לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן ק
ב"ה י' ו' עש"ק פ' עקב תרס"ג לפ"ק מאד יצ"ו. שוכט"ס על ראש ידידי.. בני הגדול בתורה ובמע"ט מוה' יוסף כ"ץ נ"י בדבר שאלתו במי שעלה על פניו הני כתמי אדומים (זאממער שפראססען) אם מותר להעבירן ע"י סמים הנלקחים באפאטהעקען, האם יש לחוש משום לא ילבש גבר שמלת אשה, ומע"כ הראה מקום בספרי שו"ת דברי חיים ושו"מ ומהר"ם שיק המדברים כיו"ב ע"ד מי שזקנו נעשה חציו לבון שערות אם לצבוע שחור, והנה בנדון דידן יש לחקור אם הדרך ומנהג גם באנשים להעביר הני כתמים ע"י סמים הנ"ל דבזה קיימ"ל להתיר' כמ"ש הרמב"ם פי"ז מה' ע"ז והר"ן מ' ע"ז ד' כ"ט גבי אסור לראות במראה שאין נמנעים לראות רק החברים ועי' רמ"א סי' קנ"ו ובדרישה סי' קפ"ב כ' אפי' אם דרך גוים זכרים מקרי מ"מ מנהג אנשים ג"כ משא"כ בשערות לבנות פשיטא דאין דרך לצבוע אותן רק בנשים ורק התואר בחצי' כבן הוא הדבר המתבייש פני האדם וזה לא שכיח. שנית נלע"ד עפי' מה דאיתא מ' שבת ד' כ' בעובדא דמר זוטרא ור"א דמ"ז לא רצה לממשי ידי' בברדא משום דס"ל כהא דתני' בברייתא מגרר אדם גלדי מכה וצואה מעל בשרו משום צערו ואם משום יפי' אסור דל"ת גבר ש"א, ור' אשי משי ידי' דס"ל כהאי דתני' רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום מפני כבוד קונו שנא' כל פעל ד' למענהו ומביאו במג"א סי' ד' סק"א כמ"ש הרמב"ם בה' תפלה, ועיי' במאירי שם דע"כ נוהגין לרחוץ בסובי' לעדן וללבן, וי"ל לפי"ז למה לא נאמר כן לענין צביעת שערות לבנות, אלא שהחלוק פשוט בשערות לבנות אשר בזה סוף כל אדם מתחלת בריאתו בטבעו ואין כאן שום שנוי בטבעו ואדרבה בצביע' מוסיף לשנות מה שנברא בטבעי כדי ליפות בה ודאי דרך נשים משום כי ויפי' ויש בו משום לא ילבש גבר ש"א, וכן לענין לקוט שערות לבנות היינו טעמא, משא"כ לגרר גלדי מכה וצואה או להעביר איזה לכלוך הו' להיפך שאינ' עושה כלום רק להעביר מה שנסתופף על בריאת טבעו שזה אינו מעצם אדם ואדרבה הוא מחזיר עצמו כאשר נעשה וכבר' ומסיר התוספ' הבא עליו ממקרה וז"ש ממקרא כל פעל ה' למענהו כלומר כך פעלו ה' מתחילה בריאת רוב בני אדם. וא"כ בהני כתמים שבא מלקוי החמה הוא בדבר שנתחדש ונסתופף בשנוי הבריא' ולהסי' הו' כמו רחיצה וגלדי מכה שמותר לגורר', ועיי' בברכות ד' כ"ח הרואה אחור מברך משנה הבריות, ופירשיז"ל גחור אדום הרבה אלמא דזה הו' שנוי' הבריאה ולהסירם הו' לכבוד קונו ובוחן כליות יודע כמ"ש התוס' מס' ע"ז ד' כ"ט לענין מראה אם למען שלא יחבול ומשום מיחוש עין מותר מה"ט וברמ"א סי קנ"ו בשם הסמ"ג דלהעביר כתמים ג"כ מותר לראות במראה, וז"פ לענ"ד:
ועוד יש טעם להתיר' אם הני כתמים הם אדומים ביותר כמו שני דהו' מום לכהנים כמ"ש בבכורות ר' מ"ה הגחור שאדום ביותר וכ"פ הרמב"ם בפ"ח מה' ביאת מקדש והעברת מום הו' בכלל רפואה כמ"ש במ' כתובות ד' ע"ה במומי איש ואשה הלכה אצל רופא הלך אצל רופא וריפא אותה והתם במומי' שפוסלי' בכהנים אתמר כדקתני במתני' שם כל המומים הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים והא גחור שהוא אדום ביותר הוה מום בכהנים וברפואה ל"ש משום ל"ת גבר כמ"ש בחי' הרשב"א דאפי' שערות בית השחי וב"ע מותר לספר משום רפואת המכה וכן מסקנת התוס' מס' יבמות ד' מ"ח וכן פסקינן בש"ע יו"ד סי' קפ"ב ובתוס' ע"ז ד' כ"ט דאפי' משום מחוש עין מותר לראות במראה, כ"ז להלכה, ולמעשה לא יערב לבי כי לא מצאתי בספרי' שמדברי' בענין זה, וע"כ רק אם יסכימו ב' גדולי הוראה ובתוכם כבוד חמיו הגאון המובהק נ"י, ידידו"ש ה"ק מררכי ליב ווינקלער ח"פ: