לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן טז
ב"ה יום עש"ק פ' בהעלותך עת"ר לפ"ק פה מאד יצ"ו. רב ברכות יחילו על ראש כבוד ידידי הרב הגדול החו"ב מו"ה מנחם גרשון מארקאוויטש נ"י בק"ק טשעטשאוויטץ יצ"ו. הגיעני יקרתו ע"ד עובד' שאירע במ"כ בבהמה שנשחטה ונמכר הבשר וכבר נאכל ואחר חודש ימים נתודע שהי' לה חולי בראש' וגם הלכה בתחבושת מים קרים וא"כ יש חשש' על המים במוח, וידוע כי בט"ז ופרמ"ג אוסרים אפי' בדיעבד אם לא נבדקה, ומעלתו הביא דברי דרכי תשובה שהביא מקילי' בזה בדיעבד במקום הפ"מ וכן הביא בשם פ"ת מדברי מקילים בשם גדולי ראשונים, והנה הם שני ענינים לא ראיי' זה כראיי' זה הפ"ת הביא דברי קהלת יעקב דקאי אדברי הרמ"א בפתחו המוח ולא ניכר ונודע אם הי' המוח מקיף המים ונתפשטו המים ע"י הפתיחה והא הרמ"א מיירי בלא ראינו ריעות' סביב ראשה ושווינדל שהביא הט"ז דהא מיד קאמר שאין להשגיח ולבדוק דסמכי' ארוב' וע"ז קאמרו הש"ך וט"ז דבדאיכא ריעות' צריך לבדוק א"כ איירי הרמ"א בדלא ראינו הריעות' קודם הפתיחה אלא שאיירי שפתחו כדרך הקצבים לקצב הבשר לחתיכות ומתוך כך נודע דאיכ' מים במוח ובזה שפיר קאמר הפ"ת בשם ק"י כיון דאיכא ראשונים שאין סוברי' טריפות זה הרמב"ם והרי"ף והראב"ד א"כ יש ג"כ מקום להתיר לצרף לס"ס דלמא כדעת הרבותי' ראשונים הנ"ל וספיקי דלמא ליה המים מגולי' למוח אבל בריעות' דשווינדל לא דברו מאומה בק"י אבל בדרכי תשובה הביא דעת האחרונים שמקילי' בהפ"מ אפי' בריעות' דשווינדל וה"ה ס' שלחן גבוה והג"ה רע"א ובזה לא מצינו לצרף דעת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד הנ"ל בלא נבדק' כלל דהא בהומרך המוח ברוב' גם לשי' טריפה כדאיתא בגמ' ד' מ"ה. ומ"ש מעל' דבזה איכא ג"כ ס"ס שמא ל"ה מים כלל ואת"ל הי' דלמא על דרך ההכשר, לע"ד אין זה בכלל ס"ס דהוא ברור ומוכיח כשהבהמ' מסבב' ראשה הוא ע"י מים שבמוח כמ"ש האחרונים בשם הבקיאים דכך רגיל להיות וידוע מ"ש הש"ך בכללי ס"ס דבדבר מצוי' לא נכנס בכלל ספיקא ודלמא נתמסמס רובא כמ"ש בכתובות ד"ט אונס לא שכיח ולא מצטרף לס"ס וגם אינ' מתהפך הס"ס דהא ליכא למימר להיפך דלמא על צד ההכשר ואת"ל דלא הי' בהכשר דלמא ל"ה מים כלל דהא כבר נחלט שהי' מים משא"כ ס"ס של בעל קהלת יעקב שפיר י"ל הס"ס להתהפך דהא איירי ברואים שאין רוב המוח נתמסמס וא"כ י"ל כדעת המכשירים שלא ברוב' ואת"ל כדעת המחמירי' המפורשים דלמא הי' מכוסי' ומוקף מהמוח והוא ע"ד ההכשר ושוב י"ל גם להיפך דלמא הי' מכוס' ע"ד ההכשר ואת"ל שהי' מגולה דלמא כדעת המתירים שלא ברוב' והא איירו שרואין ע"י פחיחה שאינ' ברובא משא"כ בלא נפתח כלל נפל האי ספיקא בביר' כמובן. וא"כ לע"ד קשה להקל נגד דעת הט"ז והפמ"ג. ועתה נבוא לנ"ד שכבר נאכל הבשר ורק לדון על הכלים שכבר נעשו אינ' ב"י. ומעל' הביא דברי הש"ך ופרמ"ג סי' ק"י דאיתא להקל בלא נודע עד שנתגלגל לדרבנן עכ"פ בהפ"מ, והנה לא אדע האיך פשיט' לי' למע' דלא נודע בעוד' הבהמ' בחיי' שראו אות' בתחבושת על ראשה וא"כ כבר נודע הריעות' מקודם ואפשר דעת מעל' כיון שלא נודע לבעלים לטבח ולקונים לא מקרי נודע. ובזה מחלוקת גדולה כי זה דעת הלב"ש בחי' דינים שלו סי' ל"ד ושם בס"ק קכ"ד קכ"ח עי"ש דהנודע לאחרים שאינם שייכים להבהמה לא לא מקרי הודע. אבל האחרונים פליגי עלי' והביא' דברי הירושלמי מס' תרומות דקאי בספיק' ועי' בדרכ' תשובה סי' ק"י מס"ק רל"ז ואילך שמביא כמה גדולי אחרונים שחולקי' על סבר' לב"ש, ובנ"ד אפשר דכונה וכמה אנשים ישראלי' הי' יודעים ובב' עדים אפשר דגם לב"ש יודה עי"ש בס"ק קכ"ח אלא שבת' הגאון נטע שורק יו"ד סי' ל"ו בא בכח' דהתיר' לענין הכלים שצריך להיות נודע מריעות' בעת שהי' הכלים בני יומן עיי"ש בסבר' מתוקה וסמך עד"ע להתיר הכלים ואפשר דגם בנד"ז לא נודע להיודעי' מהריעות' שבחיי' הבהמה שהבהמה נשחטה ונכשר' ונתבשל הבשר וא"כ לדידי' הוה כלא נודע ומעל' בזה בפני' להתודע בדבר זה. ומ"ש מעל' מדברי בית יצחק הנה דברי' נאמרים דאם נודע הריעות' אלא שאינ' יודעי' אם יש חשש' כלל בריעות' זו דזה הוה כלא נודע, ומעל' יוכל להתודע מי האנשים האלה אם להם ידיע' כזו או לא, והנה בזה כיון דבלא"ה ישנ' עכ"פ עתירי' באחרוני' לע"ד יש לסמוך לענין כלים שא"א בהגעלה כגון כלי חרס דבל"ז דעת השבו"י להתיר בדיעבד כידוע אבל כלים שאפשר בהגעלה יגעלם אם יודע לו הך נודע האיך הי' כנ"ל ואחתום בד"ש או"נ. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: