אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן ס

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן ס

סימן נט

ב"ה אול"י ד' פ' תולדות תרע"א לפ"ק מאד י"צו לכבוד ידידי הרב החריף ובקי טובא מו"ה עקיבא בלוי נ"י מ"ש מע"כ במה שהעיר' הגאונים בת' מהרי"א ות' מהרמשי"ק סי' קמ"ד מ"ש אנשי דעלמ' סוחרי' יין להיות טועמי' ופולטי' ביינות של גוי להבין ולהבחין בין טוב לרע וימים רבים הייתי מצטער עד"ז שפסק' הלכה פסוקי לאסור כמ"ש המחבר ורמ"א סי' ק"ח ושם איירי אפי' בסתם יינן כמ"ש הש"ך בדברי הרמ"א שמתיר רק לזלף ובסתם יינן איירי'. והנה מע"כ הרחיב הדבור בזה בפלפול ויצא להמליץ לאמור כיון שכל עצמ' אינו טועמי' רק להבחין אם אין בו קלקול והוה רק כמתעסק ואם כי קיימ"ל המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה מ"מ באסד"ר י"ל להקל. והנה כבר ישב על מדוכ' זו בפרי תואר סי' ק"ח שצירף סבר' זו בטעימת בורית שהובא בצ"צ סי' מ"ב כיון דהוה פגום וגם אינ' מכוון רק אם יש בו מלח אלא שנראה סברתו שם לדחות דברי פר"ח שמשיג ע"ד צ"צ דטעימ' הבורית אם כי פגום האסור עכ"פ מדרבנן אסור והביא ראי' מקער' שולח' בה בשר דאמרי' בגמ' דא"א למטעמי' ואפי' אינ' ב"י והוא השיב עלי' דשם יש טעם קצת אבל בורית פגום לגמרי ואינ' ראוי' לגר. ונראה כוונתו דל"ש טעימ' אלא בדבר שמשביח קצת עכ"פ שנהנה בטעמי' אבל פגם הבורית ל"ש טעם כלל ואין שייך בו לומר טעימ' וכמ"ד בגמ' מ' ברכות ד' י"ד דטעימ' מקרי הנאה ועיי' בהר"ן מ' ע"ז בסוגי' דנטל"פ דמסביר לי' נמי כעין סבר' זו דל"ש טעם כעיקר כשאינ' נהנה בטעמי' ועכ"פ אין ראי' להתיר באיסור דרבנן כמו סתם יינם בנד"ז ובמהר"מ שיק סי' קמ"ד הנ"ל ג"כ אתי' עליה' לחקור משום מתעסק עיי"ש דמביא דברי הר"ן גבי בת תהי דהוה כאכיל' ול"מ אין מכוין ודאי שם איירי אפי' בסתם יין שהי' בזמנ' שאסור בהנא' ג"כ ועכ"ז אמר דהוכיח אם ריחא מילת' הוא הוה כאכיל' ול"ש מתעסק וכן נראה לע"ד מהגמ' מ' ע"ז דהביא עלה תנור שהסיק' בכמון של תרומת' דוודאי אינ' אלא מדרבנן ודומי' דידי' בת תהי דאל"כ ל"ה ראי' ולא פירכ' וא"כ מוכח דס"ל להר"ן דגם בסתם יינם וכל אסור דרבנן לא מהני להקל במתעסק. ומ"ש מע"כ לחלק בין טעמי' בורית לשאר אסה"נ לסבר' הריב"ש בטעם אסור טועם ופולט דלמא אתי לבלוע בבורית ל"ש בה דהא פגום. והנה בת' צ"צ ג"כ סברת' דמשום דאפי' אם יבלע אינ' רק מדרבנן ול"ג גזלג"ז נראה דס"ל רק משום דפגום דהוה דרבנן אבל ס"ל בסברת הריב"ש אינ' כמ"ש מע"כ כלומר דמשום תאוות' ישאוף לאכול ולשתות אלא טעמי' משום ע"י הטעימ' ירד סמוך לתוך גרונו ולא יכול הרוח להחזיר ולהקיא או דלמ' משתלי' וישת' וכיו"ב וכמ"ש הרבה אחרונים שהזהיר' בטעימה והדחת פה בתענית שיזהר מלבלוע והה"נ א"כ ל"ש סברת מע"כ דגם בדבר פגום איכא למיחש להכי כמובן. והנה ללמוד סנגורי' על הסוחרי' הנוהגי' היתר בטעימ' ופליט' בסתם יינן מצאתי בדרכי תשובה סי' ק"ח ס"ק צ"ד בשם ת' שם משמעון עפ"י דברי ת' הרמ"א סי' קכ"ד שהאריך שם בצד קולות של סתם יינן בזה"ז וכ' שם בתועלת קולתו הוא דבחולה שאי"ב סכנה שאסרו הרשב"א והריב"ש לאכול ולשתות אפי' איסורי דרבנן ומ"מ בסתם יינם יש להקל כיון דבזה"ז אינ' יודעי' בטוב ע"ז והוה כתינוק ב"י ע"כ יש להתיר. ולהכי י"ל ג"כ בנד"ז כיון שמחייתן ופרנסתן במסחר היינות יש להם לסמוך ולהקל בטועם ופולטי' ושם ברמ"א מביא דברי הירושלמי אין מדקדק' בסתם יין וניהו שסיים שם כי חלילה וחלילה להקל במידי אחריני ונוראות אשר כתב שם המקילי' חוץ מחול' שאב"ס מ"מ בטועימ' מגמע ופולט לסוחרי' אשר כל פרנסתן בכן יש להם צד מקום לסמוך בזה וכן דעת הגאון בעל ת' שם משמעון עיי"ש. והנני ידידו"ש, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ נ"ב אחרי כתבתי ת' זו בא לידי ס' שם משמעון וראיתי שם פלפול עצום בחריפות ובקיאות ודייק ג"כ מדברי רמ"א סי' ק"ח דגם בסתם יין אסור לטעום ורק עפימ"ש הרמ"א בת' סי' קכ"ד יש לומר זכות על המנהג של סוחרי' וכמ"ש בדרכי תשובה הנ"ל:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה