אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן רכא

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן רכא

סימן רכ

ב"ה אול"י ד' תריסר תרנ"ט לפ"ק ברענזאווא יצ"ו. כימי מר והדס, ירם לנס, ע"י ועל ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חוב"ק מו"ה משה ווייס נ"י רב בק"ק יאבלאניטץ יע"א. לענין נדון ה"ה מה דהוה הוה, ובפרט ראיתי שהוא מהדברים אשר נאמר' נהר' נהר' וכו' כי כאשר הייתי בגליל התחתון ראיתי נוהגין כדברי מהריט"ץ. ובגליל זה המנהג כרוב האחרונים אשר חלקו כמ"ש בשע"ת או"ח סי' ל"ח וגם ביו"ד החדשות בשם הגאון מהרא"ז נדפס ביאורים וחדושים על הענינים ופס' דלא כמהריט"ץ. ומ"ש מע"כ בשם ח"א אם כי על הברכ' ל"ק דהא מצינו כמה מצוות מספיק' לא מברך דברכ' אינ' מעכב משא"כ מצוה דאורייתא דתפילין כטעמי' של מהרט"ץ דדוקא יום א' דהוה דאורייתא דח' דאורייתא משא"כ ברכה וגם הלא דעת מג"א סי' תרפ"ט מכריע דדוקא בספק שתקנו חכמים מברכים משא"כ בספיק' מדידן כגון עיירות' ספק מוקפים חומה וכן כוי אע"ג דהוה סד"א אין מברכין. והנה שמעתי משמי' דהגאון אב"ד ק"ק פאקש נ"י שהזהיר מאוד שלא להניח תפילין ובל"ס כן נוהגין בק"ק פ"ב שמקובלת בידו מעיר ואב"י. ובאמת כן נראה להלכה דלטעם מהריט"ץ דפטור ביום א' דהוה דאורייתא ודוקא אם יום המיתה ויום הק' ביום א' חדא דהא כתב הרא"ש בפ' א"מ דרק מדרבנן פטרו מתפילין דאפי' י"א דאורייתא אין טעם לפטרו מתפילין ורק יש כח ביד חכמים וכו' עיי"ש. ב') דהא כול' פירש' וכן ברא"ש ע"ד הרי"ף דטעמי' דר"א דרק יום א' משום דלענין יום ב' אמרינן מקצת יום ככול' לכן קיימ"ל באו"ח סי' ל"ח דרק לאחר נץ החמה יניחם משום מקצת יום ואפיל' למ"ד דגם קודם נץ החמה והא איתא בטעמי' במג"א דלענין זה לילה ג"כ חשיב מקצת יום ככול' וכמ"ש הרדב"ז כן לענין דברי מצוה גם מקצת לילה ככול' ואי כדברי מהריט"ץ ווה זה מקצת ככול' תיפוק לי' דלאו יום מיתה וכא יום קבור' אלא ש"מ דלאו בזה תלי' אלא דמצד עצמות אבלו' פטור ולא משום דאורייתא הוא דהא יום ב' ודאי לאו דאורייתא ג') דהמג"א בסי' ל"ח כתב דעיקר כדעת הרא"ש דלא יניח בפני פנים חדשות אלא אם הניח אינ' חולץ וכל זה לא שייך לס' מהריט"ץ. ומע"כ הביא ראיי' מלשון הריטב"א פ"ב דסוכ' י"א פיר' שהוא יום מיתה ויום קבורה. ולענ"ד דהאי ו"ק אדלעיל קאי וי"ו המחלק' הוא כלומר שהוא או יום מיתה או יום קבורה דאל"כ מה זה פירוש' דקאמר לשאר ימים פשיטא שאין כאן שום דבר שיקרא שם יום עליו אבל אם הי' וי"ו המחלק' שפיר שייך פיר' כלומר דאפי' כמה ימים בין יום מיתה ליום קבורה אין מוני' לימים רק מה שהוא אחרי יום א' ויום ק' וגם פירש' שם תו דיום ב' אמרינן מקצת' ככול' וכבר אמרנו לעיל דמזה הוכח' דלא כדעת מהריט"ץ. שנית הביא מע"כ ראיי' מהירושלמי שהקש' כמ"ש הרשב"א בפ"ג דברכות והעמיד דבריו למ"ד יום ב' פטור א"כ במוטל צריכ' למימר ולדעת מהריט"ץ ניח' דלמ"ד יום א' נ"מ דאם יום קבורה אינ' ביום מיתה. ואם כי דבר נכון דבר בזה ועיי' בצל"ח שהביא דברי ירושלמי הנ"ל והקשה כמ"כ קושי' מע"כ ותי' בב' וג' תירוצים אחרים ואינ' מתעורר בדברי מהריט"ץ הנ"ל אשר הביא' בדג"מ סי' שפ"ח ולענ"ד לדברי מע"כ מ"מ יוקש' קושי' התוס' שם ד' י"ד שהקש' כיון דתנן מכל מצוות האמור' בתורה וכי ק"ש לאו מצוה האמור' בתור' ותי' דקמשל"ן ק"ש אם כי הזמן עובר' ופשיט' כי קושי' התוס' גם על הא דינ' דתפילין וג"כ צריך לתירוצ' ובשלמא מק"ש אתפילין ל"ק דאיכא למימר דחשיב כל מצות התלוי' בזמן או דיש איז' צריכות' מתפילין לק"ש אבל הא ממצות האמור' בתור' אין לומר רק כמו בק"ש דזמנו עובר'. ולדברי מע"כ בדעת הירושלמי דמתניתן איירי שאין יום מ' ויום קבורה ביום א' דלאחר ק' חייב בתפילין א"כ אין כאן זמן עובר' והדר' קושי' לדוכתי' למה תני תפילין כלל. לכן נלע"ד להיפך בדעת הירושלמי ועפ"י מ"ש בשושנים לדוד מה זו קושי' דהא אין אבילות חל אלא לאח' אנינו' וא"כ הא דעת הרא"ש כאן וכן במ' מ"ק דאנינו' לחוד ואבלות לחוד דיש מה שמותר בזה ואסור בזה וכן להיפך. ונ"ל דהא מאן דאינ' אוסר אלא חד יומ' במ"ק ד' כ"א יליף מאחרית' י"מ ובפ' טבול יום קורא לאונן ג"כ מקרא זה וא"כ לענין תפילין זה וזה שוין. ומעתה במתניתן שפיר תני תפילין בין לאנינו' בין לאבלות כיון דמיום אחרית' נפק' זה שייך לענין דין אבלות כמו לענין אנינו' דהא מקרי' בשם א'. וא"כ ל"ק רק מלשון מתניתן דקתני מי שמתו מוטל לפניו משמע כש"כ בזה ואח"כ חייב. וזה אינ' מן הקושי' כמ"ש לעיל דהא עכ"ח אשמעינן אפי' אם הזמן העובר' דאל"כ הוה בכלל מכל מצוות האמור' בתור' כקושי' התוס' וא"כ עכ"ח צ"ל דאיירי דלא הוה זמן מספיק לקבור עד שקיע' החמה כמ"ש ג"כ אופן זה בפ' טבול יום ד' א"כ אין כאן דיוק כלל דליכ' כבר הוה בלא יום מ' ובלא יום ק' וגם אין זמן תפילין לכ"ע משום גזיר' דישן בהם לכן אינ' מן הקושי' לדייק כלל משא"כ למ"ד דגם ביום שני פטור דייק שפיר דהא יום א' פשיטא דנקר' יו' אחרית' גם לענין אנינו' כמ"ש שם ועכ"ח מוטל לפניו לדייק ביום ב' דאינ' מוטל ואינ' יום מ' ולא יום ק' עכ"ז הוכיח משם הירושלמי דאינ' פטור. זה הנלענ"ד בפשיטו'. ועוד יש לפרש דברי' עפ"י מ"ש הצל"ח די"ל דמתניתן כמ"ד שבת זמן תפילין ומ"מ אם מוטל לפניו פטור וא"כ למ"ד יום א' אתי שפיר משא"כ למ"ד ב' ימים צריכא למימר. ותנא בא"י קאי דגם יו"ט יום א' הוא. ומ"ש מע"כ לתרץ קושי' ח"צ על מהרי"ט דאם משום דאונן פטור מכל המצוות א"כ יבום. האיך משכחת לה כיון דבשעת נפיל' עומד' עליו באיסו' א"א דפטור. ותי' עפ"י קושי' מהרש"ל בתשו' ע"א שהקש' אהך דדרשינן מלאחות' אם הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו לא יטמא ואמאי הא אונן פטור מכל המצוות ובישועת יעקב תי' דמדרבנן וא"כ ה"נ מדרבנן. והנה בח"צ הרגיש בזה דאל"כ בלא"ה הא צריכ' להמתין ג' חדשים משום הבחנה אלא דזה מדרבנן ופטירי דאונן מדאורייתא. והנה במהרש"ל הוכיח מטעם זה דעכ"ח אינ' פטור מכל המצוות ומכל המצוות האמור' בתורה דיש מצוות פרטית שחייב בהן. והנה מע"כ הקשה דעכ"ח מדאורייתא דהא ילפינן בסוכ' מטעם דעוסק במצוה פטור מן המצוה ולענ"ד לפי"ז פשיטא דלא קשי' קושי' ח"צ הנ"ל דעד כאן לא אמרינן דכל יבמה שאין אני קור' בשעת נפיל' יבמה יבא אליה' אלא אם פטור מצד עצמ' כגון עריות וצרתיה' צרת סוטה ואיילנות וכדומה דאז פטור מצד גזה"כ כלומר דאינ' בת יבום כלל דכהגוו"נ לא אמרה תורה מצות יבום אבל מטעם עוסק במצוה וכיון שעוסק במצוה א' א"א לעשות השניי' וכמ"ש במ"ק פלס מעגל רגליך אבל מ"מ המצוה אכתפי דגבר' דאם יפטור ממצוה זו שעוסק בה יחייב לעשות השניי' כמו בכל עוסק במצוה כמ"ש הג"ה אשרי בסוכ'. ועתה הגע עצמך אם היבם בשעת מית' אחיו עושה איזה מצוה כגון שהוא יום חתנות' או הניח תפילין וכי נימא דפטור ואינה ביבום אלא עכ"ח כמ"ש דדוקא אם מצד עצמ' ביבום גופא פטור אבל משום מצוה שאין ביבום עצמ' חסר כלום לא שייך הך טעמ'. והנה בתר"י הביא י"א דלא גרסי במתניתן ומכל מצוות אמור' בתורה דלא פטרינן לי' רק מק"ש ותפילין דבעי כוונה ולא משאר מצוות וכדבי שילא שם בסוכ' דמחייב שושבינין בק"ש. והוא ז"ל השיב עליה' דזה כמ"ד עוסק במצוה אינ' פטור מן המצוה ואנן קיימ"ל כמ"ד עוסק במצוה פמה"מ לכן פטור מכל מצוות האמור'. והנה ראיתי דס"ל לתר"י דבאמת היינו טעמי' דאונן מטעם עוסק במצוה ומע"כ כ' דמבואר בגמ', בגמ' דידן לא ראיתי טעם זה רק בתר"י הנ"ל. מ"מ נ"ל דחזינן דאונן פטור יותר מכל עוסק במצוה עפ"י מה שחלקו בתוס' והרא"ש בסוכ' דאם אפשר לעשות שניהם או אפשר לעשות ע"י שליח וכיו"ב. ועוד אם להיפך אם הי' עוסק במצוה אחרת כגון שהי' מניח תפילין ודאי הדין דחולץ ואם הטעם משום עוסק במצוה נימא להיפך עוסק במצוה אלא דלענין זה י"ל דמדרבנן פטרוהו לגמרי מצד עצמ'. ולזה י"ל בפשיטות דלא מהני לעכב מצוות יבום כמ"ש הח"צ בעצמ'. ובאמת קושי' הח"צ על המהרי"ט תמוה לי כי לא הזכיר מדברי תוס' ריש מ' יבמות שמקשי' מיבמה שנפלה כשהוא נדה דאינ' ראוי' לייבום נימא כל במה שא"א קורא וכו' ותי' בכמה תרוצים עיי"ש דכל הני תירוצים שייכי' לענין עכוב ופטור אונן דמ"ש שם דנדה אסור לכל משא"כ עריות וא"כ הה"ד אונן פטור לישא אשה גם אחרת וכן היא. אתי' ב' דטעמי' משום דרכיה דרכי נועם בנדה כיון דגם בעודה אצל בעלה צריך להמתין עד טהרתה דרכיה דרכי נועם קרינן בי' גם ביבם וא"כ הה"ד לענין אנינות דכל אשה שהיא אנוני אסור' לבעלה ואפי' אבל' כמ"ש שם ר"מ כתובות ד' ד' וא"כ ל"ק כלום. וגם בקושי' מהרש"ל תמיה לי דלא הזכיר מד' תוס' פ"ב דסוכ' אהא דיליף מק"ש ומאנשים שהי' טמאים לנ"א דפטור' מפסח וקאמר דצריכ' דאי מק"ש ליכא כרת. ואי מקרא דאנשים שהי' ט' לנ"א אכתי לא מטו זמן חיובא והקש' שם בתוס' אהא דאמרינן בזבחים פ' ט"י ד' ק' דרמי אהדדי לה יטמא מצוה אפי' בער"פ ומעשה ביוסף ב"ג הכהן שטמא' אות' בידיים אהא דינ' כאחות' מי שהלך לשחוט את פסח' וחד תי' בגמ' שמחלק בין קודם חצות דלא מטי זמן חיובא דק"פ פטור ולאח' חצות חייב בק"פ ואינ' מטמא וא"כ הוה שפיר דומיא דהכא דלא מטי זמן חיוב' אבל לרב' דתי' ומחלק שם בין שחט וזרק עלי' ובין לא שחט וזרק ואמאי כיון דמטי זמן חיוב אמאי פטור והא מקרא דאנשים שהי' ט' לנ"א ליכא למילף דלא מטי זמן חיובא ואי מק"ש דמטי זמן חיוב הא ליכא כרת ואין כאן ילפותא אלמא דתוס' הקשו להיפך. וא"כ מה זו קושי' שהקש' דנימא אונן פטור מכל המצוות דהא מדאורייתא אינ' פטור רק מטעם עוסק במצוה ובמטו זמן חיוב וכרת ליכא ילפותא ומנ"ל לפטור ולהכא נקיט גבי לאחות' מילה וק"פ דוקא. ולענין קושי' התוס' הא דרב' י"ל מדרבנן וכמ"ש לעיל וכמ"ש בפסחים פ' האשה בכמה דברים דפטרו מק"פ מדרבנן. וזה שהולך לשחוט פסח' ולמול בנו דמטי זמן חיוב כבר הוא עוסק במצוה אחרת במטו זמן חיובא. ולזה נמי י"ל במ"ש המהרש"ל מהא דמ' כתובות רפ"א עיי"ש. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה