אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן ה

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן ה

סימן ד

בעהי"ת יום ג' א' דר"ח אדר תרפ"ב לפ"ק מאד יצ"ו

משנכנס אדר ירבה שמחה על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאור הגדול בנש"ק כש"ת מהו' יעקב שרגא סג"ל ני' אבד"ק נ' בערצעל יצ"ו.

יק"מ כת"ה בא לידי והנה הענין ע"ד ביהכ"נ עזרת נשים כבר האריכו בת' דברי חיים ח"ב סי' י"ג וי"ד וכן בת' בית שלמה ודעתו דעכ"פ הוה קדושה רק דקדושת' קלה מקדושת ביהכ"נ דעזרת אנשים דכמה דברים שבקדושה שאין נוהגי' בע"נ, ומ"ש כת"ה בשם ת' שו"מ סי' כ"ב בשם מהרי"ט דס"ל דיש בע"כ משום קדושה ראיתי מכבר דבריו ול"ז להבין דבריו הק' הלא במהרי"ט סי' קל"ב כ"פ חזר ושנה דאין בע"נ קדושת ביהכ"נ ואינו רק קדש להקדש דהא כ"פ מוכרי' אות' לצורך מסים וארנוני' וגם לצרכי עניים וכן דבריו דלא ביהכ"נ עצמ' הוא שיהי' בו קדושה ומוכרי' אותה לצורך בדק ביהכ"נ וכן גזבר יכול למכרו ושוב חזר ושנה ובנ"ד יש להסתפק במקום זה שהחזיקו על גג ביהכ"נ של נשים אי מקרי שיש לו בעלים מיוחדים כיון דלאו ביהכ"נ עצמה הוא אלא קודש שהוקדש לביהכנ"ס דדילמא ביהכנ"ס דוקא דקדוש מקרי שאין לו בעלים אבל שאר מקומות שאין להם קדושה יש לו בעלים מקרי וכו' א"כ חזינן בפירוש דתלי' זב"ז יחדיו משולבים משום דלא הוה קודש ויחדיו משולבים זה עם זה ע"כ דעת השו"מ שגבה ממני מ"ט ס"ל להפריד בין הדבקים ולומר דרק לענין בעלים ס"ל דהוה כלא הקדש, ולבד מזה הא עובדא דמהרי"ט הי' שהחזיק' אפוטרופוס של יתומי' בחלונות על הגגות של עזרת נשים והאיך אפשר לומר דפשיטא לי' דהוה קדושה הא במרדכי פ"ק דשבת הוכיח נגד דעת הר"י לאסור גגות של ביהכנ"ס דגם גג של עזרות בביהמ"ק לא הי' קדש ורק במהרי"ק כתב בשם המרדכי דדילמא מחמירי' בגגות ביהכנ"ס דוגמא דהיכל דגם העליות הי' קדש, ועיי' בברכ"י סי' קניא מ"ש ע"ד שירי קרבן שהביא ראי' לדברי הר"י להחמיר מדברי הירושלמי במ"ש שם ר' יוחנן מקל לנשיא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא א"כ משמע להדיא דיש בהם משום קדושה והשיב עד"ז בברכ"י דהר"י הא אסר על העליות כמ"ש במרדכי לזה אין ראי' מגגות דהוה ביזוי טפי דבפרהסי' ועכצ"ל כן דאל"כ למה צריך מדברי ירושלמי תיפוק כפי' דמתניתין הוא אין שוטחין על גגה פירות ועכ"ח דשאני גגות דחמירא כהנ"ל, וא"כ בעובדא דמהרי"ט שהי' חלונות על הגגות פשיטא דהי' כמו עליות דאל"כ מה שייכ' חלונות תמן וא"כ איך אפשר לומר דס"ל למהרי"ט בפשיטות דהויין כקדושת ביהכ"נ הלא הראשוני' ואחרוני' נוטים יותר להקל ולהחמיר ע"כ אין בידי לברר מדברי מהר"י שדעתו כדעת השו"מ וכהנ"ל:

וראיתי מיש כת"ה ע"ד פרמ"ג סס"י קנ"א שחקר שם בפאלי"ש אם מותר לעשות קפנדריא והביא כת"ה דברי הירושלמי מ' מגילה בעובדא דר"א דעבר בפרוורה דמדרשא, והנה עד דקשי' לי' בדברי פרמ"ג לקשי לדברי מג"א ריש סי' קנ"ד בשם מהרי"ט שעמד על הספק בפאלי"ש וקאמר בלשון שמא כיון דמתפללין בו תדיר בעת שנדחקי' בבית הכנסת קדושתה כביהכנ"ס אמאי לא הביא דברי הירושלמי הנ"ל וסבר הרגיש בזה בגליון הש"ס שנדפס על הדף בירושלמי הנ"ל, ואפשר מעובדא הנ"ל אין ראי' דשם הי' לומדים תמיד כמ"ש במלמדי התינוקות וכדרך כמה קהלות גם בזה"ז שלומדים בפאלי"ש חבורות ומלמדים כידוע:

והנה להלכה ולמעשה במ"ש בחששא דממעט באוירא של ע"נ והפאלי"ש וגם החששא מפני איסורא דל"ת כן עיי' בת' דברי חיים סי' י"ג וסי' י"ד דיש מקום להתיר ע"י מכיר' בזט"ה ומעא"ה מקומות הנ"ל ויחול הקדושה על העצים ואבנים הצורך למלאכת השליבות דבל"ס יהי' לצורך עצים ואבנים לצורך שליבות חדשות ועיין בספרי הקטן לבו"מ ח"א בענין כיו"ב:

ב) מ"ש בענין המקוה שנתלבנו המים ע"י מי בורית וכתב כת"ה דאם נימוח גוף הצבע יש לחוש כמ"ש מדברי ט"ז, והנה כללא נאמר בדברי הראב"ד והרשב"א דכל דבר שלא נתערב עם המים אינו פוסל והא חזינן דמי בורית נתערב עם המים, בפרט לפימ"ש הרמ"א במי זיתים שנעשה שמן דפוסל דהוה ממש ועכ"ח דמתערב, וא"כ בורית דעיקרו מן החלב ושומן וע"י מים חמין נמסו ומה לי שמן ומה לי שומן וחלב שנמס ונימוח והא במ' חולין ד' ק"כ קתני לי' חלב שבמוח וקאמר לרבות את השותה אלמא דבכלל משקה חשבינן לי' והא קיימ"ל במ' שבת ד' קמ"ד דכל דבר שאין עושין ממנו מקוה פוסל את המקוה בשינוי מראה וכן קיימ"ל בסי' ר"א סעי' כ"ה ואפי' תרדין שסחטן פוסלת ע"כ אין בידי להתירא במקוה זו, ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה