לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן לא
שוכ"ט על ראש כבוד הרב החריף ובקי נפלא עשה פלא כש"ת מהו' אברהם ליב שפרייער אבן יקרה ק"ק באגאד יצ"ו. ראיתי מעל' עשה פליליות בדבר שאלה על עוף שנפל לאור ושהת' בספק בין טעינה לטעינה כ"א יום ואח"כ נמצאו בנ"מ ירוקי' שהאדימו ואדומים שהוריקו ובאת לפלפל בדבר חת"ס סי' נ"ב דס"ל דמהני שהיי' י"ב חדש גבי בהמה והבאת דברי מק"מ דס"ל דגם בעוף מהני ודעתך כיון שמצוי' בעוף שיחמרו בנ"מ ולדעת המהרש"ל היא רק על הרוב הסברא דלא מהני בזה. והנה לדידן דקיי"ל בסי' נ"ב סעיף ה' בידוע שנפל' לאור ואינו ידוע אם נשתנו בנ"מ אסורי'. דבריך מילי דסבר' ננהו די"ל דהוה כודאי טריפה אבל הא דעת מהרש"ל הביא' בט"ז סק"י דמתיר בלא נודע דנשתנו בנ"מ י"ל דלשיטתי' אזיל מ"מ נראים דברי מק"מ דהא החת"ס שם ויפרש דברי' דאפי' למ"ד בבהמ' לא חיישינן היינו משום דעורה קשה אבל התם בחצים מרותחי' אשר לבונם מגיעי' עד בני מעיי' א"כ היינו בהמה היינו עוף כמובן. אלא שבנדון זה דנמצא' בנ"מ שנשתנו פשיטא דדינם כודאי טריפה ולא מהני כ"א יום. ועוד דנראה דהי' איזה ס' בהני כ"א יום לפמ"ש הנוב"י מהדו"ת דצריך להפסיק דוקא מסוף טעינ' ראשונה יפה הורית כדוכ"ד:
ומ"ש מע"כ ע"ד מהרמשי"ק או"ח סי' ער"א במ"ש דהאיך הדבר יבא לידי בירור לא אזלינן בתר רובא ומה"ט יו"ט ב' ס' מה"ת וא"כ הכא לדעת מהרש"ל די"ב חודש הוא מטעם רוב הא יבא לידי בירור בזה לא הבנתי דבריך דהתם ודאי עומד' להתברר ועשה אסור למפרע משא"כ בטריפות דכל זמן שאינו אוכל ע"י שחיטה ליכ' ברור ולאחרי כן הא הוה כמו שאר טריפות דסמכינן ארובא וכי נימא דלא יאכל עד שיבדוק ח"י טריפות ועכ"ח צ"ל דשם עכ"ח יתברר משא"כ הכי וה"נ למה ניחוש דהא עד שלא ישחוט ויבדוק בנ"מ אינו עשה אסור ולאח"כ הא רואה ולא יאכל ואי משום מכירה לנכרי בלא"ה י"ל כמ"כ דאם יבא לידי ברור לא יאכל. ויש להעיר לענין לאכול החלב לאחר י"ב חדש דילמא יתברר שהוא טריפה והיא קושי' רשיז"ל בחולין דף י"ב ועכ"ח לומר כי מהרמשי"ק סברתו רק לדעת הרמב"ם ובזה ג"כ צ"ע סברתו כמובן ועיקר הסבר' של מהרמשי"ק היינו בקדוש החודש שודאי עשוי' להתברר דודאי הב"ד יקדש החדש משא"כ בטריפות כנ"ל דהא אם יאכל בלא שליקה עדיין אינו מבורר. ועיין בחת"ס בכמה מקומות דהאיך דהתורה סמכה על רוב אם נתגלה אח"כ שהיא מן המעוט אי"צ כפר' גם באה"ע הזכיר סברה זו:
ב) בשאלת ג' ביצים שנתבשלו יחד ונמצא בא' מהם כמין טיפת דם והבאת דברי מהרשי"ק שמחמיר לאסור הכל ובת' מהרש"ם דעתו להתיר. ודאי לדעת הט"ז וש"ך אליב' דרמ"א מותר בספיקא אם נמצא במקום האוסר ובלבושי שרד בחדושי דיני' סי' כ"ז מתיר הבצי' ואוסר המים וכלים דהוה מין בשאי"מ ורק בהפ"מ כגון שנתערב בשאר תערובות נוטה להתיר וע"ד הטיפות שדומי' לבשר כאשר באתי הנה הייתי מסתפק במראה זו ואח"כ נאמר לי כי הרבנים הגאונים ז"ל אשר הי' ק"ק פה הי' מכשירין. ועתה נאמר לי מפי ידידי הה"ג מהו' חיים צבי דומ"ץ ק"ק פה נ"י כי דודו הגאון מהרא"צ ב"י רב"ד דק"ק בר"ס. כתב על זה תשוב' ארוכ' ואחר דרו"ח נתברר כי זה בא מתרנגולי' הגדולי' אשר נתערב' בתרנגולי' שלנו ואין בו חשש:
ג) שאלה ע"ד ראובן ששלח שמעון בשליחות לראובן בן יעקב הדר בעיר באטואר בשכר חמש זהובים וכשבא לבאטאר לא מצא לראובן כי הוא דר במקום אחר ורק אביו דר בבאטאר והמשלח טוען כי לא אמר רק לסימנא וכוונתו היה על אביו. ודעת מעכ"ת דתלי' בפלוגת' הב"י ורמ"א ח"מ סי' מ"ט בשני יוב"ש דאם כתב שליט' וכר"ו דהב"י ס"ל דקאי על יוסף המדובר בו ורמ"א ס"ל דקאי אדסליק מניה והוה שפיר סי' וא"כ ה"נ כן ולענ"ד אין הדמיון עולה יפה דשם הוה דרך שבח וברכה דקאי על גוף האדם שמברכו ומשבחו אבל בכנוי המקום גם הרמ"א מודה דקאי על המדובר בו דהא בכל הגיטין כך כותבי' פב"פ העומד היום במקום פלוני ועיי' באה"ע סי' קכ"ו וכן הוא בתופס גט הרי"ף וכן בתופס גט של הרא"ש א"כ עכ"ח צריך לחלק בהכי. ע"כ לענ"ד דהדין כמ"ש בח"מ שי' של"ג סעיף ב' בשוכר הפועלים ולא מצאו מה לעשות דתלי' אם הבע"ב פשע בזה צריך לשלם להם וגם תלי' אם ישלם ההיזק או כפועל בטל והכא הא לא בטל אדרבא עבד וטרח ובלא"ה דעת הש"ך עיקר כדעת הב"י ורק בדרך את"ל קאמר דהוה ספיקא ואין מוציאי' אבל דעתו בלא"ה דהוה כשני יוב"ש ואין מוציאי' וכן בנתיבות סתם דהש"ך דעתו כהב"י ע"כ לענ"ד דצריכי' להתפשר ביניהם או"נ דו"ש:
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: