אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד מפתחות עם קצת הערות והגהות נחוצים להמעיינים בפנים › חלק יורה דעה

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

מפתחות עם קצת הערות והגהות נחוצים להמעיינים בפנים · חלק יורה דעה

חלק אורח חיים

רק שלא מדעתו עלתה בידו שחיטה ראויה דאז שחיטתו פסולה אבל אם נתכוין לשחוט אלא שהי' במחשבתו לשם נחירה בזה גם המהרש"ל מודה דכשר, וכן ראיתי לדודי הגאון שי' בס' אבן שלמה על הראב"ן במס' חולין סי' ר"ה שכתב כן בדעת מהרש"ל יעו"ש, ואח"כ מצאתי במלא הרועים אות מצות צריכות כוונה סי' ח' שביאר להדי' כן דעת מהרש"ל יעו"ש, ובגוף הדין דאנסוהו לשחוט עיי' בס' דבר תורה מהיל שחיטה סי' בזה חו"ז הגאון ז"ל בשו"ת מהריא"ץ סי' י"א, ובהנוגע לנ"ד כתב בשעא"פ שם סעי' מ"ו שבש"ת מביאים לפעמים ס"ת מביהכ"נ אחת לאחרת בכדי שיהי' שבעה ס"ת להקיף התיבה ושאין למחות בידם, ומ"ש בפנים מס"ח הוא בסי' תשנ"ה ובט"ז נרשם הסימן בטעות).

סימן קל"ו אי אבל מקיף בס"ת ביום שמחת תורה. סימן י"ט אי יוצאין יד"ח נר חנוכה באור העלעק:

טע"ר (תשובה המוזכרה בפנים בענין זה הוא בשו"ת לבו"מ מהד"ג סי' כינו ע"ש).

סימן קי"ט במ"ש במגילת אנטיכוס דימי חנוכה קבעוהו למשתה ושמחה, וביישוב קו' התוס' במגילה ד' ז' גבי אסתר ברוה"ק נאמרה.

סימן קנ"ו אותן הבאים בשבת לבהכ"נ כדי לשמוע קריאת המגילה בלילה אי אין בו משום הכנה משבת לחול. סימן קמ"ה בעניני תקנות שנתיסדו בביהמ"ד א' סימן קנ"א בענין התפרדות קהל ארטה' מקהל שטקו"ו ונעאלאגען.

סימן ק"ע ע"ד קהלה אחת שרוצים מקצתם להפרד ולבנות קלויז חדשה.

סימן קע"ד מכתב בענין איזה מחלוקה.

סי' קצ"ח מכתב ע"ד התאחדות קהל ארטה' עם שטקוו'.

סימן רל"ב מכתב ע"ד איזה מחלוקה נגד הרב מרא דאתרי'.

סימן רס"ג בענין התאחדות קהל אדטה' עם נעאלאגען. ג' אות ח' שהעלה דלא הוי בכלל כוון בפירוש שלא לשם שחיטה רק כסתם בלא כוונה ולכן השחיטה כשרה בכה"ג ע"ש והביאו בדרכי תשובה סי' ג' אות ב' ובאמת הדין מפורש להדי' בס' מלה"ר אות מצ"כ הנ"ל דבאנסוהו לשחוט שחיטתו כשרה יעו"ש בטעמו ונימוקו ואכמ"ל).

סימן קכ"ב בענין שו"ב שאיתרע חזקתו אי חוששין גם למפרע.

סימן קכ"ח ע"ד שיעור מקום השחיטה בצואר (ועיי' בשו"ת מהרש"ג חיו"ד סי' ט"ו מ"ש בזה).

סימן קכ"ט שו"ב שהי' בקהל שטאטוסקוו' אי יכולין להכשירו

סימן קל"א בדין שו"ב שידיו מרתתין.

סימן ק"צ ע"ד שו"ב שהי' בקהל שטקוו'.

סימן רס"ז הערה ע"ד הג' בעל אבן שלמה על הראב"ן בענין שחיטת עכו"ם נבלה (ועיי' באב"ש בקונטרס אחרון שלו מה שהשיב על דברי מרן ז"ל בזה יעו"סו.

סימן רע"ח בעניין ברכת שהחיינו על השחיטה ועל הכיסוי.

סימן ג' אי יש להתיר הלעטת אווזות ע"י כלי הנקרא גומ"י מאשינדיל.

סימן ק"ו בענין הוראת והפעטות האווזות.

סימן רס"ב ע"ד מראה לבן הנשאר בוושט לאחר גרירת השחין

סימן כ"ח בנמצא מחט תחוב בקורקבן מצד אחד במקום הדק מה דינו.

סימן ע"ו אופן בדיקת הוושת.

סימן קי"ז בדין נשבר עצם האליה שהקולית תחובה בו.

סימן קל"ה בדין אם ניקב הקורקבן מפולש באלכסון.

סימן קכ"ח בנמצא ב' שלחופיות של מי רגלים, וע"ד האו"ה דבדבר שצריך שיעור לנקיבתו אין מועיל בו סתימה. סימן קנ"ה אי עכו"ם יש לו לאמנות להביא שני ושטין לפני המורה, ופלפול אי נקובת הושט הוה אתחזק איסורא.

סימן רי"ב בנמצאו אפרוחים קטועי ראש אי יש לתלות בעכברים גדולים.

סימן רי"ח ע"ד דגו"מ בספק פסוקת חוט השדרה אי מהני הליכה, והערה בענין כוי, ובענין דשיל"מ.

סימן ר"מ בדין נשבר עצם הקולית.

סימן קס"ט הערה בסוגי' דטריפה אינה חיה.

סימן קצ"ט פי' בדברי הגמ' בסוגי' דטריפה חי' וביאור פירש"י שם.

סימן ר"ז הרבה חידושי דינים מלוקטים בטריפות הלב וכבד.

סימן רכ"ז פלפול בהא דאמרינן בגמ' דבב"ח חידוש הוא דאי תרי לי' כולי יומא כו', ופלפול בענין חולין מקדשי' לא גמרינן, ובענין הפסד קדשים.

סימן קע"ב אי יש להניח במקולין לתלות באייזקאסטע"ן בשר כשר וטריפה ביחד.

סימן קנ"ה בדם שבשלו בחמי טבריה.

סימן כ"ט טיפת דם שנמצא על הביצה בתוך תבשיל, וע"ד מ"ש בס' כרם שלמה שלא לאכול ביצה בת יומא (ראיתי בס' הנ"ל ליו"ד סי' פ"ו שהביא כן בשם קרבן אהרן, והעירני הרב השואל נ"י כי טעות נזדקר בזה לפני הרב בעל כרם שלמה ז"ל במחכ"ת כי כוונת בעל קרבן אהרן דאם נמצא דם על הביצה במקום האוסר אעפ"י שהביצה בת יומא ודם זה לאו ריקום הוא אפי"ה אסורה דלא פלוג רבנן והוא כדברי הש"ך בסי' ס"ו סק"ו דאפי' בביצה בת יומא אסורה ע"ש, אבל בביצה בת יומא סתם אין שום טעם בדבר שלא לאכלו, ועי' ביומא

דף ס"ט ע"ב איבעי ביעתא בת יומא לחולה וכו').

סימן רס"ב ע"ד הבר אוזות שחרטומיהון שחורות.

סימן כ"ח ע"ד פאוויד"ל של נכרים שמבשלים אותו משזופים (פלוימען) ואין בודקין אותם מהתולעים (ועי' בכנה"ג

סי' כ"ד בהגהות ב"י אות פ"ב והובא בדרכ"ת סי' פ"ד ס"ק צ"ה יעו"ש ועי' בשו"ת בית היוצר יו"ד סי' ט"ו וסי' נ"ז שהאריך בד"ז)

סימן כ"ד פלפול בהא דאין מוכרין ביצת נבלה וטריפה לעכו"ם שמא יחזור וימכרנה לישראל (מ"ש בפנים ע"ד הנתיבות מרמ"א יו"ד סי' קכ"ג עיין בשו"ת אבני צדק חא"ח סי' י"ז שהעיר בזה בשם זקינו הגה"ק בעל יש"מ ז"ל יעו"ש, ועיי' בשו"ת חת"ס חחו"מ סי' ק"פ והדברים עתיקין, וע' בס' טל תורה בהגהותיו לברכות דף ל"ה).

סימן קמ"ח ע"ד הדגים סארדיניע"ן (עיין בתפארת ישראל על המשניות בפ"ב דע"ז משנה ו' אות נ"ה מ"ש בזה ועיי' בדרכ"ת בסי' פ"ג ס"ק נ"ח ובסי' קי"ג ס"ק ע"ג)

סימן קכ"ו במבשל ואוכל בב"ח ואומר ברי שלא הי' בו טעם אי לוקין עליו.

סימן פ"ד ע"ד ליתן בתוך הבראטרעה"ר בשר אחר חלב (מ"ש בפנים לענין זיעה ע"ע לבו"מ מהד"ת יו"ד סי' מ"ג).

סימן קל"ה פלפול בסוג' דטיפת חלב (מה שהקשה מרן ז"ל לפי"ד התוס' במנחות כ"ב ע"ב וכן בזבחים ע"ג ע"א קושי' זו כבר כתובה על הספר ישיע"ק ביו"ד סי' צ"ב אות ז' יעו"ש).

סימן צ"ו איסור הנאה אי מותר להשליכו לכלב של הפקר (ועיי' בדרכי תשובה סי' צ"ד אות מ"ח מ"ש בזה). סימן ר"י ע"ד הרמב"ם בדין טעימת עכו"ם.

סימן פ"ב בדין תערובת חתיכות נבלות וכשרות.

סימן ר"ב בדין איסור ציר טמא.

סימן קפ"א בענין דשיל"מ.

סימן ל"ז בדבר הבא מכח רוב אי שייך בי' דין קבוע כמחצה על מחצה.

סימן קס"ג בענין בישול משרת המחללת שבת.

סימן קפ"ד ביאור כמה דינים בענין ישראל מומר, והערה בשע"ת סי' ת"צ, וע"ד נתיב חיים סי' שמ"ג.

סימן קט"ו ע"ד חרצנים מיי"נ קלויים שעושין ממנו משקה קאפ"ע אם מותר לשתו' (ועיי' בזה בשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ק"מ ובשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ט"ז ועיי' עוד בשו"ת קב חיים כת"י מאאמו"ר הגאון זללה"ה הכ"מ מ"ש בזה)

סימן קט"ז צ"ד קאפע ע"י חעמיקע"ר עכו"ם שאין בו תערובות שומן איסור אי יש להאמין ולסמוך על זה ובענין דבר שהותר בהפ"מ אי מותר לאחרים.

סימן ק' אי רשאין לגדל יונים בתוך ביתו (עיי' בס' משנת חסידים ובס' נגיד ומצוה שלא לגדל תורים ובני יונים בתוך ביתו כי הוא סכנה ר"ל ע"ש, ועיי' ברש"י פסחים ד' נ"ה במשנה דמושיבין שובכין).

סימן כ"ה אילן זקן ששרשיו מרוקבים ופירותיו מתולעים אי מותר לקצצו (מ"ש אדמו"ר זללה"ה ממשנה דתרומות דמחובר לא בטל כן איתא גם בפ"א דערלה מ"ו נטיעה של ערלה ושל כה"כ שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט וכו' ומייתי לה בפ' הניזקין דף נ"ד ע"ב ופירש"י שם דכל זמן שהיא במקומה במחובר חשיבה ולא בטלה, וכבר מבואר ד"ז בשו"ת לבו"מ מהד"ג סי' ט' יעו"ש, ועיין בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' קע"ח בד"ה איברא וצ"ע, ועיי' לדודי הגאון זלל"ה בשו"ת דמשק אליעזר בסי' ה' מ"ש בענין זה ואכמ"ל).

סימן נ"ז עוד בענין קציצת אילן.

סימן מ"ב בענין עשיית סחורה בדברים אסורים.

סימן קכ"ב בענין קצב ישראל אי יש להמציא היתר שימכור לעכו"ם בשר חזיר (ועיין בשו"ת לבו"מ מהד"ת סי' נ"ה ועלה רמז מרן ז"ל בפנים יעו"ש בזה).

סימן רט"ו סשפעדינוא"ר שמוביל מיני מאכל ויש בתוכם גם בשר חזיר אי יש לחוש משום עושה סחורה בדברים האסורים.

סימן רכ"ח ע"ד בעלי מלחמה שמוכרחים לאכול דברים האסורים ולחלל שבת.

סימן קכ"ו במי שאכל עוף ואח"כ נתודע לו שהי' נפסל בשחיטתו אי יכול לתבוע סך הגאבעלל"א בחזרה.

סימן קס"ג חילוק בין אפיקורס ישראל לאפיקורס נכרי.

סימן רנ"ז אי יש לסמוך על כתב הכשר מרב אחד.

סימן קפ"ה אי יכולין לטבול כלים בתוך בארות.

סימן ו' פלפול בדין טבילת כלים אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, ואי מהני טבילת כלים ע"י קילוח וואססער:

לייטונג.

סימן רמ"א הלוקח כלים מישראל מומר אי צריכין טבילה כמו בלוקח מן העכו"ם.

סימן כ"ה כלים הנמכרים לעכו"ם על ימי הפסח משום חמץ מה דינם לענין טבילה (ועיי' בשו"ת שו"מ מהדורא ו' סי' נ"א ובדרכי תשובה סי' ק"כ ס"ק צ' מזה).

סימן רט"ז ע"ד תנור העומד בבית נכרי מה דינו, וע"ד בסוס גדולה שאי אפשר ללבנו רק להגעילו.

סימן קע"ט עריבה שנסדקה והקניהו בחלב ודם אי מותר ליתן בתוכה בצק ומאכלים.

סימן רל"ו פועלי נכרים שעושין מלאכתן במרתף אי יש לחוש שנגעו ביין.

סימן רל"ד בענין יין נסך.

סימן ע"ו בדין יין מבושל דאין בו משום נסך והא דלא גזרו בי' משום מראית העין (ועיי' בשו"ת לבו"מ מהד"ת סי' כ"ח מ"ש בזה).

סימן צ"ה בענין עיסקא אי יש לחוש משום רבית.

סימן פ"ו אם מותר לאשה לצאת בפיאה נכרית.

סימן צ"ט איסור הקפת פאת הראש אי שייך גבי קלון

סימן ר"ד אי מותרת האשה להסתפר כל שערה כמו איש.

סימן מ"ד בדין טומאת כתמים בזמן הזה.

סימן כ"א בענין שיעור גובה המקוה.

סימן כ"ט בענין הנ"ל (עי' בס' דברי יחזקאל מהגה"ק משינאווא ז"ל בשו"ת שבסוף הספר מ"ש בזה ורמז עלה לעיל בסי' כ"א ע"ש ועיין בדרכ"ת סי' קצ"ח אות קכ"ה וקכ"ו, ובגוף השיעור זרת ע"ע לקמן סי' כ"ו).

סימן כ"ו בענין שיעור זרת כמה הוא.

סימן ל"ג אשה הממונית על, הטבילה שאינה מדקדקת כראוי אי יש להעבירה ולסלקה (ועיי' בשו"ת צבי תפארת סי' מ"ט ובדרכ"ת בסי' קצ"ח אות קל"א).

סימן נ"ד באשה אשר נעשה לה באזנה אפעראציאן ותחבו לה שם וואטוטנ"א לשמור מאחוזת דם אי חוצץ בטבילה (ועיי' בשו"ת לבו"מ מהד"ת

סי' קס"ט, ומ"ש בפנים בסוף התשו' בדבר הסתיונות לנקבי השניים שמסירין אותו אחר איזה ימים הנקרא פראווזאריש"א בלאמב"ע יעיין בשו"ת לבו"מ מהד"ג סי' כ"א באורך וגם בסי' כ' שם, וע"ע בחאו"ח מהד"ת סי' קע"ח.)

סימן רי"ט בדין כתמים.

סימן רנ"ג בכתם אם ברור שבא מגופה אם סותר הז' נקיים מה"ת.

סימן קע"א בהא דאסרו לטבול ביום ז' שמא תשמש ותראה ותסתור.

סימן ד"ר בהא דנוהגין הנשים שלא לגלח שערותיהן ג' ימים קודם טבילה.

סימן רנ"ח בענין קביעת וסת בדילוג למפרע, וע"ד אי יש לסמוך ע"ד השל"ה להתחיל לספור ז"נ מיום ה' לראייתה כדי לקרב הטבילה לחפיפה. סימן ה' מקוה שנתלבנה ממי בורית מה דינה (מ"ש בפנים דשמן מתערב עם המים הנה ראיתי בשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל"א שכ' מדנקט במשנה פ"ז דמקואות נפל לתוכו יין או מוהל ושנו את מראיו פוסל ולא נקט שמן דומי' דרישא הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים וע"כ דרק מוהל פוסל שדומה למים ומתערב שפיר אבל שמן גופא עולה למעלה ואינו מתערב כלל בשאר משקין ואינו פוסל משום שינוי מראה וכ' עוד דגם נאפט הוא כמו שמן בטבעו שאינו מתערב במים ול"ש בו שינוי מראה יעו"ש מ"ש בזה גם לענין חציצה).

סימן ס"א ע"ד מקוה שעל הרצפה שלה ישנם אבנים וצרורות אי חוצצים בטבילה.

סימן ס"ב ע"ד מקוה שהי' עלי' כמה חששות.

סימן קי"ז בענין חזקת טומאה, ובביאור דברי התוס' בגיטין דף ט"ז דבמים שסופן לירד למקוה הוי קטופרת חיבור וע"ד סתירת הרא"ש בדין צנור שחקקה.

סימן קכ"ז ע"ד מעיינות שיש להסתפק בהם אי אינם רק מי תמציות.

סימן קמ"ט במקוה שיש לחוש שנפסקה חיבורה מהבאר וגם עלי' חשש זחילה.

סימן ר"י פחות מג' לוגין מים שאובין אמאי אינם מעלין.

סימן רי"א בדין פסול מים שאובין ופי' בדברי ת"כ אך מעיין וכו'.

סימן קפ"ה בענין שאיבת מקוה ע"י עכו"ם.

סימן ק"ס בעיר ששלטה יד האויב אי יש לחוש שפסלו המקוה דשם.

סימן קמ"ד בביאור שיטת מהרי"ק בענין נוטפין שרבו על הזוחלין.

סימן רמ"ז מקוה גדולה ורחבה מאוד שקשה לחממה אי יכולין לבנות כותל באמצעה ולעשות עלי' דלת קטנה.

סימן נ"ג אשה בעת חליה נדרה בגדים שלה לעניים והבעל בשמעו אמר "איך זאג נישט' אי מועיל התרה לנדר.

סימן ע"ז בדין שנים שאסרו הנאה זמ"ז שאסורין ליכנס בביהכ"נ.

סימן קי"ח ע"ד חברה קנין ספרים שעשו איסור להוציא ספר מאוצר הספרים אי חל האיסור גם על הספרים שקנו אחר כך.

סימן ר"ט בנדר בשעת צרה.

סימן רמ"ג מי שנהג להחמיר שלא לאכול מבהמה שנכשרה בסירכא ע"י מיעוך ומשמוש וכעת שא"א לו לנהוג עוד כן האם צריך התרה על מנהגו.

סימן רס"ד במקום א' נתיישב ת"ח א' להורות או"ה וכאשר נודע הדבר להרב השייך לדגלו עמד ואסר הוראתו אי יש לאנשי היישוב לחוש לאיסורו

סימן רמ"ה בקהילה אחת שהתפרדו איזה אנשים ולקחו להם מורה הוראה ושו"ב נגד רצון הרב מרא דאתרא, ובענין עגונות.

סימן כ"ז אי שרי לקבוע ישיבה באתרי' דרב אב"ד.

סימן ע"ה במי שהוחזק להורות או"ה שאין להורידו.

סימן צ"ח בענין קביעת ישיבה עם תלמידים.

סימן ט"ז טבלאות שתולי' בהם נרות בביהכ"נ ביוה"כ אי רשאים לשנותם ולעשות מהם רנזערווא"ר.

סימן כ' בענין צדקה לחיזוק תלמוד תורה

סימן ס"ג בדין גר שצריך להתגייר בפני ג' הכשרים לדון

סימן א' אי מהני עיבוד עורות לשמה שלא מדעת בעלים.

סימן ל' בענין תיקון ס"ת אי יש ללתיר מחיקת השם בגרמא ע"י קטן.

סימן מ"ג בדין מחיקת השם בגרמא.

סימן ק"ל ע"ד סופר שהי' לו ציצין המעכבים המילה והעירו אותו לתקן ועבר זמן רב ולא תיקן אם לפסול הס"ת תו"מ שכתב עד עתה.

סימן קנ"ו בס"ת שנמצא טעות ובמתכנתו כ' ובמתכנו חסר קר'.

סימן קפ"ז פלפול בדברי נקוה"כ סי' רפ"א דבס"ת פסולה לא חיישינן לתקלה שיקראו בו בצבור.

סימן רמ"ד עורות שהתחילו לעבדן לשם ס"ת אי רשאין להשתמש בהם לדבר חול.

סימן י"ב בענין קביעת מזוזה איזה צד הוא ימין הכניסה.

סימן מ"ד בדין השוכר בית ורוצה לקבוע מזוזה קודם ל' יום.

סימן מ"ה מי שהסיר דלת הבית מצירה והחזירה אי צריך ליטול המזוזה ולקבעה מחדש.

סימן פ"ד בענין תעשה ולא מן העשו'.

סימן ר"ס בענין קביעת מזוזה, ובענין ברכת שהחיינו.

סימן ק"מ בא' שיוצא מבית ולו שם מזוזות מהודרים ויקרים והבא לדור שם רצונו לשלם רק מחיר מזוזות פשוטי' אי רשאי היוצא ליטול מזוזות מהודרים שלו.

סימן רנ"ד הקובע ב' או ג' מזוזות אמאי אינו מברך לקבוע מזוזות בלשון רבים כמו בטבילת כלים, ופלפול בענין כמדארל"ת אי עביד לא מהני, והערה בתוס' שבועות דף כ'.

סימן קצ"ד בענין כלאים.

סימן כ"ט בפדיון הבן ביום ל"א אי יש למתין עד שימלאו כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים (ועיי' בשי"ת לבו"מ מהדו"ת יו"ד סי' קכ"ט, ועיי' מ"ש בזה אאמו"ר הגאון זלל"ה הכ"מ בס' קצה המטה על המט"א בסי' תקפ"א ס"ק ע"ח וע"ע בשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קל"ב מזה) והערה ע"ד חת"ס ח"ו סי' ל'.

סימן ס"ד אחד יש לו זוג תפילין מהודרים אי יכול ליתנם לכהן בעד פדיון בנו.

סימן פ"ב אי מהני נתינה לאדם חשוב בפדיון הבן כמו בקידושין.

סימן קע"ו אי מהני פדיון הבן שלא מדעת בעלים.

סימן ק"פ ע"ד כהן שהחזיר הפדיון והאם זכתה עבור הקטן, ובענין מצללה"נ אי מותר גם לכתחילה.

סימן מ"ז במי שקנה מן הגוי ב' ולדות והניחם אצלו עד שיולדו מבכירות ואז יתן א' להישראל והשני יהי' שייך להנכרי בשכרו וכעת ילדה א' בכור ושלחה להקונה אי קדוש בבכורה או לא (מ"ש בסוף התשו' ע"ד שנוהגין בכור מת וטריפה לקברה בביה"ק ובעומק הערני כבוד דודי הרה"ג מו"ה יוסף הכהן שליט"א מגרוו"ד מדברי התוס' בע"ז

דף ס"ב ע"ב ד"ה ולקרבינהו וז"ל וכן דרך עתה לקבור בכורות ונראה שצריך לקברן מעט בעומק פן יבא לחטט אחריהם עיי"ש ועיי' בשו"ת פרי השדה ח"ד ס' מ"ד בזה)

סימן ע"ט בדין בהמת הפקר שפטורה מן הבכורה.

סימן רכ"ג ע"ד אשה אחת שהיתה לה פרה מבכרת ובראותה כי קרבה ללדת נתנה לעכו"ם הולד במתנה והוליך הבהמה לביתו אי פטרה עי"ז מקדושת בכור.

סימן רמ"ח בדין בהמה חולבת אי פטורה מבכור ואזהרה לקוני' בהמות מפושעי' לחקור ולדרוש על הבכור.

סימן רנ"א ע"ד קצבים שלוקחים בהמות מאנשים החשודים למכור בכור לשם חולין.

סימן רע"ד בענין הנ"ל.

סימן כ"ז בענין מחלוקת ב"ש וב"ה בשיעור החלה.

סימן רכ"ו פלפול בענין שליחות בנדר והקדש ותרומה.

סימן ר"ל אי מהני באבל למכור חנותו לאשתו או לבנו הסמוך על שלחנו.

סימן ר"נ במי שהמיר דתו ר"ל אי מחויבים קרוביו להתאבל עליו.

סימן ר"פ מי שמאבד עצמו לדעת אי אוננין עליו. סימן רנ"ו באשה שנגמר בדעת הבעל לגרשה ובל"ב מתה והוא כהן אי כופין אותו שיטמא לה.

סימן רע"ט בדבר שו"ב אחד. חלק אהע"ז

סימן ט"ו במי שאשתו ברחה למדינת אמעריקא עם החשוק לה ואין ברצונה לקבל גט פטורין מבעלה אי יש לו להתיר לישא אשה אחרת.

סימן כ"ו מי שאשתו נעשית עתים חלים ועתים שוטה אי יש להתיר חדרגמ"ה ש שא אשה על אשתו.

סימן ק"ב אודות איש א' שאשתו הלכה ממנו ולא נודע מקומה איה אי יש לו להתיר חדרגמ"ה לישא אשה על אשתו ואי רבנים הספרדים מצטרפין למנין המאה רבנים.

סימן צ"א בענין חתן וחמיו ששמותיהן שווין (ועיי' בלבו"מ מהד"ק ח"ב סי' מ"ד), ומבאר תיבות מ"ו ש"מ שברש"י ז"ל ב"ב דף ד'.

סימן צ"ב בענין הנ"ל

סימן קי"ב בענין הנ"ל

סי' ר"כ בענין הנ"ל, והערה בר"ן נדרים דף ט"ז.

סימן רס"ה בעובדא באשה ששכבה במטה אחת עם ב"א נער בן י"ח שנה אי יש לחוש לאסרה על בעלה.

סימן ס"ח אי מותר לישא אשה המסתכנת בלידתה ויצטרך לעשות פעולות לשלשל הולד. סימן ק"ט אשה שנתעברה באמבטי או ע"י אפארא"ד מש"ז של איש אי קיים האב פו"ר ושיקרא בנו לכל דבר. סימן מ"ד ע"ד הרמב"ם בדין ב"נ שבעל אשת חבירו ודימה שהיא אשתו או פנוי'.

סימן קע"ז פנוי' שיצא עלי' קלא דל"פ איך יש לכתוב בכתובה.

סימן פ' בענין היתר עגונה.

סימן פ"א עוד בענין הנ"ל.

סימן קי"א בענין הנ"ל.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה