לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן נא
בהי"ת אול"י ג' פ' נצבים תרס"ח לפ"ק מאד יצ"ו. כתקוע שופר לחיים טובים יכתב ויחתם בספרן של צדיקים ה"ה חביבי הב' החו"ב יו"ש בנש"ק ונו"ה שמואל כ"ץ שווארץ נ"י. בדבר שאלתך לענין הלכה במה שכ' הפרמ"ג ביו"ד סי' צ"ז אם לש פת עם חלב בשוגג שלא ידע מאיסור זה או נפל בשוגג חלב מי אסור או לא קנסו כ"א היכא שעבר במזיד אאיסור' דרבנן לא בשוגג ומסתימת הפוסקים משמע אף בשוגג אסור כל שלא שינה צורת הפת והניחו בצ"ע. עיין בנ"צ במ"ש ע"ד פרמ"ג שהוכיח מתשו' צ"צ סי' פ' מעובד' שנותני' בו חלב כמרא' שאוסר משום מבטל איסור לכתחיל' ובגמ' אמרי' דוקא משום נ"ט ויבוא לאכל' עם בשר או חלב איירי בשוגג א"כ נפשט דברי חקירת פרמ"ג. ומ"ש מדברי הר"ן ע"ד הרי"ף בפ' גה"נ בסוגי' דריחא מילתא לפשוט דבשוגג אסור מדכתב דמהאי פת שאפאה עם הצלי וכו' דאי משום רוול"ת הי' אסור אפי' בפני עצמו וכדאמרי' אין טשין את התנור באלי' וכו' יע"ש. ומעתה אם נאמר דבשוגג מותר א"כ מאי כ' הר"ן דאם ר"מ הי' הפת אפי' בפ"ע אסור הלא י"ל דהכא מיירי בדיעבד רק אי דנין לאחר שנאפה הפת בשוגג עם הצלי אם מותר לאכל' בכותח ולכך בפ"ע אינו אסור ועם כותח באמת אסור מטעם ר"מ אע"כ ס"ל להר"ן דאפי' בשוגג אסור עכ"ד הוא דבר נכון. אבל י"ל דראיי' הר"ן דא"כ ק' למה נקט התנא דאסור לאכול בכותח הו"ל למינקט רבותא יותר באופה פת עם צלי במזיד הפת אסור והיינו אפי' בפ"ע והי' מוכח דריח' מילת' אע"כ לאו משום ריחא אסור וכמ"ש הר"ן אח"כ שם. והנה למעשה כבר עלה שאלה זו פני לבושי שרד בחידושי דיני' ליו"ד בה' בב"ח והאריך בזה בתשובותי' בנאות דשא סי' כ"ד אשר כגון עובד' זו דהכיכר גופ' הי' דבר מועט ורק ע"י תערובת שאר ככרות נעשה פת מרובה בזה דעתו דבטל כיון שהאיסור בא בתערובת ועוד שאר סניפי' להתיר' אבל אם הי' כיכר גדול חשוב הי' מחשב כמו כיכרות של בעה"ב דזה מחשיב כאיסור עצמו כיון שאסרו בין לבשר בין לחלב והוה כשאר אסור' דרבנן דאסור בדבר חשוב. ושוב ראיתי בדרכי תשובה סי' צ"ז שהביא ת' הגאון מהרש"ק שחולק ע"ד ל"ש כלומר דאין זה אסור עצם אלא ע"י בליעה וכן הביא דעת שארית האחרונים דפליג' ע"ד ל"ש ועוד דיעות דהוה כמו פת של גוים דבטל אפי' בדבר חשוב כמ"ש הש"ך סי' קי"ב ס"ק כ"ג עיי"ש. והנה בנ"ד נלע"ד די"ל ע"י טעימה מותר דבפרמ"ג במשבצות מתיר אפי' לאכול עם בשר או חלב כלומר היפך הבליעה אלא שמצריך נטילה. ולע"ד הטעימ' ודאי צריכ' אפי' בביטול הרוב מצינו דהוה כמו אפשר לברר. ועוד מה בטול ברוב שייך בזה דהא יבא לאכול עם חלב ויטעום טעם בב"ח. כיו"ב כ' הפר"ח סי' ק"ב סק"ח וסי' ק"ה סקמ"א וסי' ק"ט סק"ז עיי"ש דדעתו דכל מין שנתערב עם אינו מינו ושוב נתערב במינו כמו נ"ד צריך טעימה והכא אפשר ע"י ישראל ועיי' בש"ך סי' צ"ו סק"ה דמתיר בדיעבד והכא הוה כדיעבד משום דאסור אפי' במולחו כמ"ש הפרמ"ג וכיון דהוה שוגג מותר לסמוך ע"י טעימה עכ"פ לאכול ע"י חלב או לאכול במולח'. ובלבושי שרד שכ' דמדינ' מותר ורק הבא להחמיר עכ"פ במתחלק לכונה בע"ב יש להתיר כמ"ש הכו"פ בשם זקנו הגאון ז"ל, אם כי האחרונים דעתם שלא לסמוך עד"ז מ"מ בכה"ג בתערובת שפיר דמי וא"כ יש לפני' כמה דרכים למי מקדושים יפנה ודי בסמיכה זו. או"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: