אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד מפתחות עם קצת הערות והגהות נחוצים להמעיינים בפנים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

מפתחות עם קצת הערות והגהות נחוצים להמעיינים בפנים

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי

ממני הצעיר משה ליב עהרענרייך בהגמהרח"צ זללה"ה הכ"מ.

חלק אורח חיים

סימן י"ג בענין נטילת ידים להקם ממטתו.

סימן רנ"ח הנוגע בראשו בלא חיכוך אי צריך נט"י

סימן קצ"ד מלבוש ראק"ק אי חייב בציצית, וע"ד ציצית שעושין לקטן אי יוצא בו כשנתגדל.

סימן קס"ג בענין הנחת תפילין בחוה"מ אי שייך משום לא תתגודדו (וע"ל סי' קס"א).

סימן קל"ט במ"ש בשעה"כ להאריז"ל להשחיר גם אחורי הרצועות (מ"ש בפנים מד' הרמב"ם עיי' בס' עיקרי הד"ט סי' ב' אות י"ז שכ"כ בס' התרומה והריב"ה ז"ל, ועיין בשו"ת יכין ובועז ח"א סי' ק"נ ובס' מגן גבורים בסי' כ"ג שהאריכו בזה וע"ע בדג"מ סי' כ"ז).

סימן קכ"ג בענין לסלק ש"ץ.

סימן רכ"ב בענין ברכת ק"ס.

סימן רי"ג בענין עמידה וישיבה בק"ש.

סימן קנ"ב במי רגלים ומי נטילה בבית אי מהני להוציא ראשו ורובו חוץ לחלון כדי לקרות ק"ש וברשות. סימן מ"א בענין טבילת עזרא וע"ד מי שנזהר בטבילת עזרא ועתה לא יהי' בידו לטבול אי ידחה הטבילה נגד מצות עונה (מ"ש בפנים להעיר בזה מפלוגתת הרדב"ז והח"צ במי שהוא בבית אסירים איזה מצוה יקרים כעין זה העיר מרן ז"ל בהג"ה לס' קצה המטה על המט"א בסי' תרכ"ה אות ק"ח יעו"ש).

סימן רכ"ו ע"ר ברכ"י דיחיד העומד בפסד"ז צריך ליפול על אפיו עם הצבור, ולענין נפ"א בסליחות ביום המילה

סימן רל"ז קדושה שביוצר או אי יש לאמרה בעמידה, ובענין עניית קדושה שבתפלה.

סימן רי"ג ביתור איזה דקדוקים בנוסח התפלה.

סימן ל"ו בענין נוסח ספרד (בפנים ציין למ"ש בזה בלבו"מ ח"א יעו"ש וע"ע בלבו"מ מהד"ת בחיו"ד סי' קמ"ה ומהד"ג סי' י' יע"ש ועיין בשו"ת מהריא"ץ סי' ז'.

סימן רע"ב בענין אמירת קדיש במי שיש לו אב ואם

סימן רי"ג בדין קדושת ביהכ"נ שכורה.

סימן קצ"א בענין ביהכ"נ ישנה שנחרבה אי רשאין לסתרה ולבנות ביהכ"נ קטנה במקומה.

סימן ה' בדין נתיצת אבן מביהכ"נ,. וע"ד עזרת נשים אי יש לו קדושת ביהכ"נ (מ"ש בפנים מירושלמי ר"י מיקל לנשיא וכו' הוא במ' מגילה פ' בני העיר ה"ג ועיין שם בציון ירושלים, ועיי' בשו"ת תשורת סי סי' תקמ"ה)

סימן ח' מ"ד ביהמ"ד קבוע מכמה שנים אי רשאין לבטלו.

סימן ס"ה בענין הנ"ל.

סימן ס"ו בעיר אחת שרוצים לסתור ביהכ"נ הישנה ולבנות במקומה ביהכ"נ חדשה רחבה יותר מהישנכה.

סימן כ' ע"ד משתה ושמחה שעושין בחינוך ביהכ"נ (במ"ש מרן ז"ל בפנים דעושין סעודה של מצוה בחינוך ביהכ"נ הנה בס' באר שבע מבואר בחנוכת הבית בא"י הוי סעודת מצוה אבל לא בחו"ל וראייתו מירושלמי דסוטה פ' משוח מלחמה עיי"ש והביאו במג"א י' תקס"ח סק"ה יע"ש וביד אפרים שם ומעתה חינוך ביהכ"נ וביהמ"ד בודאי נחשב כמו חינוך בית בא"י, ובפרט דארז"ל בפ' בני העיר עתודין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בא"י ועיין מהרש"א בח"א למגילה שם ובח"א לברכות דף ח' והבן ומ"ש בפנים דבכל גמר מצוה עושין יו"ט, כ"כ המג"א בסי' תקנ"א ס"ק ל"ג בשם אמרי שפר ע"ש, וד"ז מקורו בש"ס בסוף מס' תענית ובמס' ב"ב דף קכ"א דאמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ומפרשי' כמה טעמים עד דמסיק רבה ור"י דאמרי תרווייהו יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה וכ' הר"ן שם שמהא שמעינן דמנהג ישראל הוא לשמוח ולעשות משתה ויו"ט בהשלמת המצוה ע"ש וכן מבואר ביש"ש בב"ק ס"פ מרובה עיי"ש, ועיי' בב"י או"ח סי' תרס"ט בשם הגהות אשריי וא"ז דעושין משתה כסיומה של תורה והביא מקורו ממדרש שה"ש ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ד' וגו' ויעש משתה לכל עבדיו אר"י מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה ע"ש ועיי' רמב"ן עה"ת פ' משפטים בפ' ויחזו את האקי"ם ויאכלו וישתו ואכ"מ להאריך בזה.

סימן ס"ז אי מותר לסתור ביהכ"נ ישנה ולבנות חדשה באופן שבמקום שהי' הישנה יהיו המדריגות לעזרת נשים וגם חדר קאכצעלייא.

סימן קי"ח אי מותר לקהל להניח מצות שלהם בתוך ביהכ"נ.

סימן רל"ח במ"ש בזוה"ק לעשות ששה מדריגות לבימה והערה בענין חמץ דהוה דשיל"מ.

סימן רמ"ז אי מותר למעט כותל ביהכ"נ כדי להרחיב חלל ביהמ"ד.

סימן ל"א ע"ד ביהכ"נ דק"ק מאד. יצ"ו שהיא קטנה מהכיל ולזאת רצו להגביה הרצפה כדי שיתמעטו המדריגו' העולים לארה"ק ולביתה ועי"ז יתרבו המושבות בביהכ"נ (מר"ן ז"ל הציע הדבר לפני הגאון המפורסים מ' יצחק שמעלקיש ז"ל אבדק"ק לבוב כמו שרמז בפנים והוא לו נדפסה בספרו הבהיר לבושי מרדכי ח"א סי' כ"ד יעויש באורך).

סימן רל"ה כתבי חידושי תורה ישנים אי צריכין גניזה או יכולין לשרפן [ועיי' בתשו' חסד לאברהם מהד"ת או"ח סי' י"ז ועי' בשו"ת קרן לדוד סי' מ"ד.

סימן ר"א ע"ד רמ"א או"ח סי' קצ"ז.

סימן קנ"ב במי שהפסיק באכילתו לברכת הזימון ושמע ברכת הזן אי יצא אף בלא עניית אמן אחרי'.

סימן קפ"ה תבשיל פפוימע"ן עם ריי"ז מהו לענין ברכה.

סימן רל"ט ביצה חיה אי נידון כאוכל או כמשקה (ועיי' בקצה"מ שעל המטה אפרים בסי' תרי"ב ס"ק י"ב ובקונטרס אחרון שם מזה).

סימן כ"ב מכונה פאנאגרא"ף אי מותר להעריכו באופן שישמע ממנו הזכרת שם שמים לבטלה (ועי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' כ"ה מ"ש בענין זה, ועיי' בשו"ת בית שערים סי' כ"ג מ"ס ע"ד הפאנאגרא"ף לענין קול באשה ערוה ע"ש וכן בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' ליבא ועי' בס' קצה"מ שעל המטאיפ בסי' תקפ"ז אות א'.

סימן קנ"ג בגד שמהפכין ותופרין אותו שקורין געווענ"ד אי הוה כבגד חדש לברך שהחיינו (עי' בפנים מ"ש מסוכה דף כ"ז, ויפה העירני גיסי הרב המופלג בתו"י מו"ה יחיאל מרדכי נ"י ממשנה דמס' סוטה דף מ"ג ע"א ר"י אומר אף הבונה בית על מכונו לא הי' חוזר ופירש"י סתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא וכו', ולענין צביעה מחדש עיי' בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שנ"ו).

סימן ר"ד בזמן המלחמה וגם התבואה ביוקר אי חשוב כשני רעבון לאסור בתשמיש (ועיי' בס' קול הרמה והפרשה שהאריך מאוד בבירור הלכה זו וע' בשו"ת קרן לדוד סי' ס"ב בזה).

סימן רל"א ע"ד אותן שאוכלין סעודה סמוך למנחה קטנה, וגם מאחרין לרתפלל מנחה אחר שקיעת החמה.

סימן קפ"ב בענין הערכת וועקע"ר המשמיע קול בשבת.

סימן רל"ה מי שיש לו עסק שינדלע"ן אי יש להמציא לו היתר שעכו"ם יעבוד שם בשבת.

סימן קצ"ו בענין מלאכה בשבת ע"י נכרי.

סימן קס"ז מי שניתן לו חירות למכור בענזי"ן להעגלות אויטאמאבי"כ אי יש היתר למכור בשבת ע"י נכרי. סימן כ"ח אחד יש לו מסחר האסעקוראנ"ץ והגעזעלשאפ"ט העמידו שמה ישראל מחלל ש"ק לעסוק בו בשבת.

סימן ק"א במי שיש לו זעג ווער"ק אי יש להמצי' היתר שפועלים גוים יעבדו שם בשבת.

סימן רס"ב אם יש איזה היתר ברחיים שהגוי יעשה מלאכתו בשבת, וכן במלאכת המכונות.

סימן צ"ט בדבר שאצלו לא הוי איסור אי שרי להאכילו לקטן בידים, ואי מותר להקיף פאת ראש קטן, ואי יש שליחות לקטן לענין שבת, ופלפול בדברי המכילתא לא יעשה מלאכה אפי' ע"י אחרים.

סימן קל"ד אי חיישינן בב' דרבנן משום מר"ע סימן קל"ז בשנים שעשאו מלאכה דפטורים אי איכא בהו עשה דשבתון, והערה בענין מצוה דרבים (ועיין בשו"ת מהר"י אסאד חא"ח סי' קצ"א).

סימן רי"ט בדין החזרת מוכין ככרים וכסתות בשבת

סימן קפ"ח הערה בדברי חמ"ס

סי' ע"ט בענין חולה שאב"ס.

סימן ט' בדין התולש בפיו אי חייב משום תלישה, והערה בענין כל העומד לשרוף כשרוף דמי.

סימן י"ז במקלקל ע"מ לתקן אי די במחשבה או צריך דיקא לתקן. ל"ד אודות המכונה ראדי"א אי מותר להעריכו בשבת (התשובה בענין הדלקת אור עלעקטע"ר בשבת שרמז עלה מרן ז"ל בפנים הוא בשו"ת לבו"מ ח"א סי' מ"ז והאריך בזה גם בסימנים שאחרי' עד סי' כ"ב יעו"ש ועיי' בקרפ"ד סי' פי.

סימן מ"ד בגד צבוע אי מותר לנערו מן הטל בשבת

סימן פ"ו ספרים שכתוב על הדפין אותיות אי מותר לפתחן ולסגרן בשבת.

סימן קכ"ו ע"ד עישון טוטי"ן בש"ק ע"י צלוחית.

סימן י"ט אשה ששכחה להדליק נר שבת ונזכרה בין השמשית אי יכולה להדליק ע"י עכו"ם והיא תברך עלי' ואי יוצאין נר שבת באור העלעקטעיר.

סימן ער"ה אי מותר לקרות בליל שבת לאור עלעקטע"ר, ופלפול בענין שביתת כלים.

סימן רע"ו בענין בישול בשבת ובענין הדלקת רייבהאלצע"ל ביו"ט ע"י ווי

סימן צ"ז בברכה אחת מעין שבע אי צריך לשחות (ע"ע במג"א סי' קכ"ה סק"א)

סימן ק"י שאבל אינו מתפלל לפני התיבה בשבת ויו"ט ור"ח (יעיי' בפרמ"ג סי' תרע"ג במ"ז סק"ח).

סימן רמ"ב בענין הנ"ל.

סימן קצ"ב בענין רחיצת ידים בשבת בחריץ וצנור שע"י מקלחין המים חוצה לרה"ר

סימן קצ"ג מי שיש לו מיחוש באזנו וצריך ליתן לשם מוך שלא יזיק לו הרוח אם מותר ליתנו לשם בשבת, וכן אם מותר לצאת בה לרה"ר.

סימן קפ"ו בענין הוצאות מטפחת (נואשנויכל) בש"ק, ועיי' בקרל"ד סי' צ"ד ותתענג.

סימן קמ"א אותן שהולכין לטבול בשבת ונושאין מטסתת והאנטוך) כרוך על צווארן שמסתפגין בו אי שפיר קעבדי.

סימן רס"ח מי שהוא קצר הראות אם מותר לו לצאת בבתי עינים (ברילל"ע) בשבת ועיי' בקרל"ד סי' צ"א.

סימן רכ"ה אי מותר להוציא הכלים בשבת ע"י עכו"ם שיחליב בהם לצורך יום א'.

סימן רפ"א ע"ד נערי בנ"י שהולכים לבתי גימנאזיו"ם ומחללים שם ש"ק אי רשאי הרב לנסותם וליתן להם כתבי תעודות, ומי שנותן את בנו לשם ללמוד אי יש לו חזקת כשרות.

סימן ק"נ ביאור דברי התוס' הפליאים דר' זכרי' בן אבקולס לא הי' נוהג לא כדברי ב"ש ולא כדברי ב"ה אמר ר"י ענותנותו של רזב"א שרפה את ההיכל (ועיי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' ע"ב מ"ש בזה), ויישוב קושי' הכפ"ת דאר"י גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה כו'.

סימן קע"ג בשבת שקורין פ' האזינו אי יכולין להוסיף על השבעה.

סימן רמ"ב איך יש לברך ספק חולה

סימן רנ"ה פלפול בדין נולד בביה"ש דאין המיל' דוחה שבת.

סימן רנ"ח ע"ד מ"ש בא"א דבקידושא רבה אינו אומר רק על המחיה ואינו כולל גפן כי יוצא בברהמ"ז שאחר הסעודה.

סימן ל"ב בדבר הטמנה (טשולנט) שמביאין מעיר פעסט לאפען ביום השבת (תשו' זו נדפסה בקונטר' אור תורה סי' א' ושם מדברי' עוד בכמה סימנים בבירור ענין זה ע"ש, והנה בפנים רמז ע"ד הרע"ב דשני שבותים גזרו אף בביהש"מ ועיי' בת' שער אפרים סי' כ"ו מה שתמה בזה ועמ"ש שם בשם הגאון מו"ה העשיל ז"ל ע"ש וביד אפרים בסי' ת"ט, ועיי' בתוס' רע"א ז"ל במשנה דנתנו למגדל ובתשו' רע"א סי' קנ"ט ובהוספ' שבסוף הס' שם, ועיי' במחצה"ש בסי' תקפ"ח מה שפי' בדברי המג"א שם סק"ד דבחד שבות לא העמידו דבריהם ובשני שבותים העמידו דבריהם יע"ש) סימן ל"ח בדין חיל המלך שנכנסו בבתי היהודי' שאוסרי' הטלטול בשבת סימן ס' ע"ד תיקון צוה"פ בעיר שבצד דרום ישנו חריץ, ואי מהני צוה"פ על גבי הנהר.

סימן ר"ו בענין עירוב.

סימן קמ"ח שאבל אינו מתפלל לפני התיבה בר"ח.

סימן י"ג בענין ברכת הלל דר"ח.

סימן קע"ח בענין מכירת שומן ואיינגעזאטענ"ס של חמץ, ובענין עישון טאבא"ק בפסח.

סימן קס"ב בענין חמץ נוקשה.

סימן ט"ז אודות מאפה קעק"ס ומישקאטע"ן להשהות' בפסח.

סימן י"ז בענין לאו דב"י בער"פ אחר חצות. סימן מ' במי שהניח בקדירה חמוצה קיבה קרושה מלוחה ועבר עליו הפסח אי שרי לאכלו אחר הפסח, ואיזה הערות בעניני ביטול ברוב (בסוף התשו' רמז ע"ד מקור חיים דבת"ת לא אמרי' האי כללא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ע"ע מזה בחידושי מרן המחבר ז"ל למס' נדרים דף ל"ו בד"ה פיסקא ומה שהעירותי שם בזה).

סימן כ"ה ע"ד מים מזויערברי"ן אי יש בו איזה חשש תערובות חמץ (מ"ש בפנים לענין אי מועיל נסיון ע"י חעמיקע"ר עיין לקמן סימן קט"ז באורך מזה).

סימן נ"ט בענין חמץ נוקשה.

סימן ק"ז בדין חמץ שקיבל עליו אחריות, וע"ד חמץ המונח על האייזענבאה"ן אי הקונה עובר עליו בב"י.

סימן ק"ח בדין חמץ שעבר עליו הפסח.

סימן קס"ד ע"ד הקנינים במכירת חמץ.

סימן רנ"ב ע"ד החק שנותנים כסף לבני העיר ומחוייבים ליתן בעדו קמח לאחר הפסח אי שפיר למיעבד הכי.

סימן רכ"ד בענין תערובות שפרי"ט (וכבר דיבר מרן זלה"ה בענינים אלו באורך בשו"ת לבו"מ מהד"ק

סי' ל"ג וסי' ל"ד וסי' קי"ח ובלבו"מ מהדו"ת סי' קמ"א).

סימן קע"ה בענין הנ"ל.

סימן קצ"ז בענין שפרי"ט אי חשוב נפסל מאכילת כלב.

סימן צ' בענין הנ"ל, וע"ד רשיז"ל ברפ"ג דפסחי' שהי' עושין שכר מתמרים. סימן ק"כ עוד בענין תערובות שפרי"ט.

סימן רי"ב אי מותר להגעיל כלי בשר על פאריוו"ע.

סימן ר"א בדין אם נטף מנר על כלי זכוכית.

סימן רמ"א אי מהני הגעלה בחפירה בקרקע במים רותחין ואבנים מלובנים (ועיין בשו"ת לחם שלמה חאו"ח סי' פ"ט).

סימן ז' אודות שאיבת מים שלנו מבאר ארטעזי"ש

סימן קכ"ז א' קנה חטים בחזקת שמורים לפסח ביוקר גדול ואח"כ בדקם ומצא בהם חטים צמוחים ומבוקעים וגם שומים והלך ומכרם בשער זול כשאר חטים וכעת תובע מהמוכר העודף ששילם לו עבור שמורים.

סימן ע"ר בענין עשיית המצות על המאשין.

סימן קל"ז ע"ד מ"ש בס' האלף כך שלמה דאם אכל מצה בלא ברכת המוציא לא יצא משום דהוה מצהב"ע, ובדיני מים שלנו. סימן ע"א פלפול הלכה בענין שיעור כזית אי משערינן כמו שהי' מעיקרא או אזלינן בי' בתר השתא כמו שבא לפנינו.

סימן קנ"ג הא דאין לובשין בגד חדש ואין מברכין שהחיינו בימי הספירה (עיי' בס' עיקרי הד"ט שיש שנוהגין שאין מברכין שהחיינו בימי העומר ובספר לקוטי מהרי"ח הביא כן בשם סודי רזא ע"ש, ולענין בגד חדש העירני גיסי הה"ג מו"ה יעקב צבי נ"י דומ"ץ דק"ק מארגע- רעטען כי בס' לקט יושר הכולל מנהגי גאון קדמון בעל תה"ד ז"ל כתב שלא הי' מתיר להלביש מלבוש חדש בימי העומר אפי' מצנפת רק מנעלי' הי' מתיר אם אין לו ובל"ג בעומר מיתר עכ"ל).

סימן קס"א בענין שינוי מנהגים בתספורת בימי הספירה אי שייך משום לא תתגודדו.

סימן ר"א בענין הואיל.

סימן קנ"ב בהא דשבת דף קי"א האי מסוכריא דנזייתא אסור להדוקי' ביו"ט. סימן ד' בדין מנורה של חוליות אי מותר להעמידו ביו"ט (ועיי' בהגהות מהרש"ם ז"ל שבס' אר"ח סי' תקי"ט מ"ש ע"ד המג"א בזה. ומ"ש בפנים ע"ד התוספות כשמתרצי' שני תירוצים איזה מהם עיקר ע"ע בס' שדה חמד בכללי הפוסקים סי' ט' אות ב' מ"ש) סימן מ"ו אי מותר לעשות מלאכ' ביו"ט בשביל ח"ש (ועיי' בשו"ת לבו"מ מהד"ת חיו"ד סי' ל"ד מזה).

סימן ק"ה בדין שתיית טוטי"ן ביו"ט (ועיי' בשו"ת לבו"מ ח"א ס' צ"ו ומהד"ת סי' ל"ג).

סימן מ"ח בדין אי מותר לקנות ולהכין בחוה"מ לצורך יו"ט האחרון.

סימן קפ"ה מר"ח עד ת"ב אי רשאין לטבול ולהשתמש בכלים חדשים. סימן ב' בענין ברכת התפוח שטובלי' בדבש בר"ה. סימן כ"ז אבל אי יכול להיות ש"ץ בר"ה ויו"כ.

סימן ל"ז ש"ץ המתפלל תפלת מוסף אי יכול להיות לתקיעות דמלכיות זכרונות ושופרות.

סי' נ"ב בנידן חזקת בעל תוקע

סימן קנ"ד פלפול בדברי מהרמ"פ אמאי לא גזרו בתק"ש משום שמא יהקן כלי שיר.

סימן ר"פ פלפול בסוגי' דשמא יעבירנו.

סימן קס"ו הא דתוקע בשופר של ע"ז לא חשוב רוצה בקיומה ואי במצות התורה שייך לומר לא פלוג כמו בדרבנן

סימן קפ"ג שאין עושין נשואין בעשי"ת רק באירע סיבה ואונס (תשובה זו הועתקה בס' קצה המטה שעל הממנו"א בסי' תר"ב אות ה' ועמ"ש שם באות ד' מזה).

סימן מ"ט סדר תשובה לאשה שמצאה ילד מת אצלה וגם תשובה להבעל.

סימן רע"ג עוד בענין הנ"ל (ועיי' מג"א ססי' תר"ג ובהגהות מהרש"ם שם ועיי' בס' פתחא זוטא עה"ל נדה בסוף סי' קפ"ה מ"ש).

סימן ר"ה בענין תשובה.

סימן ח"י בהא דנוהגין לומר סליחות של י"ג מדות ביום ה' (ועיי' במטה אפרים סי' תר"ג סעי' ז').

סימן א' ישראל מומר שהוא חולה ביוהכ"פ ואומר שצריך לאכול והרופאי' אומרי' אי"צ אי מאכילין אותו (ועיי' בקצה"מ שעל המטא"פ בקי' תרי"ח אות ב' מ"ש בזה).

סימן ב' אי יש פו להש"ץ לכרוע ביה"כ ביחד עם הצבור או ימתין ויכרוע אח"כ (תשובה זו הועתקה בס' קצה"מ על המט"א בסי' תרכ"א אות ט"ו ע"ש).

סימן נ' הערה על הנוב"י

סי' ל"ו בענין איסור חל על איסור.

סימן פ"ג היוצא במנעל של עור ביוהכ"פ אי האיסור מחשיב לי' למשא (עי' בפנים מ"ש ע"ד המנ"ח במצוה שי"ג, והנה המנ"ח הביא ראי' ממ"ש רש"י בעירובין ד' צ"ה ע"ב דאם לובש בשבת ב' זוגות תפילין אתי איסור בל תוסיף ומשוי עלי' כמשאוי אבל עיין בשו"ת מפרשי הים שבסוף הס' ים התלמוד שכתבו שמדברי רש"י אין ראי' ודעתם דהאיסור לא משוי לי' משא עיי"ש ועיי' בשו"ת לחם שלמה

סי' קי"א שהשיג על המנ"ח בזה בראיות נכוחות ע"ש באורך וכן בשו"ת מהרש"ג

סי' ל"ו, וע"ע בשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קנ"א ובקצה"מ שעל המטה אפרים בסי' תרי"ד אות ב')

סימן צ"ד ע"ד הירושלמי בהא

סימן קכ"א בענין תקנה שלא לקצב בשר בשום מקום רק במקולין של הקהל.

סימן מ"ב אם אנסו מערכאו' לשו"ב לשחוט אי מהני שחיטתו (בפנים הביא דברי מהרש"ל דאם נתכוין לנחור ולעקור שחיטתו פסולה והוא ביש"ש פ"ב דחולין סי' י"ג ובתב"ש ססי' ג' הביאו וכתב הראוי לחוש לדבריו עיי"ש ועיי' בפמ"ג סי' ג' שפ"ד סק"א מ"ש בזה וכן בשו"ת קול ארי' סי' ט' ודע דכוונת מהרש"ל שנתכוין ורצה לעקור ולנחור דלא תקנו לעשות יוה"כ שני ימים (ועי' בכבו"מ מהד"ת סי' קע"ה).

סימן קע"א בענין הזכרת נשמות ברגלים.

סימן רנ"ג ע"ד הקושי' איך הוציא מרעיה הלוחות לרה"ר ביוה"כ (ועיי' בשו"ת קרן לדוד בסוסי' ק"ד העלה ג"כ תי' זה),. וע"ד מ"ש החת"ס דביוה"כ בעינן הנאת מעיו.

סימן פ"ח בדין היסח הדעת בסוכה:

סימן קכ"ז נייר ופאפענדעק"ל אי כשרים לסכך בהם.

סימן קכ"ג ע"ד לולב שכבוש למטה במקום תפיסתו. סימן קכ"ג אי כבוש פוסל בהדס וערבה.

סימן פ"ה בענין גזירת שמא יעבירנו בערבה, והערה ע"ד הרשב"א ריש ב"ק.

סימן קמ"ג אי אבל מקיף הבימה בחג.

סימן קנ"ח חסידים שעושין הקפות בליל שמיני עצרת בביהכ"נ של אשכנזים אי שפיר עבדי (ועיי' בשו"ת לבו"מ ח"א סי' קל"ה). סימן כ"ו טעם להא דנושאין כפים בשמחת תורה בשחרית ואין אומרים ותערב.

סימן צ"ז אי מותר לטלטל ספר תורה מבית המדרש לביהכ"נ ביום שמחת תורה כדי לעשות הקפות (מ"ש בפנים בדין טלטול ס"ת שצריך לעשות מקום קבוע עיי' בזה בס' שערי אפרים למרן מהרא"ז מרגליות ז"ל בשער ט' מסעי' מ"ג ואילך יעו"ש ועי' בשערי רחמים שסביב הס' שעא"פ שם באורך מדינים אלו, ועמ"ש

חלק יורה דעה

רק שלא מדעתו עלתה בידו שחיטה ראויה דאז שחיטתו פסולה אבל אם נתכוין לשחוט אלא שהי' במחשבתו לשם נחירה בזה גם המהרש"ל מודה דכשר, וכן ראיתי לדודי הגאון שי' בס' אבן שלמה על הראב"ן במס' חולין סי' ר"ה שכתב כן בדעת מהרש"ל יעו"ש, ואח"כ מצאתי במלא הרועים אות מצות צריכות כוונה סי' ח' שביאר להדי' כן דעת מהרש"ל יעו"ש, ובגוף הדין דאנסוהו לשחוט עיי' בס' דבר תורה מהיל שחיטה סי' בזה חו"ז הגאון ז"ל בשו"ת מהריא"ץ סי' י"א, ובהנוגע לנ"ד כתב בשעא"פ שם סעי' מ"ו שבש"ת מביאים לפעמים ס"ת מביהכ"נ אחת לאחרת בכדי שיהי' שבעה ס"ת להקיף התיבה ושאין למחות בידם, ומ"ש בפנים מס"ח הוא בסי' תשנ"ה ובט"ז נרשם הסימן בטעות).

סימן קל"ו אי אבל מקיף בס"ת ביום שמחת תורה. סימן י"ט אי יוצאין יד"ח נר חנוכה באור העלעק:

טע"ר (תשובה המוזכרה בפנים בענין זה הוא בשו"ת לבו"מ מהד"ג סי' כינו ע"ש).

סימן קי"ט במ"ש במגילת אנטיכוס דימי חנוכה קבעוהו למשתה ושמחה, וביישוב קו' התוס' במגילה ד' ז' גבי אסתר ברוה"ק נאמרה.

סימן קנ"ו אותן הבאים בשבת לבהכ"נ כדי לשמוע קריאת המגילה בלילה אי אין בו משום הכנה משבת לחול. סימן קמ"ה בעניני תקנות שנתיסדו בביהמ"ד א' סימן קנ"א בענין התפרדות קהל ארטה' מקהל שטקו"ו ונעאלאגען.

סימן ק"ע ע"ד קהלה אחת שרוצים מקצתם להפרד ולבנות קלויז חדשה.

סימן קע"ד מכתב בענין איזה מחלוקה.

סי' קצ"ח מכתב ע"ד התאחדות קהל ארטה' עם שטקוו'.

סימן רל"ב מכתב ע"ד איזה מחלוקה נגד הרב מרא דאתרי'.

סימן רס"ג בענין התאחדות קהל אדטה' עם נעאלאגען. ג' אות ח' שהעלה דלא הוי בכלל כוון בפירוש שלא לשם שחיטה רק כסתם בלא כוונה ולכן השחיטה כשרה בכה"ג ע"ש והביאו בדרכי תשובה סי' ג' אות ב' ובאמת הדין מפורש להדי' בס' מלה"ר אות מצ"כ הנ"ל דבאנסוהו לשחוט שחיטתו כשרה יעו"ש בטעמו ונימוקו ואכמ"ל).

סימן קכ"ב בענין שו"ב שאיתרע חזקתו אי חוששין גם למפרע.

סימן קכ"ח ע"ד שיעור מקום השחיטה בצואר (ועיי' בשו"ת מהרש"ג חיו"ד סי' ט"ו מ"ש בזה).

סימן קכ"ט שו"ב שהי' בקהל שטאטוסקוו' אי יכולין להכשירו

סימן קל"א בדין שו"ב שידיו מרתתין.

סימן ק"צ ע"ד שו"ב שהי' בקהל שטקוו'.

סימן רס"ז הערה ע"ד הג' בעל אבן שלמה על הראב"ן בענין שחיטת עכו"ם נבלה (ועיי' באב"ש בקונטרס אחרון שלו מה שהשיב על דברי מרן ז"ל בזה יעו"סו.

סימן רע"ח בעניין ברכת שהחיינו על השחיטה ועל הכיסוי.

סימן ג' אי יש להתיר הלעטת אווזות ע"י כלי הנקרא גומ"י מאשינדיל.

סימן ק"ו בענין הוראת והפעטות האווזות.

סימן רס"ב ע"ד מראה לבן הנשאר בוושט לאחר גרירת השחין

סימן כ"ח בנמצא מחט תחוב בקורקבן מצד אחד במקום הדק מה דינו.

סימן ע"ו אופן בדיקת הוושת.

סימן קי"ז בדין נשבר עצם האליה שהקולית תחובה בו.

סימן קל"ה בדין אם ניקב הקורקבן מפולש באלכסון.

סימן קכ"ח בנמצא ב' שלחופיות של מי רגלים, וע"ד האו"ה דבדבר שצריך שיעור לנקיבתו אין מועיל בו סתימה. סימן קנ"ה אי עכו"ם יש לו לאמנות להביא שני ושטין לפני המורה, ופלפול אי נקובת הושט הוה אתחזק איסורא.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה