אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן יא

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן יא

סימן י

בהי"ת שנת תרנ"ט לפ"ק פה ברעזאווא יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול מהו' שלום יונג נ"י אבדק"ק ווערבויץ יצ"ו ראשית דבריו לתרץ דעת הטור שפסק כדעת הבה"ג בסי' ט"ז גבי או"ב שנתערב דדמהני נכבשינהו ולא כן פסק בה' יו"ט עיין בחו"י סי' קל"ג ובנוב"י מהדו"ת סי' ח' מ"ש בזה דכל הקושי' אינ' דילמא שם בסי' תצ"ז בזימנן שנים ומצא שלשה הטעם שם משום החשש דכולהו אחריני ננהו ואינ' הקושי' רק לדעת הר"ן דמפרש משום דאיכ' חד דלא זימן ואינ' בטל משום דהוה דשיל"מ ולדידי' הא יש לומר דס"ל דלא מהני נכבשינהו דחיישינן שיקח מן הקבוע, ולא ס"ל כבה"ג ומעל' אומר והשיב עפ"י סברת הר"ן בטעמא דדבר שיל"מ משום מב"מ והוה דאורייתא וכא חיישינן שמא יקח מהקבוע כמ"ש ג"כ הכו"פ לענין קבוע שאי"נ, והנה אי סברת הר"ן דאוריית' ונחשב למב"מ מסתפק בזה מרן חת"ס יו"ד סי' צ' עיי"ש ואני אקדמ' כתבתי על הגליון מס' נדרים דמדברי חת"ס עצמו באותה תשובה מוכח דאינה כך בדבריו דשם וכן בכמה תשובות הוכיח במשור כדעת הלבוש סי' רצ"ט לענין כלאים דהא דהיתר בהיתר לא בטל היינו דוקא יבש ביבש אבל כח בלח בטל גם היתר בהיתר והוא עפ"י דברי תוס' יו"ט ריש מ' שקלים דהא בב"ח היתר בהיתר בטל וע"ז קאמר דודאי ילפינן כזה מבב"ח אבל רק דומי' דבב"ח דלא שייך רק כח בלח דדרך בשול נבלע והוא כח בלח אבל יבש ביבש הוא דלא בטל היתר בהיתר וא"כ הא הר"ן בא לתרץ עפ"י סברתו מדברי הרי"ף חולין פ' גה"נ דפת שאפאה עם הצלי אסור לאכלו בכותח דכיון דמצי לאכלו עם בשר הוה דשיל"מ ולא בטל והא פת שאפאה דלא נבלע בו רק בריח' פשיטא דאינ' רק לח בלח ומשום לתא דבב"ח והא מבב"ח גופ' ילפינן דהיתר בהיתר לח בלח בטל וא"כ מה הוסיף הר"ן בסברתו דדבר שיל"מ הוה כמו מב"מ לרבנן והאיך דהוה מותר עכשיו ג"כ אפי' מין בשאינו מינו ג"כ אינו בטל והא כגוונא זו דהוה לח בלח אפי' היתר בהיתר מ"מ בטל כש"כ בב"ח גופא וכן פסקינן בש"ע יו"ד דחלב בטל במים אלא עכ"ח דסברת הר"ן אינו אלא בגופ' דטעמא מאי גזרו חכמים בדבר שיל"מ במב"מ הוא מטעם הנ"ל. ב') הביא דברי הר"ש מקינון לתרץ עפ"י סבר' הכו"פ דנחל איתן לא נאסר רק מטעם רובא ולא אמרינן בי' קבוע, הנה כבר ישב על זה בס' שלום ירושלים במס' שקלים פ"ז מסברא דנפשי' אלא שהקש' עלי' מש"ך סי' ק"י סקט"ו עיי"ש ודו"ק, (ועיי' לעיל סימן ע"א):

ג) ומ"ש בסוגי' דמתוך לתרץ קושי' השעה"מ שהקשה בשם פר"ח לסבר' הרה"מ דבהבערה אמרינן מתוך מקרא דל"ת אש ביהש"ב שבת אין יו"ט לא א"כ למה פסק הרמב"ם דאין שורפי' קדשים ביו"ט דהוה עשה ול"ת נימא מתוך לס' הרה"מ. ובפר"ח תי' דשאני שריפת קדשים דרחמנא אחשבי' כמ"ש רשיז"ל בכמה דוכתי ולזה לא מהני מתוך וע"ז הקשה בשעה"מ א"כ האיך הוכיח רבא בפסחים דף ה' דר"ע לית לי' מתוך מדאמר דיום ראשון עיו"ט דביו"ט א"א משום מלאכה ואי ס"ל מתוך הא מותר מטעם מתוך. ולס' הפר"ח מה הוכחה הוא דבעור חמץ הוה כמו שריפות קדשים דס"ל אין בעור חמץ א"ש דיליף מנותר א"כ ודאי שייך בי' אחשבי' וממילא לא שייך לומר מתוך לס' הפר"ח אבל לעולם בשאר דוכתי ס"ל מתוך. הנה סברתו נכונה לחלק בין מלאכה ומ"מ הותרה דלא שייך אחשבי' כי מנה יוסיף תת כח אי מ"מ הותר' אבל דבר שאינו מלאכ' שפיר שייך אחשבי' כסברת רשיז"ל והא דא"מ בש"ש ביו"ט אתיא כמ"ד ללאו יצאת ואין כאן מלאכה ושייך שפיר אחשבי' ולא שייך אחשבי' ממקום שאינו מלאכה זה תוכ"ד. והנה קשה הדבר ליישב עפ"י דבריו הוא קשה בקשה ואינו סותם דהרמב"ם בה' שבה פ"ב מנה ל"ט מלאכות והבערה ביניהם ומקדים לומר על אלו מלאכות שחייבים עליהם במזיד סקילה ובשוגג חטאת וא"כ בהדי' ס"ל דלאו ללאו יצאו וכן הקשה במהרמשי"ק סי'... ועוד לא אבין במה שאמר אהך בפסחים אליבא דר"ע דס"ל לחלק ושייך שפיר מתוך ועכ"ח דל"ל מתוך זה גופא קשה מנ"ל לדברי' דר"ע אית כי' לחלק ולית לי' מתוך דילמ' ללאו יצאו ולא שייך מתוך ומש"ה אסור לשרוף ביו"ט, ועכ"ח האי ראשון לאו יו"ט הוא ואין מקום לדבריו רק אם נצטרף בי תירוצים של תוס' פסחים הנ"ל יחדיו כלומר דמשמע מר"ע דהוה אב מלאכה וא"כ עכ"ח לחלק יצא' וממילא ל"ל מתוך אע"ג דשייך בי' מתוך ועוד קשה לומר להיפך דלמ"ד לחלק יצאת אית לי' מתוך וכן קיי"ל, ומ"מ יהא אסור להאכיל לבהמה משום אחשבי' זהו מילת' דתמיה' טובא אלא דעכ"ח צ"ל להיפך דדוקא היכא דשייך מלאכה גבי' דהיינו דהבערה הוא מלאכה א"כ כל הבערות באופן מה שיעשה הוה במקום שריפה שהיא מלאכה אבל אי לא שייך מלאכה כלל גבי הבערה היאך נימא אחשבי'. וכעין זה כתב הפנ"י שם בפסחים וכבר דברו אחרונים בזה דודאי לא נימא בכל מצוה שאדם יעשה ביו"ט ובשבת יהא אחשבי למלאכה אתא ועי' בת' מרן או"ח סי' קי"ח וימצא נחת ד) מה שאמר בהך דסנהדרין ד' ל"ו היאך נילף דרציחה דוחה עבודה מק"ו דנו"נ קרבין ביו"ט דהא לאו טעמא משום דחיי' אלא משום מתוך כמ"ש תוס' ביצה י"ב, ותמהני עלי' דשם הא אינו רק לענין מלקות אמרינן מתוך דאינו לוקה אבל מ"מ אסור משום אסור עשה דלכם ולא לגבוה כמ"ש להדי' בתוס' שם דגם לב"ה אין נו"נ קרבין ביו"ט מה"ט רק תנ' דיני' תני השוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה ועכ"ח כב"ש דל"ל מתוך אבל התם בסנהדרין יליף למ"ד דנו"נ קרבים ביו"ט דאפי' איסור עשה לית בי' וטעמא או דדרש לכם ולא לנכרים ולא לכלבים כמ"ש בפסחים דף ע"ז ועיין בחת"ס סי' ק"נ. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה