אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן סג

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן סג

סימן סב

שלום לחביבי ותיק מלא עתיק הב' חו"ש מו"ה יום טוב ליפא נייהויז נ"י מקאלטהא יצ"ו. ע"ד השאלה באיש אשר מסחר' מסחר חמאה ויען כי חלב של ישראל אין די ספיק' האם יש היתר לקנות מנכרים והוא יעשה ממנו חמאה וימכור למקומו' אשר נוהגים אסור בחמא' של נכרים והיינו כיון דה"ט שנוהגי' עתה אסור הוא רק מפני שמערבי' בתוכ' מארגארין והוא חלב (בצירי) אבל בלא חששא הנ"ל הי' נוהגים היתר כמ"ש ביו"ד סי' קט"ו ובטור יש מן הגאונים שאסרו' וישנ' מן המתירים של"ה בכלל גזרות גבינות כידוע. והנה המקום ספק שלי הוא כיון דאם הישראל יעשה חמאה אין כאן חששא מפני תערובת מארגארין או נימא כיון שנוהגים אסור מפני חששא שוב לא פלוג כמו בגבינות דקיימ"ל דאפי' במקומ'שמעמידי' בעשבי' אסורים משום לא פלוג וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהל' מאכלות אסורות ולפי"ז הי' צריך המוכר הנ"ל עכ"פ לשמור דרכיו ולידע מקומו' שהי' נוהגי' בחמא' קודם שנתחדש מארגארין הנ"ל כידוע כי מקדמת דנא ל"ה חששא הנ"ל דהיינו במ"ש קונסטבוטער אבל במקומ' שהי' נוהגי' איסור גם מימים ימימה וראי אין מועיל כלום במה שהישראל יעשה החמאה ע"כ בארתי ספקך:

אך תמוה בעיני שלא עיינת היטב בדברי הרמ"א סי' קט"ו ס"א שכ' בהדי' דאם קנה חלב של נכרי ועשה ממנו גבינה או חמאה אסור כיון שכבר נאסר' החלב כל מה שנעשה ממנה אסור ואפשר דס"ל דזה במקום שנוהגים אסור בחמאה של נכרים דוקא ורק קמש"ל דאפי' במעשי' של ישראל א"כ לא מקרי חמאה של נכרי ואפ"ה אסור אבל במקום שנוהגים היתר בחמאה של נכרי למה לא יגרע מה שעשה הישראל מחלב של נכרי כנראה פשיטות הדברים וכן שמעתי מפרשי' דברי הרמ"א הנ"ל אבל באמת אינו כן דהא ברמ"א ציין כ"מ ב"י והרמב"ם מה' מ"א פ"ג וסיים דלא כמ"מ והא בכ"מ וכן בב"י מבואר באה"ט בדברי' שהשיג על המ"מ שדעתו להרמב"ם שמותר לקנות חלב מנכרי לעשות מהם גבינות וחמאה ויהי' מותר ע"י בישול וע"ז השיג הכ"מ שאין להעלות על הדעת להתיר ואדרבא דזה גרע טפי דאפי' במקום שנוהגים היתר בחמא' של"נ מ"מ אם קנה חלב של"נ ועשה ממנ' החמאה אסור בכל מקום כיון שכבר נאסר' חלב ביד ישראל אבל לקנות חמאה מנכרי בזה נוהגים היתר בכ"מ כיון של"ה בכלל גזירות גבינות והביא בשם הסמ"ק דס"ל כן וה"ה דברי הרמ"א וא"כ אין כאן היתר כלל אפי' במקומ' שנוהגים היתר בחמא' ש"ב אסור לעשות כן דזה מגרע גרע כנ"ל ויזהיר לישראל הנ"ל חלילה לעשות כן ושלא יבא ח"ו לידי מכשול. מ"ש להקשות ע"ד הנוב"י מהד"ת סי' ס"ו באו"ר שחידש דל"א טע"כ מה"ת באסור עשה כמו חלב מן הטמא שאינ' רק באסורים כמ"ש הרמב"ם בה' מ"א וקשה ממתני' דמ' חלה בחטי' שנתערבו עם האורז דלכמה דעות יוצא אפי' בטעמי' דטע"כ דאוריי' ועי' באו"ח סי' ת"ל א"כ חזי' דגם לענין מ"ע אמרי' טע"כ וכבר הקשה כן ת"ח אחד לפני. ולענ"ד אפי' התחלת קושי' אין כאן מה שייך זל"ז כלומר אסור עשה לקוים עשה ההוא הוה שוא"ת ודאי קיל מכ"ת שלוקין עליו משא"כ קיום מ"ע ודאי חמור אפי' מל"ת כמ"ש הרמב"ן בפ' יתרו והראיי' דלכמה דעות אין יוצאי' רק בכזית בכדי א"פ ובודאי משום חומר עשה הוא וישנו בטעם בראשונים דדוקא בתערובות אורז אמרי' דיוצאים בטעם החטים דמושך האורז ומהפכ' לטעם קמח חטים והא הנוב"י לא בא רק לתרץ דברי הש"ך ומה הוה אם הש"ך סובר כהך דעות וא"כ בלא"ה אין כאן קושי' ותי' הנוב"י קיים הדו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה