לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קה
בהי"ת יום עש"ק פ' בשלח עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו שוי"ר לכבוד הרב הגדול מו"ה שבתי פריעדמאנן בק"ק גאראני יצ"ו. הנני ע"ד מ"ש באשה אשר שמשה שלא בשעת וסת' וכ"פ מרגשת זיבת דבר לח אשר לרוב ראיות הנ"ל היא ליחה לבנה, ולאחר התשמיש מצאה טמאה וגם הוא מצא במכנסיים שלו טיפת דמים, והנה הי' דין פשוט דשלא בש"ו הוה אנוסי' כמ"ש בסי' קפ"ה רק דא עקת' שהית' לחה (לשון זה אינו מובן ואפשר דעתו כי היתה מרגשת במשמוש ידיה או ע"י נגיעת בשר בבשר שיש מקומי שה' לחין) ולא בדקה עצמ' קודם תשמיש, אם צריכ' כפרה יען שלא בדק' עצמ' קודם מפני הלחות ונפלי' ברברבות' במ"ש בחכ"א כלל כ"ח דברגילים לראות זיבת דבר לח ועל רוב היא ליחה לבנה אי"צ בדיקה על הרגשה זו ובתשו' דברי חיים סי' ל"ד ח"א וסי' ס"ו ח"ב התיר ג"כ אפי' בהרגש' פיהמק"ל, אך בתש' בית שלמה חולק עליו דבכגון זו אין תולין במצוי', ומע"כ פלפל להביא ראי' לדעת המתירים ממס' נדה דף נ"ז במ"ש בבריית' ובמגעות והיסטות הלך אחר הרוב. ומסיק בגמר' דהיינו אם רוב ימיה טמאים טמאות ופליגו רש"י ותוס' לדעת רשיז"ל מיירו בלא מצא' כתם כלל והתוס' פי' בענין אחר דאיירי במציאת כתם רק לפי שרוב ימיה טמאים לא תלי' אפי' עברה בשוק של מבחי' ודייק מע"כ דוודאי הלך אחה"ר הוא גם על ההיפך דאם רוב ימי' טהורי' וע"ז הק' דאם יש במה לתלות למ"ל רוב ימי' בלאו"ה הילי' ועכ"ח שאין במה לתלות וא"כ למה אינ' טמאה דהא דינ' הכי אפי' ברוב ימי' טהורי' ועד"ז מסיק דהכא איירי דאין במה לתלות ועכ"ז טהורה, ואמר בזה פרפרת נאה דמשום חזק' טהרה דטהרות דרק לגבי אשה אתרע חזקתי דרוב דמים ממקור כמ"ש מעיד הכ"מ בטעמי' דכתם דל"א ס"ס, וכ"ז אם דנין רק על האשה אבל אם כבר נגע' בטהרות וצריכין לדון עלי' והא לטהרות יש להם חזקת טהרה, ואי תימא כיון שאנו מטמאי' האשה האיך נטהרו הטהרות ע"ז הביא דברי נוב"י במ"ש סי' נ"ה לפרש דברי הגמ' דדם הנמצא בפרוזדור דחייבי' עלי' על ביאת מקדש אע"ג דיש לאשה חזקת טהר' כיון דדם עכ"ח טמא טומאת ערב דמקור מקומ' טמא שוב איתרע גם חזקת טהרה דאשה, וע"ז הק' מע"כ דהא הפרוזדור הוה מגע בית הסתרי' ולא מטמא רק אחר צאתו והאיך טמאה האשה למפרע ואלא עכ"ח כיון שבא לפנינו לע"ע אחר שיצא לחוץ הכי דיינינן הה"ד הכא במגעות והיסטות עכתו"ד בקיצור. והנה בראשון במ"ש דנוקמ' הטהרות בחזקת טהרה ומזה נדון גם על האשה הנה עי' במהרש"ל ריש מס' נדה דקשי' לי' כמ"כ ותירץ דחזקת טהרה של הטהרות אינ' מבוררים כ"כ ועי' בפרמ"ג יו"ד סי' א' גבי שוחט שנמצא א"י לדעת המחברים דלמפרע אסור הכל ולא אזלי' בתר חזקת הכלים וע"ז דן אם אזלי' בזה בתר הנגרר ממעשה שנעשה או על עיקר הדבר ועי' בשע"ת ח"ב כלל גדול בזה וכן בס' גינת ורדים, ועכ"פ בדברי טו"ז שם סק"ו מוכח בהדי' דל"א בתר חזקת דבר הנגרור ממנו אך בתר חזקת ניקר הדבר שנעשה בו. ומ"ש מע"כ ע"ד הנוב"י במ"ש דהדם עכ"ח טמא מפני שמקור מקומ' טמא ועי"כ איתרע ג"כ חזקת האשה והק' דהא הפרוזדור מגע ביהס"ת ולא מטמא עד אחר צאתו מפרוזדור ועי' בתוס' דף מ"ו שהק' כן למה הדם טמא הא מגע ביהס"ת הוא במקור מ"ט ותי' דכך הלל"מ וא"כ כל דייק' דמע"כ אינן, ובלאו"ה צווחו על דברי נוב"י עי' בחת"ס סי' קס"ז ומהר"ם שיק סי' קע"ד עיי"ש. והנה ראיתי בת' בית שלמה סי' ל"ו הנ"ל שהביא ראי' מברייתא זו לדינא דמפני מה לא פירש בגמ' להיפך בפשיטות דאם רוב ימיה טהורין כגון בזה גופ' שראת' רוב ימי' בהרגשת זיבת דל"ח ורוב' מראה טהורה אלא ש"מ דלא תלי' בזה, ולענ"ד אין ראי' זו מספקת דהא בברייתא כולל ג' ספיקות ביחד על בגדיה ס' טהור ועל בשרה ס' טמא והאיך נימא ס' ג' בדבר חדש שאינ' שייך כלל לס' הראשוני' דהם בלא הרגשה וכאן בהרגשה. ועוד לדברי התוס' איירו במצא' כתם ויש במה לתלות דבלאו"ה הית' טהורה אפי' ברוב ימי' טמאי'. ומעתה לדבריה' נימא דאיירי ברוב ימי' טהורי' פשיטא דתלי' ואי בדליכא לתלות אמאי טהור' ואי דעתי' דנימא דלא נצא' כלום דלא בדקה ואפי' בהרגשה טהורה עד"ז. נלע"ד לתרץ דהא יש לדקדק מ"ש רישא דנקט סתמא ס' טהור ס' טמא ואיירי בין לבעלה ובין לטהרות. ובסיפ' בס' ג' נקט ובמגעות והיסטות משמע דרק מזה איירי לא לענין בעלה וכמ"ש ג"כ לדעת מע"כ. והנה לדעתי היינו שפי' בגמ' דאייר' ברוב ימי' הם טמאי' ופשיט' דאיירי בלא וסת כמ"ש רשיז"ל והא לר"מ דס"ל דאסור' לבעלה אפי' בבדיקה וגם לרחב"א עכ"פ צריכ' לבדיק' לפני תשמיש ולאח"כ עי' בסי' קפ"ו דכן ס"ל רוב הפוסקי' ועי' בחו"ד שם וא"כ בבדק' ל"ש שום פירוש על רוב ימי' מאי היא דהא במצא' טהורה פשיטא דטהורה ואם מצא' טמא' פשיטא להיפך א"כ עכ"ח לבעלה בלא וסת ל"ש לומר ולתלות ברוב ימי' וז"ש הברייתא ומגעות והיסטות הלך אחר הרוב ימי' דדוקא בזה שייך לילך אחר רוב ימים דהיינו לענין דיעבד בטהרות שנגעו בהם אבל לבעלה ל"ש דיעבד ולענין קרבן הא כבר תני' לי' במתני' ותלי' אם מצא' מיד אותיות או לאח"ז. וא"כ אזד' לי' הוכחת' ת' בית שלמה דלבריו דנימא בפשיטות דרוב ימי' בטהרה בהרגשת זיבת מראה טהורה הו"ל למינקט כמו בריש' סתמא ומ"ש מגעות והיסטות דנקטו ועכ"ח פי' הגמ' כמ"ש וזה לענ"ד דבר ברור בס"ד. והנה בימים אלו כתוב אלי שאלה כזו במעוברת אם צריכ' לבדוק ברוב ימי' בהרגשת ליחה לבנה (עי' בסי' קט"ז) בזה סמכתי ע"ד ת' דברי חיים וחכ"א הנ"ל בצירוף מ"ש בשבו"י דבזה מודה התה"ד דאם בדקה ולא מצאה כלום טהורה ואם כי בת' בית שלמה השיב דדוק' בבדק' ולא מצאה אבל לעולם צריכי בדיק' דלמא נמצא מראה טמאה באמת לפמ"ש בשבו"י הנ"ל לדמות כוסת' וכמ"ש בתה"ד וסיים הה"ד הכא והא במעוברת אפי' בדיק' ל"צ בזמן וסת רק לדעת הטור לכתחילה וא"כ בזה יש לסמוך אם תבחין ג"פ ע"י מוך לאות' מקום וכמ"ש בד"ח אבל בלא מעוברת ומניקת ל"ה מלאני לבי להקל נגד דעה תשו' ב"ש כמ"ש כנלענ"ד. והנה לענין אי בעי תשובה וכפרה כיון שהי' בתוך ימי שלא בשעת וסת' זה לענין כפרה דידי' דאונס הוא ועיי' בחת"ס סי' קס"ג עוד כיו"ב אבל לענין כפרה תשובה דידה לענ"ד צריכ' וצריכ' כיון שהי' לחה ואינ' פשוט כ"כ דל"צ בדיקה ובפרט שהי' נוהגת כן לבדוק בזיבת דל"ח ולא גרע ממה דס"ל להרמב"ם דצנועי', בודקים לפני תשמיש וכא"ת וכ' בכ"מ דע"כ אם לא בדק' לא מקרי אונס וחייב' חטאת, כש"כ בנד"ז, ע"כ תקבלה עליה לפי ראות מע"כ שתוכל שאת בתענית' המבוארים ואם א"א עכ"פ תפדה במעות כמ"ש במג"א סי' של"ו, ותשובה ה"ה עיקר וכמ"ש מרן חת"ס באות' תשו' דגם הוא עכ"פ לב' ימים ב' וה' לתענית, דמ"ש מע"כ דטיפת דם במכנסיים אינ' הוכחה שהי' בשעת תשמיש לענ"ד כינו שהיא תולה בבעלה לקול' וכמ"ש במהרי"ט אם רגיל ביציאת דמים מפי האמה כש"כ לחומר' שיהי' הוא תולה בה, ולענ"ד דמכאן והלאה תבדוק בעת הרגשות הנ"ל כיון שנהג' כך הוה כנדר, וכדעת הפוסקים להחמיר ולדעת מג"א סי' תקנ"א, ולהרבה פוסקי' אחרונים לא מהני התרה, ועי' בסי' רי"ד ביו"ד ומהר"ם שוק באו"ח סי' רמ"ט דס"ל כה"ג ל"מ התרה במי שנהג שלא לשאוב טאבאק ביו"ט וה"נ דכוותי' ובפרט שאירע המכשול הנ"ל, וה' יצילנו ממכשולי' ישיבנו בתשובה שלמה לפני' והוא רחום יכפר בעדן ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: