אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קצ

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קצ

סימן קפט

בהי"ה אול"י ב' פ' ויחי תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג בנש"ק מהו' נתן צבי בריסק נ"י אבדק"ק מ' טשעקע יצ"ו. מ"ש ע"ד ס"ת מהודר שיש בהם פרשיות פתוחות וסתומות במקום שא"ר וכבר הופסק' הלכה בש"ך וט"ז סי' ער"ה דאם יש שיעור פרש' במקום שא"ר לפסול כדעת הרמב"ם ודלא כדברי הב"ח לדעת הטור ואופן התקון הביא' כ"ת כל דברי האחרונים המדברי' בענין לא הניח מקום להתגדר. ודעת כ"ת לעשות נקבים במקום פנוי וסמך ע"ד הבנ"י שאם יש מקום הפנוי' אינ' ראוי' לכתוב דניכר שלא הי' המכוון לעשות פרש' וכגון במקום תפיר' וכיו"ב אפשר להקל וה"נ יש לעשות נקבים נקבי' ויהי' מקום אי"ר לכתיב' עי"כ אלא שמע"כ מסתפק דהיינו אם מתחילת הכתיב' הי' כך אבל לתקן ע"י אח"כ מי יימר דזה תקונ' לאח"כ והביא ע"ד דברי ת' מהר"מ שיק סי' רע"ט שמקיים דברי בנ"י אפי' בהגוו"ן ומביא ראיי' מדברי התשב"ץ סי' קנ"ה ח"ג שמתיר בשעה"ד אם יש דף א' ארוך מחבר' ונשאר כמו פנוי' דמחזי כפרש' כיון דבשאר שורו' ישנ' משורטט וכאן היתר של דף ארוך אינ' משורטט יש היכר כנ"ל. והנה עיינתי בתשב"ץ שלא הכשיר רק באם אי אפשר לתקן באופן אח' שלא לאבד ס"ת וכיון שיש מקום לתקן באופן אח' כמ"ש בת' מהר"ם שיק בדעת השואל למה ניקל יותר מהתשב"ץ וגם י"ל שאין הנושאי' שוין ששם יותר ניכר כמובן וגם בנד"ז יש מקום לתקן באופן אח' כמ"ש כת"ה בשם קס"ה וכמ"ש בסי' רע"ה הנ"ל ברמ"א ע"כ לא אדע אם יש היתר לעשות מעשה בתקון הנקבים:

ושוב ראיתי בש"ע החדשים בהגה' רע"א שכתב בפשיטות תקון נקבים הנ"ל וסיים לעיין בגן המלך וכשהייתי בבפעסט חפשתי אח' ספר הנ"ל ולא נמצא ואפשר שנתכוון למ"ש בקס"ה סי' חי' בשמו דאם צריך לדבק מטלית על נקב לא יכתוב עלי' מתחיל' ולדבקו אח"כ דהוה תעשה ולא מה"ע ועיין בת' דברי חיים ח"ב סי' קכ"ב שמביא' אלא שדח' דבריו דבס"ת כתיב וכתבת' ולא לשון עשוי' כמו גבי סוכה וציצית אלא שראיתי בקס"ה סי' י"ז שמביא בשם מלאכת הקדש ומלא"ש אהא דכותבי' ס"ת יריעות יריעות ואח"כ תופרים אות' הא הוה תולמה"ע והוכיח מדברי פנ"י מ'. סוכה דבכל המצוות שייך הלכה זו דתולמה"ע והשיב דלהכי משיירי' הסופרי' בכתיב' לעיני כ"י כדי לסיים אח' התפיר' בכתיבה זו ושוב סיים בקס"ה בקושי' האיך נוהגין בתיבות כפולות לגרר לבד ובלא כתיב' הא הוה משום תולמה"ע. והנה הקס"ה הביא ראיי' דבכל המצוות שייך תולמה"ע ממ' מנחות ד' ל"ג גבי מזוזה שלא לקבוע המזוזה אלא אח' שהעמיד המזוזות והמשקוף דאל"כ הוה תולמה"ע והא במזוזות לא כתיב עשיי':

והנה כבר הארכתי בתשוב' אח' לחלק ולומר דודאי במצוות שאין בעשייתן גמר מצותן כמ"ש במ' מנחות ד' מ"ב דעשיית הציצית בטלית אינ' גמר מצוה דאין קיום המצוה רק בעטיפת הטלית ולהכי אין מברכי' וכן בעשיית הסוכה אין נגמר הקיום רק בישיבתן א"כ אי לאו דאמר' תורה לעשות ציצית וסוכ' מנ"ל שצריך עשיי' כלל דלא אמרה תורה רק להתעטף בציצית ולישב בסוכה ומנ"ל דאם נעשה מעצמ' או ע"י מי שהוא שאינ' מקיים המצוה בעטיפ' וישיבתן ע"כ צריך לומר תעשו בסוכה ועשו בציצית למעט תולמה"ע אבל במזוזה שנגמר המצוה בקביעתן במעשה זו אם עשא' שלא בשעת חיובן א"כ לא עשה ולא כלום להכי אפי' שלא נאמר בו עשיי' הוה תולמה"ע דלא עשה ולא כלום והדע וכי נימא בשופר דאם נפסל ותקנ' דהוה העולמה"ע דהא בהדי' תנן נקב וסתמ' וכו' כשר ע"כ בס"ת תלי' בשיטת הרמב"ם והרא"ש הרמב"ם דס"ל דכתיבת ס"ת הוה מצוה בפני עצמ' לא רק ללמוד מתוכה א"כ הוה גמר מצוה ושייך בי' תולמה"ע אבל לשיטת הרא"ש דהטעם כדי ללמוד מתוכ' והכ' קיימ"ל ביו"ד סי' ע"ר במחבר ועיי"ש בש"ך ובשאג"א סי' ל"ו ועיי' בבאה"ט בשם הפרישה א"כ לאו גמר מצוה הוה בכתיבת' ולא שייך בי' תולמה"ע, ומעתה גם בעשיית הנקבי' ג"כ לכאור' תלי' בזה דלס' גם המלך הוה תולמה"ע דלאח' שנפסל מתקנ' וחוזר להכשיר' ואפשר דעד"ז נתכוון בהג"ה רע"א:

והנה לפי"ז וגם כי בתשב"ץ ג"כ לא מכשיר רק אם א"א לתקן באופן אח' וכיון דכתב כ"ת שיש לתקן כמ"ש הרמ"א בסי' רע"ה וכמ"ש הקס"ה סי' ט"ו כן יעשה וד' אתו. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה