לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן צד
ב"ה יום י' עש"ק תולדות עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו שוי"ר להרבני המופלג בתוי"ש מו"ה שמואל וואלף קראקאוויטש נ"י מטארנאליא בדבר הנשאל בישראל שיש כו חוב אצל העכו"ם והעכו"ם יש לו תבואה בשבלים ולישראל הצריך למעות וביקש מישראל אחר שישלם החוב מה שיש לו אצל הגוי והגוי יתן לו בעוד ב' שבועות התבואה בזול י' פרוטות לכל מעטערצענטען עד חמשים מט"צ והמעות יהי' רק כמו ערבון. והישראל זה ערב עבור המעות אם מותר או לאו משום רבית. והנה בישראל מישראל כה"ג וודאי איכא משום רבית ואפי' אם קונה ממנו התבואה שיש בידו בפחות מהשער דאם התבואה מצוי' בידו מותר כמ"ש ביו"ד סי' קע"ג סעי' ז' היינו כמ"ש הב"י בשם הריב"ש הטעם כיון דמה"ט מעו"ק ליכא משום רבית. אבל בנד"ז שאין דבור' עם הגוי כלל ולא פסק עמו ליכא קנין כלל א"כ לכאור' הוה רבית גוי בכש"כ שדבר לו כי יתן לו חמשים מט"צ דוודאי סך זה עולה יותר מסך המעות שנותן לישראל:
אלא שיש לדון דהא כאן העכו"ם יתן הרבית והישראל ערב מהו דינ'. והנה בסי' ק"ע מבואר דאסור לישראל להיות ערב בעד עכו"ם בקרן ורבית וברמ"א שם דוקא אם הישראל ערב בעד קרן ורבית אבל ערב בעד הקרן לבד מותר רק שהתנה שהגוי יקח מעות ההלואה מישראל אבל הישראל שערב אסור לקח המעות מן המלוה ישראל אעפ"י שהוא בשביל הגוי אפי' ערב עבור הקרן לבד ואפי' בלא ערבות רק בתורת שליח אסור דאין שליחות לגוי והוה כמו הלוה לישראל אלא שבש"ך סק"ו מסיק דדוקא אם הישראל נותן הרבית אבל אם הגוי נותן הרבית מותר דכן משמע בת"ה וכ' עוד שזה כמו הילך זוז ותלוה לפלוני י' זוז דמותר כמ"ש בסי' ק"ס סעיף י"ג. א"כ אם הישראל אינ' ערב רק בעד הקרן מותר בזה. וא"כ ה"נ בנד"ז דישראל הערב ולו יהי' הוה כמו לוה עצמו והגוי יתן הרבית מותר לדעת הש"ך אם כי לעיל סי' ק"ס סעיף י"ג פסק המחבר דדוקא אם הלוה כ"א לאחד לתן וגם לא יפייסנו לתן וגם לא יאמר למלוה כי פלוני יתן. מ"מ כתב הש"ך להקל בזה כמ"ש בחוו"ד שם וא"כ בנד"ז שהכל מיד ישראל שהוא מפייס לגוי שיתן וגם אומר למלוה ישראל אפשר דכה"ג אסור מ"מ דאינו רק ערב ובעד הקרן לבד אינו לוה ממש כי אם הגוי הלוה ונהו דאין שליחתו שליחות עכ"פ ס"ס הישראל אינ' רק גוב' חובו וערב בעד לוה גוי דקיל טפי כמ"ש בש"ך הנ"ל כנלענ"ד. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: