לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קסו
שלום רב על ראש ידידי כבוד הרה"ג חריף ובקי עצום מלא ונדוש משו"פ מתנהג בחסידות כש"ת מהו' ישעיה' הכהן רובין נ"י אב"י ק"ק נ' האזי יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה פני כת"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי וידעת כי אני עמוס הטרדות לפי ח"כ ל"ע ע"כ לא באתי עד הלום להשיב בדבר הלכה וידעתי כי גלוי לפניך כל אשר הלכו בו נמושות בס' שו"ת, והדבר הוא בא' שהוא בתוך חבורת אנשים בענין רחיים של שמן והם ג"כ עוסקים בפטום ד"א מהו לטול ריוח בחלקו מעסק הנ"ל והבאת כמה צדדי היתר מההיא דת' נוב"י מהדו"ת סי' ס"ב במו"מ של הערנבו' שקוני' עם עורתן ומוכרי' הבשר לבד בעודו בעורו קודם ההפשט וסיים דאם כי לא ברצונו לסמוך על התירו הנ"ל מ"מ דעכ"פ יש להעלים עין וכיו"ב איתא בתפארת ישראל במשניות מ' שביעית פ"ז עיי"ש דהיינו שמוכרי' הבשר לנכרים ע"י גוי והנה בבינת אדם סי' ס"ד האריך להחמיר וראיתי בס' דברי יוסף מ"ש עליו ודעתו עפ"י דברי הר"ן מ' חולין פ' גה"נ ומ' ע"ז גבי בת תהי דלהכי אם משום הנאה הי' מותר להריח דאינו מתכוון להנאת הריח רק להבחין היין ואי דהוי פס"ר מ"מ בהנאה מותר פס"ר הבאה ממילא ע"כ דוקא אם הוי כשות' היה אסור אם אינו מזיק וא"כ ה"נ אם אינו מתכוון רק להנאת עורות שלהם אם כי נהנה ג"כ מהבשר דאסור' והוי פס"ר מותר לדעת הר"ן הנ"ל אלא שכבר הקשה בשאג"א ע"ד הר"ן ממ' ר"ה דף כ"ז במודר הנאה ממעיין דאינו טובל בו בימות החמה משום נהנה אם כי אינו מתכוון רק לטבילת מצוה ומללה"נ ומ"מ אסור ועכ"ח משום טעמי' דפס"ר וכבר אמרתי לתרץ דברי הר"ן בס"ד דבר ברור דהר"ן לשיטת סברתיה אזיל במ' נדרים דף ט"ל ע"ב ושם דאם נכסי מבקר אסורי' על החולה מבקרו עומד אם כי החולה נהנה מן המודר לאו מילתא היא דהמבקר מצוה דיליה עביד והחולה ממילא מתהני ומסיק דכל זה באינו מתהני מיד ליד אלא ממילא אבל מיד ליד אסור דהא אמרינן לקמן דף מ"ג הי' הולכי' בדרך ואין לו מה לאכול נותן ע"ג סלע ומפקיר' לכל והמודר נוטל אע"ג דודאי הנודר מצוה דילי' קעביד וא"כ ה"נ בטובל במעיין בימות החמה דודאי חשיב הנאה מיד ליד ממש ע"כ לא מהני כוונתי' אבל בבת תהי הא דייק ופירש הר"ן דהנאה ממילא היא שנכנס לחוטמ' מעצמו ע"כ שפיר קאמר דמותר בפס"ר והא ראיי' דכזה חשיב מיד ליד דהא במקום שנוטלי' שכר על הישיבה אסור לבקר' יושב דמתהני מניה אם כי מצוה דילי' קעביד כש"כ טבילת הגוף ממש דחשיב מיד ליד הנאה ממש וא"כ בענין סחורה בדברים אסורים דלפי סברת ת' אמרי אש דהיינו שאסרה תורה לכתחילה כמ"ש בגמ' בסוגי' דחזקי' ור"א לכם להתיר בדיעבד ומקרא דיהי' דרשינן דאסור לכתחילה דהיינו סחורה וא"כ כ"ל התירה מ"ש בס' דברי יוסף הנ"ל וגם התיר' שבת' נחלת שבע' דמדמי ליה לסחורה ביד עכו"ם מ"ש באו"ח סי' רמ"ה סעי' ד' וסעי' ה' דמותר לתן לו סחורה בקץ לו שכר דשאני שבת דאינו אסור בהנאה וכ"כ בת' א"א דמה"ט אסור למחצה לשליש ולרביעי' כמו בשבת דשאני אסור הנאה אינו דומה לאריס לענין שבת מטעם הנ"ל ולענין הלכה להמציא התיר' הא יש לפניך דברי מ' חת"ס סי' ק"ה ק"ו ק"ז ות' מהרמשי"ק סי' קל"ו וכן בת' א"א להמציא היתר ע"י הלואת מעות ועיי' בדרכי תשובה סי קי"ז מס"ק ט"ז עד ס"ק י"ט שכתב דבהני התירי' צריכי' לשמור שלא יהא דרך ערמה הניכרת דבדאורייתא אסור להערים ושם איתא ג"כ בשם בארות המים אם יש היתר להתנות כמו בשותפות לענין מלאכת שבת סי' רמ"ה ומסיק דלא מהני התנה דשאני כאן דנהנה עכ"פ לכתחילה אסור בהנאה כמ"ש בת' א"א לחלק בין מלאכת שבת לאסור סחורה ואם תקשה הא ערלה ג"כ אסור בהנאה אפי' דיעבד מ"מ מהני תנאי דהיינו דהישראל נהנה בזמן היתר לאחר ג' שנים ועיי' ביו"ד סי' רצ"ד מחלוקת המחבר ורמ"א בענין באו לחשבון ולענין בנ"ז דהוי כנזדמנ' דהוא אגב רחיים של שמן לסברת דברי יוסף יש היתר ובת' מהרמשי"ק סי' קל"ו הנ"ל במקום שיש מתירים א"צ למחות בפרט היכא דיש לחוש דיעשה להדי' דרך אסור' כמו באיש הנ"ל כמובן, מ"ש להקשות לב"ש דס"ל דיין שעתן ולמה החמיר יותר דצריכ' בדיקה ע"כ תשמיש ותשמיש עיי' דף ט"ז ואמרת דהלא במתניתין תנן דאעפ"י שאמרו דין שעתן דהיינו בד' נשים לר"א מ"מ צריכ' בדיקה ועיי' בתוס' דף ט"ל בטעם הדבר דל"ש לטעמי' דב"ש שאמר דיין שעתן עייש"ה. והנני לסיים בכל ח"ב ותשועות ישראל בקרב הימים כא"נ הטהור' ונפש ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: