אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן כד

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן כד

סימן כג

שוכ"ט על ראש הבחור החו"ב יו"ש מוה' שלמה יואל כ"ץ ני' פריעד בק"ק נאנאש יצ"ו. בדבר העובדא כי כבד של עוף הי' נוגע בקדירה של חלב ודאי הי' חם כי אם הי' צונן ולא נאסר רק כדי הדח' והבאת דברי הש"ך סי' ס"ד וסי' ק"ה סקכ"ג כי ברטיבות מעט צריך ס' לדידן נגד מה שבלע ואיתא בפרמ"ג בטעמי' כיון דאיכא רטיבות מעט מדינ' אוסר בכדי נטילה ולדידן דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן אוסר עד ס'. ועד"ז הרבת להקשות כי רטיבות מעט אינ' חשו כרוטב כמ"ש החוו"ד סי' צ"ב סק"כ ואי משום דמפטם ומפני שא"א בקיאין עד"ז קשה לך דלא מצינו שע"י פטום יוציא בלא רוטב וכמ"ש בסי' ק"ה לכ"ע. ושוב הבאת דברי הש"ך סקכ"ג דשומן הנבלע בכלי או אוכל י"ל דמפעפע ודברי מג"א סי' תנ"א סקל"ז אינו אוסר רק כדי נטילה. וכבר עמדו בזה האחרונים בדגול מרבבה סי' תמ"ז ובסי' תס"ז ועיין במחה"ש שתיר' ומיישב דברי המג"א על נכון: והנה דבר שיש בו רטיבות קצת אינו חשוב כרוטב. מוכח מכמה דוכתי כמ"ש בפ' כיצד צולין נטף מרוטבו על החרס וכן מהא דקיי"ל בסי' ק"ה שני חתיכו' דבשמן אוסר כול' מפני שמפעפע ותיפוק ליה מפני שיש בו רטיבות קצת וגם מה שצריך הש"ך לומר דבבלוע בחתיכ' אסור שמן דיוצא מחל"ח בלא רוטב ובבלוע אנו בקיאים תיפוק ליה דודאי צלי או מבושל בלא רוטב עכ"פ יש בו רטיבות קצת וגם מהא דתרנגולי' דצלן בשפוד באו"ח ס"ס תס"ז דאמרינן ע"י שפוד אוסר לחד דעה ל"ל מטעם הפוך שפוד תיפוק לי' סתם תרנגולת אינ' נגוב' לגמרי וגם הא קמן סתם צלי בש"ס ל"צ אלא קליפ' או נטילה להלכה וגם פסקינן בסי' ק"ה דאינ' מוציא בלוע מחתיכ' לחתיכ' מפני שהוא בלא רוטב וכי אין בו רטיבות קצת דהא נגוב לגמרי ל"צ רק קליפה. וא"כ לא היית מצריך לדברי חוו"ד סי' צ"ב סק"כ ולהקשות ממנו ע"ד הפרמ"ג דהוה מגברא אגבר' ולא ראה אותו אלא שדברי חוו"ד אמורי' בדבר שאין כאן רק רוטב כמו האי דסי' צ"ב אלא שהוא מעט וע"ז הביא מהך דכיצד צולין בכנף מרוטבו דהוה ג"כ רק רוטב אלא מפני שאינו רק מעט אין דינו כרוטב להוציא מחל"ח כנ"ל וגם מה שהקשית ע"ד פרמ"ג דלא מצינו שע"י פטום יוציא בלוע בלא רוטב. עדיפ' הוה לך להקשות דהא בבלוע פסק הש"ך אנן נמי בקיאי' וא"כ מה זה שאמר בפרמ"ג דלדידן דבר שיש בו רטיבות אמרי' דמפטם ומוציא מכלי ועוד הא פסק הטור והביאו הש"ך סקי"ט דאם בלע היתר אסור כחוש ואפי' אם החתיכ' שבלע שמן מ"מ אינו אוסרות חברת' בלא רוטב כיון דהבלוע עצמ' אינו שמן ולא אמרי' בבלוע שמפטמ' ההיתר וא"כ ה"נ ק"ו שלא נחמיר לדידן לומר שא"א בקיאין ומפטם הבלוע בכלי להוציא בלא רוטב:

אלא שדברי פרמ"ג מכוונים ומדוייקים הדק היטב והוא ע"ד הש"ך סקי"ט במ"ש נגד דעת הט"ז סק"י שהקשה ע"ד המחבר במ"ש דאם ההיתר שמן מפטם לאסור כחוש ואוסר כול' מדברי הטור הנ"ל שפסק שאפי' חתיכ' שמינ' שבלע' אסור כחוש אינו אוסר כלל כיון שהבליע' עצמ' אינ' שמן למה לא נאמר שמפטם ובמה שרוצי' לתרץ ולחלק דדוקא בב' חתיכו' בעין דאוסר עכ"פ אפי' בכחוש כדי נטילה שפיר אמרינן דהפטום מועיל להוליך הבליע' להלן בכול' אבל שם אינו רק בלוע ואין כאן התחלה להוציא' בזה לא ניחא לי' לט"ז כמ"ש שם בטעמי' אבל הא הש"ך בסקי"ט מחזיק בחילוק זה עיי"ש ומעתה דברי הש"ך סקכ"ג הנ"ל הא קאי בכלי והא בכלי פסק הרמ"א סעיף ב' דיוצא הבלוע בלא רוטב דשאני מחתיכו דיש לו בלוע מעצמ' אבל הכלי אין לו מעצמו כלום רק מה שבלע כמ"ש הט"ז וש"ך שם וא"כ להוציא מכלי ל"צ רוטב ולא שמן להוציא ממנו הבלוע' אלא שאם נגע בכלי דבר נגוב אי"צ רק קליפ' וכמ"ש בהגר"א בטעמי' דאינו אלא משהו וכמ"ש בפ' כ"צ ובדבר שיש בו רטיבות צריך נטילה ואי"צ הרטיבות להוציא הבלוע' מכלי דזה אפי' בלא רוטב דאל"כ אפי' כדי קליפ' לא יאסר בנגוב דהא בחתיכ' הבלוע' בה אינ' אוסרת כלל כמ"ש המחבר סעי' ב' אלא צורך הרטיבות שיאסר כדי נטילה שלא יהי' רק משהו וכיון שכבר אוסר כדי נטילה שוב מהני הפטום להוליך הבלוע' בכול' כמ"ש הש"ך סקי"ט הנ"ל. וז"ש הפרמ"ג בס"ק כ"ג לדידן בכלי דייקא כיון שא"צ רוטב להוציא הבלוע' ורק רטיבות קצת שיאסר כדי נטילה עכ"פ ושוב אמרינן בשמן דמוליך בכולה ואנן דאינ' בקיאים בכל דבר אמרי' דמפטם כשמן ומוליך בכולה. וממילא מיושב' כל הקושי' בין דידי בין דידך ודברי פרמ"ג תקילי', ונכונים להלכה ולמעשה:

ומקדמת דנא אמרתי בס"ד הסבר' מפני מה יוציא הבלוע מכלי בלא רוטב והוא עפ"י מ"ש בחוו"ד סי' ק"ה ע"ד המג"א סי' תס"ז בהני תרנגולת' דאמרינן ע"י הפוך השפוד נאסרו כול' למה לא מצינו כן בשאר אסורי' ותי' המג"א דהפוך השפוד אינ' מוציא רק משהו ובחמץ אוסר משהו משא"כ בשאר אסורי' והקשה בחוו"ד עליו מדברי התוס' חולין דף צ"ג שאמרו בטעמי' אמאי לא אמרי' דכל נטילה או קליפה יעשה חענ"נ ויאסר חברת' עד סוף אלא דלא אמרינן כן משום דאין הנאסר יכול לאסור כחענ"נ אלא במקום שגם מהאסור עצמ' יכול לילך. ולדברי מג"א הנ"ל עכ"פ משהו הולך עמו א"כ הדק"ל דגם בשאר אסורי' נימא כן עיי"ש מ"ש. ולע"ד כוונת חתיכה עצמ' נ"נ בהולך עמו אסור ג"כ היינו שמוליך אסור שיאסר עכ"פ ההיתר שמוליך עמו ג"כ למשל ב' או ג' זיתים שבלע' זית אסור מוציא כערך אסור מזית נגד הג' זיתים ובכחו לאסור עכ"פ הבלוע של ג' זיתים ע"כ נ"נ וצריך במאכל שני ששים נגד ג' זיתים דנעשים נבלה גם ביוצא הבלוע' אבל הפיך השפוד אינו פועל כ"כ שאפי' הבלועה של היתר שיוצא ג"כ אין בו כשיעור כלומר במשהו לאסור לזה וזה כוונ' התוס' שאינו יוצא אסור כ"כ כנ"ל ודברי מג"א על מכונן אבל בכלי שאין בו הוצאות בלוע מעצמ' ואינו יוצא רק האסור א"כ זה החילוק שבין בלוע' בחתיכ' שיוצא היתר רב מאוד יותר עד שאין האסור משהו אין בו כדי שיעור לאסור משא"כ בכלי כנ"ל. כנלע"ד. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה