לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן עח
ב"ה אול"י ב' פ' ל"ר תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו שלמא רבא לכבוד הרב המאוה"ג בנש"ק מו"ה יצחק צבי כעבאוויטש נ"י אבדק"ק כ' קאוועשד יצ"ו. ולענין הלכה הנה מ"ש כת"ה בהאי מטהר יינו של נכרי אשר א"י הוריקו הענבים ונחביתי' בידיהם וזלף יין ע"י ובשולי החביות נשאר יין צלול עם מעט חרצני' וכ"ת העמיק והרחיב הדבר בדעת תורה כי ודאי יש לחוש כי בבואם לבית נכרי שלה ממנו באיזה כלי להיות תאוותם לשתות משלהם והביא כ"ת דברי הפמ"א סי' קי"ב אשר לומד התיר' לאמור דבטל בששי' נגד מה שנעשה ע"י יין והביא עד"ז דברי ת' מהרי"א סי' קע"ז דעכ"ז שומר נפשו ירחק מזה. והנה המהרי"א קאי שם ע"ד פמ"א שצירף סברתו דדעת רש"י כהרמב"ן דאינ' נאסר כל מה שבין ענבי' וחרצני' ויין כנוס ע"י מה שהתחיל למשך ומיישב שם קושי' והכרח הר"ן וממילא כיון שלא נאסר רק מה ששאב ע"י סל או כוס י"ל דהוה ששים בשארי' יין שבין הזגי' וחרצני' ויען כי הפוסקי' חולקי' על סברת הרמב"ן ע"כ רק בשעת הדחק והפ"מ מתיר ולזה כ' המהרי"א דשומר נפשו ירחק מזה וכיו"ב. אבל אם יש ששים נגד כל מה שנאסר דהיינו שנתנו שוב בגיגית אחרת שהי' בודאי ששים א"כ אפי' לדעת הר"ן יש היתר בששים נגד היין צלול ויתבטל כשאר בטול דעלמ' בששי' בזה לא נאמר דברי המהרי"א. ואפשר יש לדון בזה משום מבטל אסור לכתחלה במזיד כיון שמע"כ הזהיר' ע"ז וידע הוה כמזיד כמובן. אלא דבלאו"ה י"ל כיון שנשאר בשולי חביות כמעט יין צלול ורק מיעוט חרצני' ובגי' נשארו שם א"כ קלקלת' תקנת' דוודאי שוב לא הקפיד' לשלות ממנו ע"י כלי למען יצלצל ביותר כידוע שאין מקפידים בזה וגם כמעט א"א בלא עכבת חרצני' ובגי' א"כ מ"ש כ"ת מדברי מרן חת"ס סי' קט"ז ובשם ש"ג דאם כיון לשלית ע"י כוס יין צלול אפי' נשארו איזה גרגרי' בגי' וחרצני' זה הוה המשכה דבכוונת תלי' וא"כ היין שנשאר אשר כמעט צלול מעורב במעוט חרצני' הא זה לא שלו בכוונה רק שנשאר כך א"כ ל"ה המשכה כלל עי"כ ושוב אפי' שת' בכוס לא הקפיד כלל לשלות ולהיות צלול יותר דאין מקפידי' בכך כמ"ש גם באחרונים:
אלא שאחרון הכביד שנשאר היין ברשות נכרי בלא חב"ח ואפי' מפתח וחותם ל"ה ורק איזה מסגרת דהיינו מפתח לבד וגם הי' בלילה ולא דרך רגלי ישראלי' שם א"כ אין מי שיתיר כזה דחב"ח מתירי' רק ע"י דחק וכש"כ מפתח וחותם שהזכיר הנוב"י (מהדו"ת סי' ע"א) ג"כ רק אם הנכרי מוציא הוצאת בשומרי' ומשגיחים והכא ליכא כל הנ"ל בזה חלילה וחלילה להתיר וראוי' לאסור בפומבי למען ישמעו דהיינו בפומבי פני כל אבל האסור עכ"ח הוא מצד הלכה ברורה דאין כאן מי שיתיר. וכבר אמרתי בסבר' דאפי' נודע בבירור ע"י איזה אות ומופת או איזה הוכח' שלא נגע בו הנכרי ועכ"ז אסור מדינ' דהא סתמ' אמרו יינות של נכרי אי משום חתנות או גזיר' אטו יי"נ והא כיון שהוא יינו של נכרי שייך גזירה זו אפי' לא נגע בי' וכמו שמנים ושלקות דלא תלי' בנגיעה ונגיעה היא גזירה אחרית' כדמשמע להדי' מדברי התוס' מ' ע"ז ד' נ"ז ע"ב ד"ה לאפוקי וכן מדברי הרא"ש והר"ן שם ועיי' בטור וב"י סי' קכ"ג וימצא כדברינו ורק גם הם ז"ל אמרו דמטהר יינו של נכרי באופן כך וכך בשומר או יוצא ונכנס או חב"ח לדעת סה"ת לא אסור' ול"ג בשמור' זו דהוה כתחת יד ישראל והם אמרו והם אמרו אבל אם חסר אח' מכל אלה שוב אסור מצד יין של נכרי שזה גופי דאסורי'. אלא שבכד"ז אי"צ לכל זה פשיט' דאסור מדינ' וחשש גמור הוא והוא כשאר יי"נ. ובק"ק פה כבר הודעתי להם שאין אני נותן תעודות הכשר במטהר יינו של נכרים רק לבן תורה ויר"ש שבקי קצת בדינים אלו ויודע חומר מטהר יינש"נ כי בעיני ע"ה יחשב כחדא כשאר יין ש"י שהוא ברשות נכרי שאינ' מובן בין מרתת ונתפס עלי' כגנב וכיו"ב ורק אם מעמידי' משגיח בן תורה אז יותן להם תעודות ההכשר הנ"ל. ומ"ש כ"ת דבין עמ' דבר סומכין על מנעל כבד שקשה ע"י חותם מפני רתיחת היין וכן אמר לי ג"כ בע"ב א'. ואמרתי להם כי יסגר דלתי המרתף או בארהויז ע"י מנעל וגם ע"י חתיכת נייר פאפענדענקעל או חתיכת בגד על הדלתות או ע"י חבור המשקוף ומזוזות בחתימות זיגעלאק ע"י טבעת החותם כמובן. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: