אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קכג

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קכג

סימן קכב

בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' וישב תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול מו"ה יוסף הלוי כ"י דומ"ץ ק"ק האלמין יצ"ו אשר שאל באשה בימי לבונה אם רשאי ליכנס למרחץ משום רפואה או כגון לפי המנהג שטובלי' עיה"כ והביא עד"ז דברי הב"ח בשם מהר' יעקב מרגליות שקבל מהר' דוד לנצהוט בנדון דם שנמצא לבן לאחר רחיצה דחיישי' שנתלבן ע"י המים והטו"ז השיג עליו. ומעל' עמד על החקיר' בימי לבונ' מהו שתכנס למרחץ ולחוש דילמ' ראת' ואח"כ תמצא לבנה ולטו"ז י"ל דהוה ק"ו דשם הדם לפנינו ומיקל כש"כ שלא ניחוש לכך ושוב מצא בב"ח אשר מצא יסוד למנהג הנשי' שאין נכנסי' למרחץ בימי לבונה מה"ט ולט"ז יש להקל כנ"ל ואח"כ השיב דילמ' גם הט"ז יודה דהוא איירי בימי טהרת' משא"כ בימי לבונה הוה להיפך חט"מ כמ"ש הנוב"י. ושוב מביא מעל' ראי' להתיר מדברי ר"ת מ' שבת י"ג וכן בכתובות פ' אעפ"י שהי' נוהגי' בזמן הש"ס לטבול ב' פעמים א' לאח' הפסק ימי נדה ולאח' ימי זיב' לטהרת' עכ"פ חזינן דלא חיישי' לכך והנה להלכה ראיתי בס' שערי דעה להג' בעל שמן רוקח בסי' קפ"ח שהביא דברי הב"ח הנ"ל וממנהג הנשים ומסקנת' ואם כי הט"ז חולק עד"ז מ"מ כן יעשה להזהיר הנשים על כך ואם כי עכ"ח רוחצת קודם הטבילה משום חפיפה מ"מ במה דאפשר להזהר תזהר. ועתה מי ירים רחש להקל נגד דברי הגאון רבש"י ועתה נשוב ע"ד מעל' ובראיות' במ"ש דבימי לבונה יש לחוש יותר דהיא בחזק' ט' כמו שכ' הנוב"י כידוע אלא שרבו החולקי' עליו ועיי' בחת"ס סי' קמ"ד וסי' קע"ח בסוף התשובה. ומ"ש כ"ת ראיי' להתיר מדברי התוס' מ' שבת י"ג הנ"ל. הוה לי' להביא ראיי' יותר ממתני' מ' ברכות דף כ"ו דנדה שפלט' חייב' בטבילת תקנת עזר' ומשמע ודאי דעי"כ לא יגרע לה ספירת הימים של נדת'. אלא דלענ"ד להשיב בכמה גוונ' חדא כמ"ש השערי דעה דעכ"ח צריכ' לרחיצה משום חפיפה מ"מ מה דאפשר להזהר תזהר וא"כ ה"נ משום מצוה לקיים תקנת עזר' ולא תתבטל מתפיל' ות"ת עי"כ. ומ"ש להזהר תזהר וא"כ ה"נ האי נביל' שהזכירו בתוס' בשם ר"ת הסביר ברשב"א דהיינו שטובלת כנדת' ואח"כ תספור ז' נקיים משום תקנת ר' זיר' וטבילה ראשונה מטהרת מה"ת שלא תטמא טהרות וא"כ הוה נמי כמו א"א ומה שאפשר תזהר. ועוד לענ"ד לחלק סתם רחיצה בחמין כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי וסתם טבילה בצונן כמ"ש בגמ' מ' ברכות ד' כ"ב וכן במ' תענית דקאמר בתימ' טבילה בחמין מי איכא ודלמא דוקא מים חמי' פועלי' בטבעם ללבן האדום ולא הצונן ואדרב' דרך הצונן להצמית הדם כמובן. וא"כ לפי"ז הי' מותר לרחוץ בצונן וכן דייק' דברי הב"ח עי"ש:

ועוד נלע"ד לחלק דדוקא רחיצה שדרכ' בהמשך זמן שעה ושתיים שפיר דיש מקום לחוש דיזדמן הראיי' ובמשך הזמן יעשה המים פעולת' כטבע' אבל טבילה שהיא רגע כמימרא למה ניחוש לומר שבאות' רגע ראתה ונתהפך האדום ללובן ודאי מילת' דלא משכח' כלל לפי"ז טביל' אח' הי' מותר גם בחמין ורחיצה בצונן אפי' במשך זמן. ולפי שדבר חומר' זו גם לפי"ד שער"ד אינ' אלא זהירות בעלמ' נלע"ד להתיר בהני תרי גוונ' אם יסכים אתי גם כ"ת ובפרט חותנו הגאון אב"ד נ"י אבל רחיצה בחמין במשך זמן יש להזהר כמ"ש בשעריד הנ"ל. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה