אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן עה

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן עה

סימן עד

לכבוד הרבני החרוץ המופל' בתור' מהו' משולם זישא נ"י גריענפעלד משגיח הכולל בפיאוונע יצ"ו הנני להשיבו בזה ע"ד השאלה אשר ערל א' שאב ע"י קנה שנקרא שלייכל וכערך ט"ו חביות הי' ממלא עי"כ מהקנקן שמלא ע"י קנה הנ"ל. ומעל' הביא דברי הנוב"י דבזה"ז אפי' בשכשוך היין ע"י כלי שבתוכ' היין מותר לדעת הרמ"א. והנה כן איתא בנוב"י מהדו"ק סי' ט"ל וכן כתב בדגול מרכבה ביו"ד החדשי' בסי' קכ"ד ע"ד הג"ה סעיף י"ז דאפי' הגביהו ושכשוך מותר לדידן במקום פסידא והרמ"א איירי במקום שידוע שהגוי' כמו בזמן הקודם ומ"ש מעל' ג"כ בשמו דשאיבה בקנה לא מקרי כחו כן כתב שם בקנה שקורין העבער' לפי שאינ' שואב אלא האויר והיין ממילא עולה מעצמו. ובאמת כן הביא הט"ז בסי' קכ"ד סקל"ב בשם מהרי"ל אלא דשם אוסר היכא שיש חשש ששתה הנכרי בקנה כפופה כמ"ש המחבר סעיף כ"ג והוא בת גישת' הנאמר בגמר' דאם נגע הנכרי בפי מינקת הכפופה שעי"כ מנע היין מלצאת כול' אסור לפי שדרך מינקת הנ"ל להוציא כל היין בקלוח כידוע ונמצא הכל בא מכח' של נכרי. והנה לפי ידיעתי מלאכת השלייכל היא באופן זה ששואבי' ממנו האויר ואח"כ יוצא כל היין עד מקום שמגיע קצה השלייכל הנ"ל. ועתה אם כן בנד"ז אם נעשה כך דהיינו שמנע דנכרי ע"י נגיעות ידו או אצבעו למנוע יציאת היין מה שהוא יותר מהצריך לו הי' אסור מה שבחביות ששואב ממנו ובש"ך שם סקס"ט פירש דדוקא אם הגיע הקנה הכפופה עד שולי החביות אז אוסר כל מה שבחבית אבל אם לא הגיע אינו אוסר היין רק עד מקום שהגיע קצה הקנה כפופה הנ"ל וא"כ הה"ד בשלייכל הנ"ל כן הדין דהיינו אם נגע בעצמו בפי המינקת הנ"ל למנוע יציאת היין כנ"ל. ואפשר דאם אפי' נעשה כן מ"מ לפי דברי מעל' לא מלא רק כערך ג' או ד' ליטער לכל חביות וכל חביות מחזיק כערך 700 ליטער וא"כ ישנו יותר מששים והא לדידן סתם יין בטל בששים במקום הפסד וא"כ ג"כ הכל מותר בפשיטות כנ"ל:

ב') במי שקנה ענבים דרוכים העומדים בבית גוי ואמר שכן המנהג באבערב געגענד ועיין בט"ז סי' קכ"ג ס"ק י"ד כאשר נהג במדינת נעהרין בגיגית שאין לה ברז' כלל וכן הי' עשיית יין במחוז ההוא כיין שלא הי' שם משיכה וגם אין דרך למשוך בכלי הנ"ל ע"כ נהג היתר. וכל זה ביד ישראל או ע"י שמירה אבל בלא שמירה ובשל עכו"ם הא אוסר המחבר סי' קכ"ג סעיף י"ט וכתבו הט"ז והש"ך דאפי' בהעלמת עין אסור אלא שבתשוב' צ"צ סי' י"ב מחלק בדבר זה דהכל תלוי' אם הוא במקום עשיית יין צלול כלומר אם דרך לבצור בכרם ומוליכין הענבים לבית ושם היא נקום עשיית יין צלול בבית אסור ליקח ממנו ובכרם מותר אם לא שהה רק כיום א' בכרם אבל יומיים ויתר אין לוקחין לכתחילה ובדיעבד שכבר קנה אפי' שהה בכרם יותר מותר כיון שהגיגית היא בלא ברזא ובמקום שאין דרך למשוך כלומר שלא במקום גתות ואין אתי יוד מאיזה מקום היינות והאיך מנהג המקומות הנ"ל. ובכל אופן לענ"ד לא יאות לתן הכשר סתם ממשגיח הכולל ויען כי ברוב המדינה בפרט בגליל התחתון אין מנהג לקנות ענבים דרוכי' מיד גוי ע"כ יכתוב ידו להרב אב"ד אשר שם הסוחר וכן הדברים ויורה כדרכו לפי דעתו ואין על מעל' שום אחריות:

ג') אשר למען הגראדיטיאן הניח ביד נכרי אשר צוה עליו לטול מונייש ענבים ויסחוט ותן לכוס למען לידע הגראד. והנה אם למען לידע הגראד אין הקפדה להיות יין צלול דוקא אלא כי בתערובות חרצנים וזגין וענבים יכולים גראדיערען וא"כ בודאי לא נתכוון הגוי לשלוח יין צלול דוקא וכמעט אי אפשר בלא תערובות חרצנים וזגין כמ"ש בתשו' חות יאיר סי' קי"ז והכי עדיף כיון שלא שאב לשתות רק לגרא- דירען וכיון שאין הקפדה בגראדירען על יין צלול אין זה המשכה ולדעת שלטי הגבורים הכל תלוי' בכוונה בין לקולא בין לחומרא וכן הביא בחת"ס סי' קט"ז. וגם יש לי לצרף דעות כמה מהראשונים שלא חשו משום המשכה בשולה לתוך הכוס לשאר היין ואפי' אם נגע הגוי בשאר מקומות הענבים פשיטא אחרי שנדרכו ע"י ישראלים יציאת רוב יין מן הענבים מבטלים מעט טופח להטפיח שנגע בהם הגוי ועיין בתשו' זכרון יוסף שצירף ג"כ היתר זה בעובד' דידי' והכי יש ג"כ לצרף ממ"ש בסי' ס"ט בעכו"ם משמש בב"י והעיד על בשר שהודח שנאמן במסיח לפ"ת כיון שיודע מנהג ישראל ובנוב"י חאה"ע סי' ל' פי' דיודע מנהג הוה רגליים לדבר ועל ה שהמעיד ובא כמסיח לפ"ת ואפשר דעדיף. וה"נ כיון שצוה עליו בתוקף כדת ודין וגם יש ס"ס דילמא עביד כמו שצוה ישראל ואת"ל לא עביד אלא שאב בכוס ונעשה המשכה דילמא לא נגע שוב בענבים שהם טופח ע"מ להטפיח ואיכא נמי חזקת היתר ורק צ"כ שלא הרחיק ישראל ממנו והי' יכול לבא בעקלתון כמ"ש בסי' קכ"ט ט שאם נתפס עליו כגנב וכעובד' דשם בש"ע וכל זה יחקור וידרוש אם לא נשאר היין בלא שמיר' כלומר כמ"ש בסי' קכ"ט הנ"ל שהגוי ירא לשתות מהיין פן פתאום יבא הישראל ויכול להתיר מטעמים הנ"ל רק שאני רואה קלות בזה האיש השומר ואין זה דרך השומרים ע"כ ראוי' לקנסו דבר זה ולהזהירו בתוקף התראה כי אם יעבור עוד חלילה כיו"ב יסורו ממשמרתו ומכאן והלאה יהי' עיני' פקוחים להיות מן הזריזי'. ידידו דו"ש ה"ק הרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה