לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן א
בעהי"ת יום ג' פ' שלח תרפ"ב לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסים צ"ת בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר נ"י דומ"ץ בק"ק ערלוי יצ"ו.
ראיתי מכתבו מלא תורה בבקיאות נפלא כדרכו בקודש מלא על כל גדותיו מי יבא אחריו להעיר איזה הערה ולא באתי רק במ"ש לידידינו הרב הגאון הצדיק מו"ה חיים צבי נ"י דומ"ץ ק"ק פה במ"ש במומר ליוה"כ אם תפסו חולי דקיימ"ל בסי' תרי"ח דמאכילין לו עפ"י עצמו דלב יודע וכו' אם נאמן דצריך לו אפי' נגד הרופאים והביא עד"ז דברי פרמ"ג או"ח סי' שכ"ח דפשיטא לי' דמומר לחלל שבתות אין מחללין שבת בעבורו וכ"כ מרן ק"ז חת"ס בח"מ סי' קע"ז מדנפשי' והביאו בשו"ת מחנה חיים ומהרמשי"ק ובת' הנ"ל תולה הדבר בדברי התבו"ש סי' ב' דהביא ראי' דמומר לתיאבון מעלין ולא מורידין כנראה ממסקנת הש"ס מ' ע"ז דף כ"ו ע"ב ובתבו"ש שהקש' לנפשי' מרועי' בהמה דקה דלא מעלין ולא מורידין אם כי דלתיאבון וכמ"ש התוס' שם דבדידהו קמיירי דבשל אחרים אין אדם חוטא ולא לו ותי' כיון דדשו בי' וכהתירא דמי' להו גרעי מלתיאבון, ותמוה בעיני מפני מה לא הביא דברי התוס' במקומן שם שהקשו כעין קו' זו ותי' דה"ט כיון דאינם פסולים רק מדרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם כדי שיחזרו בתשובה משא"כ גזלנים ומומרים כלומר דאין תקוה שיחזרו בתשובה, ולפי"ד במומר ליוה"כ אם אינו חשוד לשאר דברי תורה ורק תאוות אכילה תפסה לי' אפשר דחמיר יותר כדי שיחזור בתשובה:
ואגב ראיתי להעיר בדברי מרן ק"ז חת"ס במ"ש בח"ו סי' פ"ג מנא הא מילתא דמחלל יוה"כ הוה כמחלל שבתות דבשבת יש טעם לדבר כמ"ש רש"י ז"ל בעירובין וכן פירשו שאר מפורשים דבזה כופר במעשה בראשית וחידוש העולם משא"כ יוה"כ ובאה"ע סי' קכ"ג מדמה לענין עדות וסופר יוה"כ כמו שבת, וחידוש בעיני שלא רמז ע"ד תבו"ש בסי' ב' הנ"ל שעמד אהך הלכה באה"ע ובפרמ"ג בפתיחה כוללת לה' שבת כמ"כ עמד בזה ודעתו כיון שחמור מאוד בעיני עולם והוא עובר חשוד מדבר חמור לקל, ועיי' בת' מהרי"א יו"ד סי' ל"א שהביא דברי התבו"ש ופנ"י ח"ד בחי' פני ארי' ואחרון הכביד דברי פרמ"ג הנ"ל ועיי' בדרכי תשובה סי' ב' דהביא בשם כמה אחרונים דהה"ד מחלל מועדות הוה כמחלל שבתות וכמ"ש בת"כ וברש"י ז"ל פ' אמור כידוע, ואפשר בטעמי' דמועדות כולם תולה הקרא ביציאת מצרים והמחללם ככופר בנסים ונפלאות שנעשה משמים לנו ולבנינו וזה ככופר במעשה בראשית כמ"ש בהגר"א בהגדה דשתי בריאות הי' בריאת העולם בכללו הוה בריאה כללית ויציאת מצרים בריאה פרטית למען ישראל כמובן:
ועוד יש להעיר לפימ"ש בש"ך סי' קנ"א דבגוי לא שייך מסייע ידי ע"ע וכן במומר ושם בדגו"מ מיקל יותר דכל במזיד הוה כמומר ולא הוה כמסייע וידוע כי המג"א סי' שמ"ז סק"ד חולק עלי' והביא דברי תוס' מ' קידושין דף נ"ו דאסור להושיט למומרים דבר אסור ועוד מסייע לי' מדברי תוס' בסוגי' דגת בעוטה דאפי' בנכרי שייך משום מסייע ידי ע"ע במה שנאסר להם עיי' בת' מהרי"א ובחו"י סי' קפ"ה, וא"כ בנ"ז תלי' במחלוקת הנ"ל לענין להושיט לו מאכלים עכ"פ חזינן מדברי פרמ"ג ומדברי ק"ז מרן חת"ס דל"ל טעמי' דמר לומר דעושה תשובה מחמת חליו ועכ"ח צ"ל כמ"ש גם הדר"ג נ"י, וי"ל לפימ"ד בתוס' שם מ' ע"ז ד' כ"ו הנ"ל דמומרים שלנו להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איסורא, וה"נ מי שהוא מומר לאכול ביוה"כ וכי משמר עצמו שלא לאכול יותר מדי ישוב דעתו ודאי אוכל כל שבעו כדרכו והוה כמו שביק התירא, ועוד במ' ע"ז דף י"ז אמרינן גבי עובדא דראב"ד כיון דאביק מיבק הוה כמין ולא מעלין ואדרבה מורידין, וה"נ אפשר מקרי אביק מיבק כיון שאין שום מורא עליו ע"י תאות אכילה במה שרגיל שעי"כ כמעט ככפירה עליו וצריך בדיקה באופן מה אם אינו כנ"ל ולפי ראות עיני המורה וד"ל:
ב) וראיתי מ"ש בשם מהרי"ל דיסקין דעיבוד עורות של אחרים לשמה לא יועיל וכהד"ג עושה לו סמוכין, והנה במס' נדרים ד' ל"ה ע"ב אמרינן הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה שנא' זאת תורת וגו' לרבות שאדם מביא קרבן על בניו ובנותיו הקטנים והא אין להם דעת וא"כ הה"ד לאחרים שהם בני דעת, והא בנים קטנים צריכין ללמוד מקודם תורה שבכתב כולו כמ"ש בה' ת"ת סי' רמ"ה וצריכים לס"ת והא במס' כתובות דף ק"ג דאמר רבי כמה גדולים מעשה ר"ח שהי' צודה צביים ותקני' לתינוקות מגילות מגילות לקרות וא"כ לפימ"ש בט"ז בה' ס"ת דבס"ת פסול אפי' ביחידית אסור לקרות בו דגזרינן אטו ציבור וגם קיימ"ל במ' מגילה ד' כ"ג מעיקר הדין קטן עולה למנין ז' וא"כ הוה דומי' דמחוסרי כפרה לענין ס"ת, והא דפסול לכתיבת ס"ת הוא מגזה"כ וקשרתם וכתבתם מי שאינו בקשירה כמו אשב וקטן ושם בתוס' דללולב וציצית אשה כשרה דאין הטעם משום דאינו מחיוב בדבר רק לענין סת"מ הוה גזה"כ ועיי' בשאג"א סי' ל"ה, א"כ לענ"ד אין ברור כ"כ שלא יועיל עיבוד לשמה שלא מדעת בעלים ועיי' בפ"ת ה' ס"ת סי' ע"ר בשם משנת חכמים במי שכתב ס"ת לחבירו שלא מדעתו וצ"ע, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.