לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קפב
ראיתי לעשות סמוכי' למ"ש בת"ת עפ"י בה"ג בטור דמשום שכתב בטעמ' דאין מקבלי' חש"ו דאין להם דעת לקבל וכ"כ בש"ג ברי"ף על מ' יבמות א"כ ש"מ דלאו משום מצות מילה דרמי' על הגר כמ"ש הג' בת"ת, ונלע"ד איזה ראייות דלאו מצוה רמי' על גוף הגר דהא פשיטא לן דגר קטן מטבילי' ע"ד ב"ד והמיל' פשיט' דנעשי' קודם הטבילה כדינ' וכמ"ש המפרשים והא כתב המע"מ על הרא"ש מ' בכורות פ' י"ב בקטן בכור שאין לו אב דהמחוור כמ"ש המהרי"ל לתלות לו ט"ס שהוא ס' בכור לפדיון אבל לזכות לו ע"י ב"ד בפדיונו אינ' תקנה דהקטן אינ' בר חיוב' א"כ לא נתקיים המצוה דלעינן זה וודאי ל"ש זכיי' ושליחות וכי ע"י שליח כעשה בר חיוב ואינ' דומ' למילה שב"ד מצווי' למול' ועיין בחת"ס סי' רצ"ה שהסכי' אלי' ועיין ש"ך וטו"ז סי' ש"ה. ומעתה אם נאמר דהמצוה על גר רמי' האיך מכי' ומטבילי' גר קטן ומבטלי' מצות וחי' ממנו ועיי' בנקה"כ סי' ש"ה שמקשה האיך מכי' ומטבילי' אותו ע"ד ב"ד ולא ממתיני' עד שיגדיל דניח' לי' ליעבד מצוה בגופי' כמי גבי' תורם ע"ד חברו שלא מדעת שהיא איבעי' בנדרים והרב' תירוצי' נאמר' הא' שנפשט האבעי' שם, ועיין בחת"ס סי' רצ"ה בשם הג' מהו' זלמן ליב דחיישי' דעד שיגדיל יטעום טעמ' דאסור' ולא ירצה להתגייר זה ניח' לענין ניחות' בגופי' דזכותי' גדול מזה שהוא בטח לגייר אבל לבטל ממנו המצוה לגמרי מנ"ל, ועוד דלא מצינו שיהא מצוו' כשיגדיל שיטיף ממנו דם ברית למצוה כמו נולד מהול וכדומ' אלא עכ"ח אין המצוה עלי' רמי' אלא על הב"ד בטביל' וקבל' כך המילה, זה הא'. ושנית הא פסקינן בסי' רס"ח דהמל הגרים מברך למול את הגרים בלמ"ד והוא כסברת הרמב"ם ור"ן דכל מצוה שאינ' ע"י שליח כמו ציצית ותפילין וכו' מברך בלמ"ד אלא שבזה מחולקים הרמב"ם ור"ן באבי' של הבן דלהרמב"ם מברך ג"כ בלמ"ד ושלוח' מברך בעל ולהר"ן כיון שא' מברך בעל לא חלק' בברכות בנוסח. אבל בגרים לכ"ע מברך בלמ"ד וכמ"ש הכ"מ פ"ג מה' מילה ובאה"ג סי' רס"ח דמשו"ה מברך למול דעל כל ישראל המצוה למול (דזה מצוה בכלל ב"ד). ובזה מתורץ בפשיטות קו' הק"נ פ' רא"ד שהקש' על רמ"א שפסק דגם במל האב מברך בעל וחולק על הב"י ובסי' רס"ח גבי מילת גרים לא הגיה כלום, ולהנ"ל א"ש דס"ל כדעת הר"ן דשם כיון דאח' שמל ביש לו אב אין מצוה מוטלת עלי' ומברך בעל להכי לא חלקו בברכות דגה האב מברך בעל אבל במילת גרים דעל גוף כל ישראל רמי' למול' ולא משום שליחו' א"כ ליכ' אופן דיברך בעל רק למול וגם הר"ן מודה וזה פשוט ומעתה עכ"ח אין על הגוף הגר רמי' דאל"כ אדרב' לא הוה שייך למול רק על. ועוד אני תמה האיך איכ' למימר דמצוה על הגר רמי' דהא מסקינן בפסחים שם ד' ו' דאע"ג דכל המצוות מברך עובר לעשייתן הגר בטבילת' אין מברך עד אח' הטביל' דאינ' גר עד שימול ויטבול והאיך יאמר וצוונו וכ"פ הרמב"ם בסוף ה' ברכות ועיי' בכ"מ דהא אינ' חייב לגייר וממיל' לא למול ולא לטבול רק הב"ד מצווי' לקבל' ולעשות אתו ככתוב וא"כ כש"כ שלא נאמר ששייך מצות מיל' על גופ' כנלע"ד. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא: