לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קלג
ב"ה יום ב' פ' עקב תרס"ח לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרבני החרוץ ובקי מהו' שמעון גוטמאן נ"י מו"ץ בישוב דיאסעג יצ"ו ע"ד המקוה אשר נתמעטו מימיו אם מותר להוסיף ע"י פלומפען ומע"כ האריך בהלכה זו ובאמת כבר הלכו בו נמושות וראש המדברים בזה הוא בעל ת' זכרון יוסף יו"ד סי' י"ג והוא מן המקילי' באם נתברר שאינו משתמש ע"י איזה כלי קיבול בשאיבת המים מתיר אפי' לכתחילה דהיינו שלא יופסקו המים הנשאבים ע"י דליי' בעול' ויורד עד שירדו למקוה ואם יש לחוש שהופסקו יעשה כן לבסוף לחברו בדליי' בתכיפ' אחת ואם יש כחוש שנעשה ע"י איזה שמוש כלי קבול אינו מותר רק בשעת הדחק באופן הנ"ל דהיינו דליי' בתכיפ' אחת. אבל האחרונים הבאי' אחריו כולם חולקים עליו הלא הגאון בעל גדולי טהרה סי' חי"ד ורק במקוה מעיין נראה דמתיר למלאות אם רוב מים כשרים דהיינו מי מעיין ולמען להשלים יש להקל לדבריו אבל בת' הר המור גם בזה אין דעתו להקל אך ורק ע"י המשכה כדינא בקרקע בולע עיי"ש ועיי' בת' אהל אברהם סי' ל"ה. לענ"ד ודאי יש להחמיר כדעת הר המור בדבר חמור שהוא שורש' קדושת ישראל כמ"ש הרשב"א בפתיח' לשער המים: שנית מ"ש בענין המקוה שהיא עגולה היאך לשער ומע"כ בקש חשבונות רבות ודאי הדבר הפשוט לשער כמ"ש עפ"י מ"ש מס' עירובין דף י"ד בים שעשה שלמה דיוצא בפירוש כי העגול מתמעט רביע משטח מרובע ועיי' בתוס' פ' בכל מערבין ומס' סוכה דף ח' מבואר דמרובע יתר על העגול רביע וא"כ קל לשער כלומר אם הי' מוסיפי' שויות להעגיל הי' שיעור מקוה היינו מ"ד אלפי' קי"ח וחצי אצבע השתא דעגיל צריך תוכ' של הבור רביע יותר ולבא על קו המדה בצמצום צריך לעיין היטב בתשב"ץ סי' קכ"ט וסי' קפ"ג עד קפ"ז וכן בא על החשבון בזה בס' חושב מחשבות מבעה"מ משנת חסידים ועיין בלחם ושמלה ריש ה' מקואות היאך במקוה עגול להוסיף הרביעי' ועיי"ש בטעם נכון בשם הגאון מהראו"ו למה שיערו חכמים אע"א ברום ג' א' ובמקוה מרובע אבל ראיתי בס' גדולי טהרה ס"ק ד' במ"ש כי מי שבקי במדידה יבין מעצמו ומי שאינו אין תועלת בדברי ספרים המבוארים כלומר בקל יבא לידי טעות ומע"כ הודיע כי קבל מיד הרב הגאון אב"ד דק"ק גרוו"ד נ"י שהוא ערך 700-702 ליטער ועד"ז בא ליד חשבון כפי מדת המעטטר. וגם בזה נאמר אם מע"כ יודע בעצמו שבקי במדידת חשבון ודאי יבין ואם לאו צריך לשמור בשמירה רבה לסמוך על החשבונות כי בדבר קל יכול לבא לידי טעות ומקוה שחסר ממנו קורטוב פסולה ועי"כ קשה עלי מאוד ותמיה' רבתי מ"ש לערך 702-700 ליטער וכי יש לפזר במדות אכלו לפי שעה ע"כ בכל זמן שבאתי לשער שיעור' דמקוה לא שערתי ע"י איזה מדה אך ורק לפי מדת שטח וגובה עד כי באתי לידי מדה מ"ד הכפים קי"ח וחצי אצבע ועוד יותר כמ"ש בסי' ר"א שלא יתחסר בב' טובלין וכך היא המדה לשער למשל מקוה שיש ארכו 40 אצבעות ורחבו 30 אצבעות וצריך לכפול ארכו עם רחבו (מולטיפליצירען) ועולה השטח הרבוע (קוואדראט) 1200 ועיין במהר"ם שיק יו"ד סי' קצ"ט ואם גובה המים מגיעין עד 40 אצבעות שצריך ג"כ לכפול עם (הקוואדראט) ועולה עד 48000 ויש כאן שיעור מקוה ויותר איזה אלפי' וכן צריך לחשוב כל ענינו של מקוה וכן כתב במהר"ם שיק ואין כאן מכשול ושיעור אצבע במה שמדדתי טפח של מרן חת"ס אשר שלח לי נכדו הגאון מהו' שמחה בונם זצ"ל ומדדתי על הצענטי מעטער וראיתי מכוון מאוד ששיעור הנ"ל היא 11 צענטימעטער. וא"כ אצבע 3/4 2 צענטימעטער או שמודדין בפשיטות כמה צענטימעטער האורך ורוחב וגובה וכל 11 צענט"מ עושין אות' טפח והא כל טפח ה"ה ד' אצבעות א"כ בקל יש למדוד כנ"ל:
והנה לענין מקוה עגולה כבר הלכו בראשונים כמ"ש לעיל. ועתה ראיתי בת' פרשת מרדכי סי' ח"י שלמד לשער עגול דמקוה מסוכ' עגולה באו"ח סי' תרל"ד. ולא זכיתי לעמוד על חשבונו אבל מבואר מדבריו שצריך הקיפו כדרך אלכסון ברבוע דהיינו ב' חומשין לכל טפח ועל זה להוסיף ג' פעמים מים בהיקפ' כמבואר בסוכ' דף ד' ובס' תרל"ד הנ"ל והא שם מבואר דהיקף עגול שיש בו לרבע ז' על ז' שיעור סוכה כמ"ש מס' סוכה דף ד' ע"ב והשת' הה"ד במקוה עגולה צריך מתחילה לשער היקיפו כמו אלכסון דרבוע דהיינו להוסיף ב' חומשין על כל טפח ויהי' היקיפ' ג' פעמים בשטח ואח"כ לעשות רבוע בתוך העגול ולשער אם יש בתוך הרבוע שיעור מקוה כדרך החשבון הנאמר לעיל דהיינו ע"י כפל (מולטיפליצירען) האורך עם הרוחב ומה שיעלה בחשבון השטח דהיינו קרקעית שוב יכפיל עם הגובה אם יגיע למ"ד אלפים קי"ח וח"א ועוד יותר יצאנו מכל החששות כנלענ"ד ויראה כ"ז לכבוד הגאון אב"ד דק"ק גרוו"ד אם יסכים אתי לרב חכמתו וגדולתו. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: