אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן כט

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן כט

סימן כח

לכבוד הרב הגדול וכו' מו"ה ליב פאללאק ני' דומ"ץ בק' פריישטאדט יצ"ו. ראיתי שאלתו ע"ד שנמצא באווז בשומן סמוך לבני מעים חתיכת שומן עגול כמו ביצה ובתוכ' מצא עצם כשעורה והעצם דק אם יש לדון משום קוץ שנמצא בחלל הגוף (ועי' מ"ש בדרכי תשובה סי' כ"א סק"א). ומעל' אם כי שפיר חזי להביא ממ"ש הטו"ז בסוף סי' כ"א במעשה דנוצות בשומן. מ"מ יותר יש להביא בדומה לדומה בשמא וטעמי'. והוא ג"כ ממ"ש הט"ז בסי' מ' בשם הב"ח בעצם שנמצא בתוך הלב שהב"ח מתיר' כי כן נמצא בלב הצבי והט"ז פליג דאין לילף ממין לשאי"מ ועיין בתבו"ש ופרמ"ג מחלק בי' כמה חלוקים דאם הוא אדום או שחור בכל גוונ' כשר שכן בתולדה נתהוה מן הדם ואם הוא לבן אסור בחלל הלב ואם הוא בתוך עובי הבשר של הלב יש להכשיר גם בשור דנראה שכן נתגדל מטבעו ותולדתו כי כן העיד בלחם הפנים שפ"א נמצא בעובי לב השור עצם והי' מסובך בבשר עד כמעט לא הי' אפשר להוציאו והי' דעת בני חבור' לאסרו והטבחים צווחו כי כן נמצא בשוורים גדולים והי' לאות והוכחה בכמה שוורים שנמצא כן והביא שם דברי פר"ח בשם לחם שמים כי כן דרך מין חיות גדולות בתולדתם באבריהם הגדולים שמגדלים עצמות לחזוק האברים כמו שאר אברים גדולים מגדלים עצמות. ובפרמ"ג סי' ומנ' מחלק כי אם נמצא בו עוקצי' וחדודי' י"ל דמעלמא אתא ועי' בחת"ס סי' מ"ג נראה נוטה קצת מדברי' והנה העידו כן הגאונים שנמצא כן בלב צבי ובשאר בהמות בתוך עובי בשר הלב ומה נעשה בשאר אברים. והנה מעלתו כתב שהי' העצם רך ובתבו"ש סי' ט"ל הביא כמ"כ בריאה שנמצא על גבה עצם רך כחסחוס כמ"ש קנארפיל וכתב שהוא מגדולי הריאה עצמ' כי כן העיד מורה גדול א'. ובאמת נהירנא פ"א הייתי במקולין לבדוק איזה שאלה וראיתי שם חתיכה דכבדא והי' נראה לי במקום הקנוקנות כוול עצמות רכים. ושאלתי ע"ז לשו"ב ואמר לי כי כן נמצא בכל בהמות גסות גדולות אשר הקנים והקנוקנות נתקשו בעת זקנתם. ומעתה בנדון מעלתו ג"כ אפשר לומר כי ברוב ימים נתהוה כן בתוך צמחי של השומן הנצמח כעוגל ביצה אשר בתוכ' נתקשה השומן והי' כעצם חסחוס כמו בריאה וכבד. ועוד אפשר לצרף מ"ש הפרמ"ג סי' ט"ל סקכ"ג בעצם קשה שנמצא על הריאה שהחמיר בתבו"ש מ"מ אם נמצא בחלל הגוף ויש לתלות שבא מן הצלעות י"כ בהפ"מ כמו נשבר הצלע שחלקו הראשונים שאינו דומה למחט וקוץ שנמצא בחלל הגוף שנוקב בכח כידוע. ועי' בחכ"א שתול' ג"כ בשבר הצלע ותלי' בראות עיני המורה:

וראיתי בס' דעת קדושים סי' כ"א בעובדא שהי' עצם בשומן אווז וסרכ' יוצא' ממעיי' הכנת' החמיר גם בהפ"מ בשעת הדחק משום ס"ס להחמיר וגם בלא סרכ' אין להקל גם אם בטח יוצא מהצלע ונוטה להחמיר ופי' שם בס' דברי אברהם כוונתו דהיינו אם סרכ' יוצא מהעצם למעיי' ומשמע דבלא סירכ' הי' מכשיר אם הוא מהצלע ועוד בעובד' הנ"ל הי' העצם בחדודי'. וא"כ בנד"ז שהי' להיפוך וגם הוא רך אפשר להקל בפרט בהפ"מ דישנו כמה ספיקות דילמא בתולדתו דהא היא רך כמו חסרוס אם בריאה דנין כודאי מן הריאה עכ"פ לספק יחשב וגם ס' מן הצלע. וכהפרמ"ג י"כ בהפ"מ וגם אם בא מבחוץ דילמא לא ניקב א' מהאברים וידוע מ"ש הש"ך בסי' ק"י וסי' מ"ט דאם צריך לחקור מאין בא הריעותא שם צריך להתחיל הס"ס ואי"צ שיהי' מתהפך. וגם י"ל מ"ש התבו"ש סי' כ"א במ"ש הרמ"א בשם אוה"מ בס' חולי וס' קוץ דאם העור שלם אי"צ לס"ס דודאי היא ע"י חולי וה"נ הא העצם רך אין ביכלתו לנקב הסבר' נוטה שהיא בתולד' ובא בא דרך הושט והדקין וכמ"ש החת"ס שם סי' מ"ו בעצם שהי' רחב בשטח שלו והעוקצי' דקים וקצרים שאין סברא לומר נקיב ואת' כיון שא"א לנקב כ"כ להוציא' ע"י נקב רוחב שטח העצם. והנה בשומן שכיח שנמצא באווזות המפוטמות בין העור השמן לשומן הפנימי (שקורין איננערס) עוגל כזה. ואם באופן זה נמצא בלאו"ה לענ"ד אפשר דאין זה בכלל חלל הגוף. ויותר דומה למ"ש הרא"ש והביא' הב"ח וט"ז סי' נ"א מחט שנמצא בירך דאין זה בכלל חלל הגוף כמ"ש בפרמ"ג דבמחט קטינת' גם לדעת הש"ך בנקה"כ כשר כנלע"ד דעכ"פ בהגוונב' שהעצם רך דיש להתיר ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווע:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה