לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קסז
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול הוב"ק ירא ושלם כש"ת מהו' חיים ראטה אב"י ק"ק סערענטש יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי קראתי למאהבי ע"ד מ"ש לו שאח' בה"מ נזדמן לבית מכיר' והניח' לפניו אשישה מעיסת חלב וחמא' ובירך במ"מ ונזכר שאכל מאכל בשר והא הלכת' בסי' פ"ט עד סעוד' אחרית' היינו שש שעות ועמד מה לעשות לאכול או לאו ומשום ברכה שבירך והנה באו"ח סי' קצ"ז שם מבוארי' לענין ברכה ע"ד אסור ובט"ז הביא שם מחלוקת הרמב"ם והראב"ד שיטת הרמב"ם שלא לברך אפי' באסור דרבנן ודעת הראב"ד לברך וברא"ש כתב דמסתבר כהראב"ד מדאמרינן במ' בב"ק דף צ"א ראבי"א גזל חטי' טחנ' ואפאה היאך יברך אין זה מברך אלא וכו' משמע דעכ"פ מברך אלא שברכה' וכו' והרמב"ם ס"ל כפשיט' דמשו"ה באמת אינ' מברך וס"ל לט"ז כשיטת הראב"ד והרא"ש היינו בשוגג כלומר אונס חול' דאי לאו הכ' וכי ברשיעי עסקינן עכ"פ היאך הי' אם אכל מ"מ ס"ס לדעת הרמב"ם הי' כמ"כ ברכה לבטלה ולסברת הט"ז באין אונס חול' כיו"ב אלא שדעת מג"א לשיטת הרמב"ם בד"א עיי"ש ומ"מ תמיה' שהי' בידו לעשות כמ"ש בסי' ר"ו לאמור ברוך שם כבוד וגו'. ראיתי מנ"ש בענין ח"ש בדרבנן והביא דברי פרמ"ג סי' צ"ח והתפלא ע"ד ת' מהר"מ שיק או"ח שהביא ממרחק דברי ת' מהר"י מינץ הי' מקדמונים בזמן מהרמ"פ ורמ"א אלא שאין בדברי מהר"י מינץ זכר לאמור דח"ש בדרבנן מותר רק דן שם בלב עוף שנמצא דבוק בחתיכת בשר דמיקל לשער אם כי נחסר' רגליים והראש וקצת מן הצוואר דהוי בכלל עוף שלם וכמ"ש במרדכי דסתם עוף שלם יש בו ששי' נגד הלב ועד"ז מסיק דלהכי היקל דהוי רק ח"ש כמ"ש במ' כריתות דבלב עוף אין בו כזית ע"כ בור' חולי' תנן קורעו לא קורעו' אין עובר עליו והביא עד"ז דבדי מר ר"א בחצי זית דתרב' בפ' גה"נ ואמר לי' ר"א לא תזלזל בשיעור' דרבנן דשאני התם דיכול לבא לכזית אבל דם בלב עוף דלעולם אין בו כזית יש להקל כמר בר"א זת"ד א"כ אינו רק לענין שעור בטול וג"כ לענין לב עוף שאין בו לעולם כזית והנה בת' מהרמשי"ק הנ"ל מביא ראיי' דח"ש גם מדרבנן אסור מדברי הרמב"ם דמצריך נ"ט כמו כחל ואי ח"ש מותר הא די בפחות בכא"פ ותמיה' לענ"ד דא"כ כונה לא הביא דברי גמ' פ' גה"נ דף צ"ט בציר דגים דר"י משער רביעית בסאתיי' דהוי קרוב למתיים ופה"ג דהא ר"י ס"ל מב"מ לא בטל ומתרץ שאני ציר דזיע' בעלמא ופי' בתוס' דאינו אלא מדרבנן דציר דגים לכ"ע דרבנן ואי ח"ש מותר בדרבנן ודאי קשי' למה כן כול' האי הא סגי' בפחות בכא"פ ועכ"ח צ"ל דשאני בהי' בתחיל' כזית רק בדרך אכיל' נפחת כיו"ב בת' מ' חת"ס סי' פ"ה עיי"ש. ושוב ראיתי מ"ש כת"ה לענין אסור' שהוא מצד קבלת מנהג שהוא חמור מאסור דרבנן דהוי מטעם נדר כיו"ב כתב בת' מ' חת"ס סי' ק"ג לענין חלב של נכרי דברדב"ז מיקל בזה"ז דלא שכיח חלב בהמה טמאה דגם הגויי' מואסי' וגם אינו מגזרת קדמוני' כמו י"ח דבר והחולקים עליו דהוי בכלל גזרת חכז"ל כפתן ושמני' וכיו"ב ע"כ אם הלכה כרדב"ז דמותר מצה"ד ואנו נוהגי' מ"מ לאסור ועכ"ח ממנהג' וקבלה יאסור מטעם נדר אבל לטעם החולקי' דאסור מה"ד א"כ לאו משום איזה קבלה נוהגי' כן רק כשאר אסור' דרבנן נמצא קול' חומר' וחומר' קול' ואני בער ולא אבין היאך נפרנס סוגי' ערוכ' מ' נדרי' דף ט"ו שם בדברי רשב"ג דמי שנוהג אסור בדברי' מותרי' צריך התר' מדרבנן וכן פירשו הרא"ש והר"ן שם בד' פ"ב דהוא רק מטעם גזרה שלא יבא להקל בנדרים שהם דאורייתא וצל"ע למצא ד"ק והנה לענין הלכה בנ"ז מצאתי בס' ברכות הבית בכלל י"ט סדר בזה בכמה סעיפי' בי' התענית בשכח ובירך ובמי שנוהג במצה שמור' וכיו"ב ושוב הגיע במה שאסור מדרבנן אם בירך ואכל ח"ש דס"ל דמותר ואפי' למאן דאסור מכל מקום בכהגוו"נ להציל עצמ' מעון ברכה לבטלה בא"א א בענין אח' כא גזרו ואפשר בנ"ז הוי תרתי דרבנן דהוי דרך טגון וצלי לדעת הר"ן ומהרוונשי"ף הידוע דרבנן דאינו דרך בשול וגם זה פשיטא דרבנן להמתין שש שעות ואפשר בזה כ"ע מוד' להציל מברכה לבטלה וצ"ע והנני לסיים בברכה ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: