אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קכז

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קכז

סימן קכו

ב"ה י' ו' עש"ק נשא תרס"א לפ"ק מאד יצ"ו. שלום על ראש ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ציס"ע מו"ה שמואל ר"ב שליט"א אבדק"ק אונסדארף יצ"ו ענותנו' הרבני ע"ד אשה א' השם טבעת לאות' מקום עפ"י רופא למען החזק נגד שבר' והרופא אומר כי סכנה להסיר:

ורק הוא יסירנ' בעוד חמשה חדשים. ועתה השאלה מה תעשה לטבילת' מפני החציצה וכבר הלכו בו נמושות ראש המדברים בזה בת' זכרון יוסף סי' י' ובנוב"י מהדו"ק סימן ס"ד ובחת"ס סי' קצ"ב וצ"ג אשר באות' תשובה דעתו להקל אפי' אם המקום ס' שהוא בבית הבלוע אשר לזה צרפו להקל בז"י ובנוב"י מהדו"ק ומהדו"ת דהוה ספיק' דרבנן מעוט מקפיד וגם בית הסתרי' דרבנן לדעת הריטב"א הובא במל"מ ה' מקוואות והדר"ג פקפק ע"ז למ"ש בתי' מ' קידושין דהוה דאורי' וכבר השיב' בזה גם לנוב"י מהדו"ת והשיב לעיין בהשמטות דעיקר סמיכ' שלו דהוה מקום בלוע וגם התוס' מודים בזה. ועוד מורא על ראש הדר"ג לפמ"ש בת' רע"א סי' ס' אשר השיבו שם ע"ד סד"ט סי' קצ"ח וכש"כ ע"ד ת' זכרון יוסף שהביא ראי' דהיכא דאיכ' סכנה להסיר עכ"ח אינו חוצץ ממ"ש פי' הר"ש פ"ט מ' מקוואות בתוספת' בפלוגתא דרבי וחכמים במי שתחוב לו חץ ביריכ' ר' אמר אינו חוצץ וחכ"א חוצץ במד"אבשל מתכות אבל של עץ חוצץ ופי' כחד פירוש' דהטעם בשל מתכות דסכנה טפי להסיר' ואינ' מקפיד עלי' לכן אי"ח וזה הטעם במרדכי ע"ד הקאלטנוס בסבוך השערו' דהוה כמו רבית' דסכנה להסיר' הקאלטנוס והביא ראי' מיבמות ד' ע"ח דעובר במעי אמו שנתגייר' בנה אי"צ טבילה דהוה כבריית' דתינוק וע"ז קשה כברזל מה ראיי' מתוספת' דהא הא טעמי' אליבא דרבי קאמר לי' שאמר במד"א בשל מתכת אבל בשל עץ חוצץ ועכ"ח למ"ד אינ' חוצץ קאי דאל"כ מה שייך לומר במד"א אבל של עץ חוצץ דהא חכמי' סתמא אמרו חוצץ ועכ"ח לרבי דסתמא קאמר אינ' חוצץ ע"ז ק' במד"א בשל מתכת אבל של עץ חוצץ וכיון דקיי"ל כרבנן כמ"ש הרמב"ם ובש"ע הא הוה שלא אליבא דהלכת' ע"כ מחלק בתשו' רע"א דודאי אינ' סכנה בודאי או אפי' ספיק' כמ"ש הלשון דבשל מתכת איכ' סכנה טפי והיינו דאפ"ל דודאי אם מסיר' מיד איכ' ספיק סכנה אבל אם ע"י איזה תחבול' מזמן לזמן לאט לאט להסיר' ליכ' סכנה לכן ס"ל לחכמים כשדעתו להסיר' לאח"ז הוי חציצה אבל בהך עגול של הטבעת במקום דאיכ' סכנה להסיר' לעולם ודעתו להניחה שם לכ"ע גם לחכמים אינ' חוצץ וכמ"ש הלבוש בטעם המרדכי לגבי הני קאלטנות משום דדעתו להניח' כן לעולם והוה משו"ה דבר שאינ' מקפיד ועל דא עקתא להקל קפיד מר בנ"ד כיון שרופא אומר להסיר הטבעת בעוד חמשה חדשים הוה חציצה לכ"ע לס' ת' רע"א: והנה בעיקר סבר' זו כבר ישב על מדוכ' זו מרא דהאי דינ' בזכרון יוסף הנ"ל והביא ע"ז ראייו' חזקות כראי מוצקות דגם אם לזמן קבוע באינ' מקפיד ל"ה הציצ' ממה דקיי"ל במי שאומנתו להיות טבח וקצב גם דם יבש אינ' חוצץ שאינ' מקפיד וכי אינ' עשוי' להסיר ולרחוץ מהרבב לכבוד שבת ויו"ט ועוד התוספת' שהביא הר"ש סוף פ"ח מ' מקוואות בית הסתרים בנשוא' חוצץ בפנוי' אי"ח וכי אין דעת להיות נשואה לעולם ועוד ממה שהביא המרדכי גופא לראי' מהא שנתגייר' מעוברת בנה אין צריך טבילה והלא סופ' להולד ולהסיר חציצה זו. וכמ"כ החזיק אחריו בת' כת"ס סי' צ"א דגם לזמן אי"ח והך דטבע' ונזמים דקיי"ל כהראב"ד והרשב"א בטעמ' דחוצץ מפני שפעמי' מסיר' בעת לישה או ד"א המלכלך הוא מפני שכל עת שיזדמן לה מלאכה הנ"ל תעשה אות' ותהי' מקפדת. אבל במקום שזמן קבוע שלא תסור בשו"א אי"ח והנה מ"ש בת' רע"א לתרץ בזה עכ"ח לי"ל בת' ז"י וגם מ"ש דלזמן הוה חציצה כדעת הסמ"ק בגלד וגרב של מכה משום דדעתו להסיר' הא איכ' רק לחומרא ולא מדינ' לדעתו וכי החכמים דפליגי ארבי רק מחומר' בעלמא פליגי ודאי מדינ' פליגי. ובת' כת"ס תירץ בטוטו"ד והוא די"ל דפליגי רבי וחכמים בפלוגת' דר"א וחכמי' בפ"ט מ"ג דס"ל לחכמים ביהס"ת באנש אי"ח באשה חוצץ ור"א ס"ל א' איש וא' אשה כל המקפיד עלי' חוצץ שאי"מ אי"ח ופי' בת"ה דפליגו אי אזלי' בת"ר דעלמ' כן דעת החכמים ור"א סבר דאזלי' בתר האדם אם הוא מן המקפידים או לא ורבי ס"ל כר"א לכן בחץ דאיכ' סכנה טפי כלומר חשש' רחוקה לסכנה כמ"ש רע"א מ"מ הוא ירא לנפשו להסיר והוה אינו מקפיד וחכמים ס"ל דאזלי' בת"ר דעלמ' שאינ' יראי' בחשש' רחוקה כזו וממילא הוא בכלל מקפידי' כיון דדעתן להסיר אבל במקום דאיכ' ודאי או אפי' ספיק' דסכנת' דחמיר' אשר כל עולם בכלל מן היראים להסיר לכ"ע אי"ח דודאי אינ' מקפידי'. ולענ"ד עוד יש לחלק דהתם בחץ שאינ' מועיל לו כלום במה שהוא בגופ' ואדרב' הלוי' של"ה מעולם. אבל בהך טבעת כשהוא כרפוא' ורוצה לשעתה שתשאר על גופה עד שתתרפא הסבר' ששייך כמו לגופ' ואינ' מקפיד ועל החולה גופה אין לומר שהוא רוצה שלא הי' חולה שהוא סיבה ראשונ' מקדמ' הרפואה שהוא כרצונה ע"ז לא כאמר ניח' שלא הי' ודוגמ' לזה ממ"ש התוס' לענין מלאכה שאצל"ג דבדבר שכבר נעשה לסיב' זו ועתה צריכ' לשעת' לגופא מקרי אלא דלמה לן להדר אתירוצי בפירוק קושי' זו האמת יורה דרכו דהלא מקור ההיתר ממ"ש במרדכי אהני קאלנונות וכן פסקי' בש"ע דל"ה חציצה ובטעוני' משום סכנה וא"כ יוקשה על המרדכי דסברא זו רבי הוא דאית לי' אבל הא במרדכי שהביא ג"כ תוספתא גירסא אחרת לי' והכי קאמרי' התם בחץ רבי אומר אי"ח וחכ"א חוצץ קרם עלי' עור לכ"ע אינ' חוצץ במד"א בשל עץ אבל בשל מתכת אי"ח א"כ אדרב' מהדרי' דבקרם לכ"ע אי"ח גם לחכמי' וע"ז קאמרי במד"א בשל מתכת אבל של עץ חוצץ והא במרדכי איכ' נמי טעוני' בשל מתכת לחד פירוש' משום סכנה וא"כ הדבר מפורש דאליב' דחכמי' דקיימ"ל כוותייהו דס"ל האיך דאיכ' סכנה להסיר אי"ח וא"כ לפמ"ש בת' רע"א דבשל מתכת דעתו להסיר' לאח"ז אדרבה מוכח דגם לזמן היכ' דאיכ' סכנה להסיר' אי"ח ועיי' בהג"ה מהרלנ"ח שמיישב בדברי המרדכי דברי הב"י והא עובד' דהמרדכי קיימ"ל להלכה בשו"ע ועוד סברת הלבוש בהמרדכי משום שדעתה להניח' כך לעולם השיב עליו תשוב' נוצחת בפ"מ ח"ב סי' קמ"ז דעכ"ח אין הטעם משום שאינ' מקפיד דהא איירי ברוב שער והוא מן הדעות דס"ל דשער חלק בפ"ע ורוב שלהם אינ' נחשב למעוט מן הגוף כמ"ש התוס' בסוכה ד' ו' עיי"ש. ועכ"ח משום דהוה רבית ובמעיט שער סמך ע"ז בעובד' דידי' י' במארלאקען שהי' צריך לסונים אע"ג דהיה דבר שחוץ לגופו ול"ש רבית' אלא דמשום סכנה להסיר' אינ' מקפיד ועכ"ח ראיי' מחץ הנ"ל וכגירס' המרדכי והנה גם בת' רע"א הלא במסקנת' כתב דכ"ז בנראה מבחוץ אבל בביה"ס גם הגאון בעל חו"ד סמך להתיר דכבר הורה גאון בעל ז"י להתיר ושם משום דהוה ספיק' בדרבנן והמקום ספק בפלוגת' דרבוותא הנ"ל אם הוה מקפיד במקום סכנה ולפימ"ש לעיל דלפי גי' המרדכי בתוספת' חכמי' קאמרי לי' א"כ הוה ספיק' דדינ' כספק דעלמא דבגירס' הבריית' גם בזמן הגמ' הי' מספקי' כמ"ש התוס' במ' ביצה בסוגי' דבכור שנפל לבור אבל מ"ש לפי"ד דפלוגת' דרבוות' היא היינו ת' ז"י וסד"ט לא אדע דהא לפי"ד מוקשה הוא ובת' ז"י עשה הספק דשמא בכנסי' המים גם בין הטבעת דגם בדם הסמוך מספקינן כש"כ במים דקלישי. וכמעט דאיכא ס"ס כמובן ועוד יש לנו עמוד גדול לסמוך להקל ממ"ש בת' מנחם עזרי' סי' ק"י אשר עליו רמז בחת"ס בבא"ט וראיתי שם מהמתבאר דליכ' מקום חוצץ בביה"ס רק במקום שדרכן לפעמים להתגלות אבל בגובה האוזן וכיו"ב ליכ' חציצה ומזה למד בבינת אדם במי שיש לו כאב בעומק האוזן אשר עי"כ א"א לנקות דלא חוצץ. לכן לענ"ד בנ"ד ודאי אם הטבעת במקום שנראה בתנוקת כשהן יושבין ודאי אין לעשות מעשה דזה מקרי מקום גלוי לר"י במ' נדה ד' ונ"ב אבל למעלה מזה עד שיש מקום להסתפק שהוא במקום בלוע יש לנו לסמוך אדברי מרן בחת"ס בת' סי' קצ"ג דהספיקו' יתבטלו ברובן בדרבנן וכבר הורה זקן (ועי' בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' כ'):

ומ"ש הדר"ג אם יש מקום לחוש בשעה שמסיר הרופא הטבעת משום א"א לפתי"ק בלא דם ותמה על דברי נוב"י מהדו"ת סי' קכ"ח דהא כל הבדיקות הם על אופן זה עצהיו"ט בכל הבדיקות. כבר עמד ע"ז בבינת אדם ומשו"ה חולק על רבו בזה וכ' שהי' כותב ד"ז אגב שוטפי'. וגם בשו"ת נהרי אפרסמון מביא תשו' האחרונים אשר כולם דעתם להלכה ולמעשה שלא לחוש בזה. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה