אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן רכג

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן רכג

סימן רכב

בהי"ת י' ה' פ' נשא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו

לכבוד הרבני המופלג החו"ש טובא בנש"ק מו"ה פנחס זעליג כ"ץ נ"י בק"ק קליינווארדיין יצ"ו. עתה באתי ע"ד הנשאל בא' שמתה אמו בעיר פעסט והובא' למקומ' כמו ה' ימים לקבור'. ועתה השאלה האיך חשבי' י"א חדשים באמיר' קדיש אחרי כי הש"ך בסי' ת"ב הכריע' כי ביותר מב' ימים בין מית' לקבור' יש מנהג לעשות תקוני יאהרצייט בי' הקבורה בשנה ראשונה וא"כ הה"ד הי"א חדשים יאריכ' יותר לפי חשבון הימים הנ"ל. וכבר הייתי נשאל בכיו"ב ואמרתי כי הלכה זו תלי' בפלוגת' הטו"ז ונקה"כ סי' שע"ו לענין אם נתן לקבור' משום שבת ויו"ט עכ"ז יאמרו היתומים קדיש דאין אמירת קדיש תלי' באבלות ובנק"כ חולק כיון דטעם אמיר' קדיש לפדות אבותי' מדינ' של גהינם וקודם הקבור' ל"ה דין הנ"ל ע"כ לא יאמר קדיש. וא"כ לדעת הטו"ז דמתחיל מיום המית' א"כ גם י"א חדשים יש לחשוב כן ולדעת הש"ך וודאי מי' הקבורה נחשבים. ואח"כ ראיתי בחכ"א ככל קס"ו שהביא דעת הא"ר שהכריע כדעת הט"ז לענין היאהצ"ט יש לחשוב תמיד מיום המית' אפי' בנקבר' כמה ימים אח"כ כי גם קודם הקבור' עוברי' עלי' ז' דינים כמ"ש בזוה"ק ע"כ גם בסי' שע"ו הכריע כדעת הט"ז עי"ש. אלא דשאר אחרונים כמ"ש בסדור דרך החיים וכן בסדור הריעב"ץ נרא' כי לדידה' י' יאהצ"ט כדעת הש"ך וא"כ שוב עומד בספיק' לענין חשבון י"א חדשים וזה דברי שאלתנו. וחפשתי בספרי' ומצאתי בסידור יעב"ץ בדיני קדיש אות ט"ל וז"ל אומר קדיש י"א חודש מיום המית' אפי' הקבור' אחר איזה ימים וכשרוצה לומר קדיש י"א חדש מיום הקבור' רשאי ואין האבלי' יכולים לדחות' ומי שרוצה לעשות יאהצ"ט בשנה ראשונה ביום הקבור' כשרחוקי' מיום המית' ימנה גם י"א חודש מיום הקבור' עכ"פ שם ועיי' בנהרי אפרסמון חיו"ד סי' צ"ז, וא"כ פשיטא דבנ"ז יעשה כן לומר קדיש עד ה' יו' סיון ומבערב יפסוק כידוע כנלע"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה