אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן פט

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן פט

סימן פח

שלום רב על ראש ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ומפורסם ציס"ע מהו' שמואל ראזענבערג שליט"א אב"ד ור"מ ק"ק אונצדארף והגליל יע"א. ראיתי במכ"ק על דבר הנגיד אשר צוה ל"מ על סך כאלפי' להיות בק"ק להספקת ת"ת בני הישיב' יד"ו וה"ה פירותי' של הקרן מהשפארקאססא, ואם הרב נ"י יקבע דירתו באה"ק ינתן לו הקרן, ועתה קם בנו תחתי' לאמור כי לא יאתה להיות ת"י והוא יחלק כמ"ש האב, והדר"ג כתב בראייו' מאירות להלכה כי אין בו משום רבית דלא אמר המצוה אתן רק יתנו ואין כאן נדר להיות שיעבוד' על נכסי' וצוה לעיין בחת"ס ח"מ סי' קי"ד וקט"ו, והנה ידוע כי זה פלוגת' הרמב"ם והראב"ד בפ' כ"ב מה' מסיר' ודעת הרא"ש כהראב"ד כי אם לא אמר אתן אין כאן נדר ודעת הכ"מ כי גם הרמב"ם לא אמר רק באתן כמ"ש בהדי' בפ"ו מה' ערוכי' וכן הגרס' לפנינו פירות שיוציא אילן זה אתננו לעניי', והנה בהקדש השמיט לשון זה רק סתמ' יהי' הקדש, אבל שם בה' עירוכי' גם בהקדש תופס לשונו כי אמר אקדישנו אם הוה דבר שלבל"ע מ"מ חייב מטעם נדר, ואפשר לומר לפימ"ש הרמב"ן הביא' הר"ן בריש מ' נדרים גבי נדר בלשון שבוע' או להיפך מהו דאינ' מעיקר נדר ושבוע' מ"מ יד מיהו הוה כיון דפיו ולבו שוי' בנדרי', וא"כ ה"נ כיון דפיו ולבי שוין להיות להקדש ולעניי' אלא שלא אמר בלשון מועיל שלא אמר הרי הוא להקדש והוא דבשלב"ל הוה עכ"פ יד להקדישו וכ"ז בהקדש אבל בצדקה הא הוה אבעי' דלא אפשיטי אם יש יד לצדקה ולהר"ן הוה לקולא דספק ממונא הוא, ואפי' לדעת הרמב"ן והרשב"א דס"ל כיון דיש בו אסור' הוה לחומר' כשאר וו' אסור' מ"מ לגבי יורשי' שיהי' שיעבוד על נכסיהם ודאי הסבר' דמודה לדעת הר"ן דאינו רק כשאר ס' ממוני' להוציא מידם, וא"כ דקיי"מל כדעת הרמב"ן והרשב"א כמ"ש המחבר בש"ע יו"ד סי' רנ"ח מ"מ לענין היורשי' י"ל דכ"ע שוין בזה, ומ"מ הא חזינן ג"כ כי דעת המחבר בסי' הנ"ל דלא כהרמב"ם דהא בסעיף ח' פסק לגמרי כדעת הרא"ש דצריך דוק' שיקדישנה לצדקה לעולם וא"כ עכ"ח דאפי' יד אינ' ואפשר כיון דהמחבר בסי' ר"ו מביא' סברת הרמב"ן בנדר בלשון שבוע' בשם יש מי שאומר וידוע כי דרכו בקדש בלשון זה שאינ' פוסק הלכה כמוה' לכן אפי' יד אינ' חשבו אבל הרמב"ם י"ל דס"ל כסבר' הרמב"ן כמ"ש בסי' ר"ו בט"ז ס"ק ז'. וראיתי בקצוה"ח סי' רי"ב שהביא ראיי' לדברי הרמב"ם מפ"ד מ' פאה מ' ט' מי שלקט' ואמר ה"ז לפלוני עני דקיימ"ל כחכמים ויתננו לעני הנמצא ראשון והוא משום נדר אע"ג דעוד לא בא ברשות' ועכ"ח משום נדר ותי' דהרא"ש ס"ל כדברי ר"א ממיץ הביא' מ' נדרים ד' כ"ד גבי כיכר זה הקדש, דאע"ג דעוד לא בא לידו כיון דהוא מונח במקום שאין א' מצוי' לזכות בו דבר שברשות' מקרי, ולא אדע מה תירץ דהא מ"מ לא אמר בלשון נדר והא הרא"ש לא פליג בס' הרמב"ם דמצי לנדור על דבר שלבל"ע רק שצריך לומר בלשון אתן ואקדיש וגם צריך להקדיש לסבר' קצת מפרשי' ועיי' מל"מ פ"ו מה' ערוכין וא"כ ה"נ כיון דלא מהני מה שאמר ה"ז לפלוני משום תופס לבע"ח או משום דל"א תרי מגו ס"ס חין כאן נדר אלא הפשוט דשם האזהרה שלא יחזיק לעצמ' כמ"ש התוס' יו"ט שם והא דס"ל דהוה בי' משום נדר עיין תומים, ובפשיטות י"ל לפימ"ש הרמב"ם בפ' כ"ב מה' מכיר' הפוסק על שער שבשוק אפי' דבר שאינ' ברשות' אם הוא מצוי' לקנות המקח קיים ולחד תי' בכ"מ שם הוה קנין גמור וא"כ ה"נ הא הפאה מצוי' לפניו, וכ"ז לא הארכתי רק לכבוד אהדור' אשמעתתי, ולענין הלכה ולמעשה הלא דברי ש"ע מבוררי' בסי' רי"ב בח"מ וביו"ד סי' רנ"ח דעיקר כדעת הרא"ש ולדברי הכ"מ גם הרמב"ם ל"פ אכישכ' דצריך לומר אתן וכש"כ כי מרן החת"ס הסכים להלכה ולמעשה כן ואין מן האחרונים שיפקפק בהלכה זו פשיט' ופשיט' דאין כאן נדר שישתעבדו נכסי היורשי' וגם אין כחן משום מצוה לקיים דברי המ' כיון שאין כאן נדר צריך שישליש ביד שליש אפי' לדעת הרה"מ שם בפ' כ"ב בהלכה הנ"ל. עוד ראיתי דעת כבוד הדר"ג כיון דלא נתן למקבלי פרס מהק"ק קנין הגוף רק הפירות אין לומר שהם הלוא' להמחלק להם, ושוב הביא דברי תוס' לענין קנין פירות אי כקנין הגוף, והנה ככל החזיון הזה ראיתי במהרי"ט ח' יו"ד סי' מ"ה וז"ל באמצע התשוב', איברא דבמעות שהוקדשו ע"מ שיהי' הקרן קיים לעולם ומהפירות יעשו מהם צדקה או יתחלקו לעניים או לת"ת או לב"ח בזה ראיתי שנהגו היתר בא"י בפני רבותינו זל"ע ולא מטעם דממון עניים הוא אלא מטעם דהני עניים לאו בעלי ממון הם כיון שאין להם בגוף הקרן כלום ואינ' זוכי' אלא בפירות העתידי' לבא אח' שיבוא לעולם והפקיד שהופקד להשגיח בזה לאו שלוחו של בעל המעות אלא לזכות לעניים הוא משגיח ואלו אמר ללוה אני אתן לך מנה של פלוני שילוה לך ע"מ שתתן לי עשרי' הי' מותר כמ"ש בגמ' גבי ברי' דר"פ דאר"פ לא אסר' תורה אלא רבית הבא מלוה למלוה ואף כשאמר תנהו לעניים שפיר דמי דהני עניים לא בעלי' מקרי ואף הרא"ש ז"ל יודה לזה שהוא ז"ל לא מצא ממון של עניים שיהי' מותר אלא ממון בדק הבית דהקדש עניי' כהדיוט דעי אבל בזו אפי' בהדיוט כהגוו"נ מותר שהמעו' לאחר והפירות לאחר, וניהו דאם הוה אמר בעל המעות אני אלוה לך תן לעניים הוה אסור משום דין ערב כמ"ש התוס' פ' א"נ מהך דמ' קדושין אבל פקיד זה לא שליח דבעל המעות אלא שלוח' דעניים וזוכי' להם וע"י מותר דומי' מ"ש הר"י בתשוב' בישראל שאמר לעכו"ם לוה לי מישראל משמך ומה דיהב' לי' קרנ' ורווח' עלי דידי הדר והמלוה אינ' יודע שבשביל ישראל לוה אותם דאפי' לרש"י דס"ל יש שליחו' לעכו"ם לחומר' וכו' שם, ה"נ אין אומרין שהפקיד נעשה שלוח' של בעל המעות אלא שלוח' של עניים הוא, ומיהו אם הי' עניים מיוחדי' דקוץ להו מה שלוקחי' יש לחוש להא פלוגת' דקנין הפירות כקנין הגוף דמי דלא אפסק' הלכת' כר"ל דק"פ לאו כקה"ג דמי, אלא דוק' התם דאבא גבי ברי' מחולי מחול מ"מ האיך דאין עניים מיוחדי' דזה זוכה היום וזה זוכה למחר וכש"כ האיך דלא קייץ להו מידי אלא מחלקי' להם לפי העת לפי השעה ולפי עניים ולפי רוב ענוה אין כאן אדם מיוחד שיזכה בגוף המעות לפירותן ואין להם אלא לשעתן מה שנותנין לתוך פיהם וכו' ועוד ז"ל שם ומעיד אני עלי שמים וארץ שבא"י עיה"ק צפת תו"ת בהיות' יושב' על תלה בפני רבנים זל"ה הי' נוהגים כן לתת מעות שהוקדשו ללומדי תורה בישיב' ומעות שהקדשו לת"ת בריוח כ"כ למאה ומהר"ר אברהם גבריאל זלה"ה הי' בידו ממון רב כסף קדשים אלו והי' מלוה אותם בענין זה בקובע שנים ומחשב חדשים והרי אמר' רב עילש גבר' רבה ואסורי לאנש' לא קספי וכו' אלא שזו אף להרא"ש שרי לא מטעם ממון עניי' אלא מטעם שאין הקרן שלהם ולא נחלק בזה אדם מעולם ע"כ. והנה בנדון דידן אם הפירות כלומ' הרווחי' ג"כ אינ' מיקץ קייץ דומי' דמהרי"ט הדין פשיט כדברי' כי כן הביא' בכנה"ג נדפס בש"ע יו"ד החדשים לפסק הלכה, ואם הוא מיקץ קייץ הנה קיימ"ל בח"מ סי' רמ"ח כרשב"ג באחרייך לפלוני הראשון מוכר אין שני מוציא מיד הלקוחו' דכהגוו"נ לכ"ע ק"פ כקה"ג אלא דהכ' אפי' מיקץ קייץ דהא אינ' לעולם לפירות דהא אם הרב בא לקבוע דירתו בא"י הקרן שלו והא הרמ"א פוסק שם בסי' הנ"ל דאם לזמן נתן לראשון ואח"כ לפלוני לעולם הראשון אם מכר השני מוציא מיד הלקוחות דכהגוו"נ ק"פ לאו כקה"ג דמי דלא כהרמב"ן, וליכ' למימר נמי כיון דהגוף הקרן להרב א"כ הוה לדידי' רבית' מדין ערב גם זה איכ' דהא אינ' במצות הרב דאין בידו לעשות כלום והאיך יהי' הוא המשלח דאין בידו להוציא מיד הלוקח רק בהגעת זמן ההוא ופשיט' שאין עושה רק לקיים מצות המצוה וס"ס הוה הוא המחלק שהמעות תח"י לזכות לעניים כמ"ש הסמ"ע שם ע"ד הרמ"א שהשני שמוציא מיד הלקוחו' היינו אחר עשר שנים דבתוך הזמן הזה הלקוחו' במקום הראשון אלמ' דאין לשני שום טענה ומענה בתוך הזמן וכמו דשם הלקוחו' במקום מקבל מתנה הראשון ה"נ הוא במקום עניי' ולדדהו לא הוה רבית דקנין פירות לאו כקנין הגוף ולדידן עדיפ' כיון דלזמן לכ"ע לאו כקנין הגוף. ומ"ש כבוד הדר"ג כיון דהמעות לא נמסר' ליד גבאי מעולם, אפי' נאמר דמה שנתרצו היורשים הוה כנדר כמ"ש הכ"מ ס"ס אינ' אלא שיעבוד ולא הי' כספם מעולם, והנה בת' חות יאיר סי' ק"צ חקר בדבר שאין בו רק שיעבוד כגון שדר בחצרו ונתחייב לו לפרוע ואמר לו להמתין כיו"ב האיך דלא הי' מעשה בפועל שהוזכר בגמר' והוכיח מהך דנדוני' חתנים דאי לא משום דאדעת' דהכ' כוונתן להרבות בקרן הי' משום רבית אע"ג דליכ' רק שיעבוד ומסקנתו מ"מ אינ' רק אבק רבית בשיעבוד לבד ומדרבנן, ומעתה הא קיימ"ל בסי' ק"ס דברבית דרבנן מותר לצורך מצוה לת"ת וכיו"ב, וא"כ דברי הדר"ג כנים בנדון זה לצורך מצוה ברבית דרבנן גם לדעת הרא"ש מותר. בנדון השפארקאססע אשר כבוד הדר"ג פקפק ע"ד מהר"ם שיק במ"ש שאינ' כספו מיוחד דזה היתר ללוה ולא למלוה בזה שגבו ממנו דברי' הקדושים כיון שאנו רואי' לפ"ד דהכל אינ' רק בשותפות ומלוי ולוי' וכמו דממעטינן ראשית הגז ובכור משותפו' הה"ד בזה והא האי קרא דכספך לא תתן לו בנשך במלוה כתיב כמ"ש רשיז"ל ר"פ איז' נשך וקרא דלא תשיך אלוה קאי מדלא כתיב לא תשוך, והנה באמת מ"ש הדר"ג דעפ"י רוב הסנטר נכרי ולא שייך אישלד"ע, והנה ידוע במ"ש הרמ"א דיש לסמוך אר"ת שלא למחות ע"י שליח נכרי דגם לחומרא אין שליחו' כמ"ש בסי' קס"ט ולצורך מצוה הא פשיט' דאינ' אלא מדרבנן וכיון דלדעת הרא"ש ג"כ מותר לצורך מצוה א"כ במעות של מצוה או לצורך נשואי בנים ובנות דהוה ג"כ מצוה אפשר דאפי' בעל נפש לא יחוש אם הממונים נכרי' ובאמת ההיתר שאמר דאין כסף מיוחד י"ל דזה לדעת רש"י שם אבל בתוס' פירש' בענין א' ולשיטתם אין הדרש' זו רק אם מיותר, וכן מ"ש על הריב"ש גבי שבית' בהמ' דכתיב שורך ויהי' מותר בשותפו' ק"ל דהא בדברו' הראשונים ג"כ כתיב בהמתך וזה איירי במחמר אחר בהמה דאפי' בבהמה שאינ' שלו אסור כמ"ש הר"ן ובתוס' יו"ט פ' מקום שנהגו ומ"מ כתיב שורך וברמב"ן פירש דאיירי במחמר א"כ עכ"ח אין לנו לדרוש בזה רק מה שמצינו בגמ' כמ"ש הרמב"ם בהקדמת' דדרשות מדיוק' דקרא ה"ה ע"פי הלמ"מ, הנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. רם:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה