט פטורין דא"כ נאמר הלא רוב ראשונים פסקו כר"ח דאשה עושה שליח לקבל גט משלוחו של בעל וכן לעיקר פסק המחבר בסי' קמ"א ורק הביא י"א דפסקי כרב ועיי' בב"ש שם בשם תשובת הריב"ש, ולדברי כת"ה האיך הלכה זו אם הבעל חשב לגט על ידי שליח הולכה ושתבוא לידה ועכשיו בא שליח קבלה ומפסיק באמצע לקבלה נימא דלא על דעת כן כתב הגט ולא נעשה ונכתב לשמה וגם הא רב במס' גיטין ד' ס"ג לא פסלי' רק משום בזיון דבעל דניקל בעיניה לקבל בעצמה רק ע"י שלוחה וכי נימא דאיירי דיקא בידע הבעל מקודם ודאי לא כן הוא אדרבה דאז י"ל דלא קפיד עיי' בב"ש ועיי' בחת"ס ח"מ סי' קצ"ט, ועוד הא רוב ראשונים ס"ל דכל התנאים אינם פוסלים אפי' אמר התנאי קודם כתיבת התורף חוץ מתנאי דחוץ וע"מ שלא תינשא לפלוני ועיי' בב"י סי' קמ"ז דאם נתקיים התנאי או שבטלו התנאי אפי' לאחר הנתינה או שיחזור ויתננה לה כשר והא נכתב ע"ד התנאי ומאי מהני הביטול ומאי מהני שיחזיר ויתננו וכן למ"ד דאפי' נכתב בגט וחזר ומחקו כשר באלו תנאים מאי מהני לדעת כת"ה הא אינה לשמה והרמב"ם שמחמיר בכל התנאים לפני התורף טעם אחרינא איכא כמ"ש דאכתי נכתב בלא כריתות דאגידא בתנאי ואם נתקיים י"ל לבררה ולדעת מעכת"ה יהי' פסול משום שלא לשמה בביטול או מחיקה של תנאי, ועוד הא אמרינן שם ד' פ"ד ע"ב רבא לטעמי' דאמר שתקו שתוקי לבעל עד דכתבי לי' לתורף דהיינו שלא יאמר שום תנאי ומשמע ודאי דמרגישין שבא לגלות תנאי ושיאמר אחר התורף ואם כי ידעינן שהי' בדעתו קודם התורף ועל כל זה ודאי מהני ביטול התנאי שאמר אחר התורף ועי' בב"ש סי' קמ"ז בסופו ואפי' בגילוי דעת דס"ל לרבא מילתא היינו דוקא שיש איזה גילוי דעת שאינ' רוצה רק בכך אבל בלא שום גילוי דעת מנ"ל למיפסל גיטא ועיי' באה"ע סי' י' במגרש אשתו משום שם רע דוקא בכפלי' למילתא או אמירה בפירוש דמשום זה מגרשה וגם רק משום לעז בעלמא כמו שכתבו התוס' שם דף מ"ו ומסתמא אמר דברים אלו גם קודם כתיבת הגט עיי' בשו"ת השיב משה סי' י"ח והכל משום דאינה אלא דברים שבלב ואינם דברים כלל ועוד גרע ממנו כמובן וכנ"ל:

וגם מה שכתב דיש לחוש דבשעת כתיבת הגט הי' שלא ברצונה והוי כמו נכתב בע"כ של האשה והביא על דעת זה שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קע"ב מה שכתב בשם מהר"ם מינץ בזה ודאי הפריז על המדה במכ"ת ליפות כח האשה כ"כ על מחשבתה אשר לא טהורה חדא דהא לפי"ד היא עם החשוק ולהתירי' עי"כ על ידי היתר ק' רבנים ובלתי ס' לפי"ד וראות הב"ד שאי אפשר להתירה לחזור לבעלה משום איסור סוטה והא בזה ס"ל רוב רו"א דמותר לגרש בע"כ עיי' בשו"ת ד"ח ח"א סי' ה' ובשו"ת א"צ בכמה מקומות, ועיי' בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' ק"כ שהשיב לענין מעשה וא"כ מה חששא איכא משום בע"כ וגם מורדת יש מתירין בזה עיי' שו"ת אבני צדק סי' מ'. וגם נראה לענ"ד דהמהר"ם לשיטתו דחייש אפי' בדיעבד בגט בע"כ אבל הרמ"א בסי' קי"ט הא פסק דבדיעבד הגט כשר ומה דמשמע מדברי הב"ש ס"ק י"ב לחוש אפי' בדיעבד עיי' בב"מ מה שהשיג עליו וגם מדברי עצמו בסי' ע"ב ועיי' בפ"ת שהביא להקת נביאים אחרונים בשו"ת דבדיעבד מגורשת עיי"ש, אך מה שכתב מעכ"ת מפני זמן מוקדם יש מקום לדבריו עיי' בתשו' מרן חת"ס ח"א סי' ד' דאם כי גט על ידי שליח אית לה קלא כמ"ש במ' גיטין ד' ח"י מ"מ בנידון זה שנתבטל השליחות הוי כקול ושוברו עמו וודאי יש לחוש לענין לזכות לה גט דדנין בזה שתהי' מגורשת מיד בקבלת שליח זה ודאי צריך זמן כמו שאר גיטין שלא ע"י שליח להולכה שיהי' הזמן כתו"ח וקבלתה ביום אחד כנלענ"ד, וכל זה לפלפולא משום חביבות תוה"ק לגלות הדעת אך אם לענין זה אם צריך לזכיית הגט כלל ישנו מבוכה גדולה בין הפוסקים אחרונים כידוע כי דעת המהרי"ק שלא לזכות בנאסרה עליו ומשום תקלה דחייש לדברי שיטת הרי"ף דאין הגט עד שתבוא לידה ובתשו' ד"ח אוסר לזכות לה גט בנאסרה עליו משום תקלה הנ"ל ובב"מ עצתו לזכות לה גט ואחרי הזכיי' יעשה שליח להולכה דאם תחזור בתשובה יתן לה הגט לידה עיי' שם בטעמא וגם בזה חשש בתשו' אבני צדק סי' ב' דלמא ימות השליח או יאבד או יטושטש הגט והיא תדמה בדעתה להתגרש ע"י זכיי' הנ"ל וכתב שכן היתה עובדא בגלילותי' כמעט הי' מכשול על ידי כן ע"כ דעתו שם דשב ואל תעשה עדיף שלא לזכות לה גט בנאסרה על בעלה רק להתירה ע"י ק' רבנים ולדעת תשו' ד"ח ותשו' חמדת שלמה וכן עוד דיעות דלא צריך אך נוהגין בהיתר ק' רבנים ועיי' בספרי בס"ד ובשו"ת שע"צ להגאון מדעש ז"ל ג"כ הוכיח מדברי הרמ"א בדברי א"צ ועיי' בתשו' א"צ סי' ל"ט וסי' מ' שנה ג"כ דברי תשו' ד"ח הנ"ל:

והנה בנידון זה שנראה מענינה שברחה מטשיגאגא שלא לקבל ג"פ ולא נודע מקומה איה בזה ודאי פשיטא להו ה"ה תשו' ד"ח וא"צ ושערי צדק סי' ט"ו דלא שייך זכיי' הגט מה זכות הוה שהרי עומדת וצווחה ובזה לא יועיל ג"כ סברת שו"ת מהרש"ם בשם הריק"ס דבאומר זכה גם הרי"ף מודה דלא צריך להגיע לידה היינו בשאינה בע"כ אבל בנידון זה שאין ברצונה לקבלת גט ומשום דלית לה זכיי' מה זכות איכא יותר בזכה מאמירת תן (וידעתי משיטת הרשב"א בחי' מס' קידושין דף כ"ג) וכדבריהם מבואר בתשו' פ"א ח"ב סי' י"ב ושבו"י סי' ק"כ הנ"ל דבבע"כ לא שייך זכיי' הג"פ וכנ"ל, ועכ"פ בנידון זה אם לפי דעת ביד"צ שנאסרה על בעלה וגם נראה מענינה שאין רצונה בגט לפי ענ"ד לשמוע לשלשה הרועים שי"ת ד"ח וא"צ ושע"צ שלא לזכות לה גט כלל, ובענין השלשת כתובה עיי' בתשו' ברית אברהם בעובדא כזו החמיר להשליש כתובה בלא נדוניא עכ"פ מה הפסיד אם יתן טכאטא על סך הנ"ל עם ערב קבלן כמ"ש החת"ס ח"ב סי' ק"כ ועיי' מהר"ם שיק סי' ד' ותול"מ, ומעתה כל הנ"ל רק אם יסכים אתנו עוד גדול הוראה הנני כשיבא למכשורא, ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה