לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קנט
ראיתי לבאר מתניתין ז' רפ"ק דמ' מקואות שם מעין שמימי' מועטי' שרבו עלי' מים שאובין שוה למקוה באשבורן ולמעין להטביל בכ"ש והנה הר"ש והר"מ במ' מקואות פירשו כפשוטו דמעין זה בעצמ' משותפי משפט קצת' כמקוה וקצתו כמעין והיינו בכל מקום שבמעין זה יש בו שני צדדין הנ"ל אבל הר"ן במ' נדרי' דף מ' ע"ב פירש' בענין אח' דמעיין זה שרבו עליו שאובין מקומות מקומות יש דבמקום שהוא זוחל עכשיו מחמת רבוי נוטפין ולא הי' זוחל מתחילתו בלא רבוי נוטפי' דינ' לגמרי כמעין לטהר בכ"ש ובזוחלי' ורישא מוכח אסיפ' וסיפא ארישא עיי"ש ושמעתי מקשי' לפי"ד היאך חשבו במתניתן דמ' מקואות למעלה ד' בפני עצמ' דהא אין כאן שום מעלה לעצמות' דבצד המעיין שלא מהלך בתחילתו יש לה מעלה א' כשאר מקואות ובמקום שהי' זוחלים מתחילתו הא הוי לגמרי כמעין והוא מעלה ו' כשאר מעיינות ולענ"ד דהכ' יש לו מעלה בצד המעיין או נהר דהא שאר מקואות באין בהם מ' סאה פוסלי' בשלשה לוגין מים שאובי' והכ' במעיין שמימי' מועטי' אפי' ברבוי עליו מים שאובי' אינו נפסל וכשר לטבול בו אפי' מדרבנן וז"פ ולפי פיר' הר"ש והר"מ נלענ"ד לתרץ דברי הש"ך ס"ק ל' במ"ש מדברי מהרי"ק שפיר' דהא דתנן בפ"ה מ"א מעיין שהעביר' ע"ג בריכ'. והפסיק' הרי הוא כמקוה היינו בשכבר נחו מי המעיין אבל אם עוד זוחלי' אע"ג שהופסק ראש קלוח מ"מ גם זוחלי' מעצמן חשיב' כמעיין דעוד כחן בם והביא ראיי' ממתניתן פ"ה מ"ו גבי גל שנתלש ובו מ"ס ונפל על אדם וכלים טהורי' והא אין לך זוחלי' יותר מזה והא הופסק מן הים (עיין בתויו"ט שם) ומ"מ טהורי' האדם והכלים ועוד הביא ראיי' מפ"ו מ"ג גבי ג' מקואות זא"ז ובהם כ' סאה והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו המקואות טהורים והטובלי' טהורי' ואמאי טהורי הטובלי' דהא נתערבו ע"י טבילת הטובלי' הוי זוחלי' ועכ"ח משום דאכתי ע"י זחילתן מעצמו לא חדל מהם דין מעיין ומטהרי' בזוחלין והשיג עליו הש"ך דמהו הראיי' דהא יש לאוקמי בהני ג' מקואות דמעיין גמור הם דלא הופסק' כלל והא המהרי"ק גופ' מוקי לי' במעיין שהופסק' והקשו על הש"ך בדגו"ע והגהות מהרב"פ דאי איירי במעיין גמור אמאי אם השאוב באמצע הטובלי' כמו שהי' כלומר דלא עלת' להם טבילה מפני השאוב הא מעיין גמור לא נפסל' בשאובי' דמעיי' מטהר בכ"ש ואפי' להמחמירי' גם במעיין היינו באדם ולא בכלים והא הם דברי הרא"ש והא ס"ל דמעיין לא נפסל בשאובי' ובשלמא לדברי מהרי"ק י"ל כיון דלאו מעיין גמור הוא דכבר הופסק' ע"כ נפסל' בשאובי' וצריך ג"כ מ"ס כמו גבי גל שנתלש דקתני ובו מ"ס אבל לדברי הש"ך דמוקי במעיין גמור מה פסול יש בשאוב באמצע ונלענ"ד ליישב דברי הש"ך דמקשה לס' מהרי"ק דחשיב לי' זוחלי' א"כ דינ' כמעיין שרבו עלי' מים שאובי' דאיתא בפ"ק דמקואות דאינו מטהר בזוחלי' והא איתא בש"ך ס"ק ו' דנוטפי' רבו על הזוחלי' לאו דוקא דגם מחצה על מחצה פסול דזוחלי' דאורייתא ועוד הא אי אפשר לצמצם והא בשאובי' באמצע לא מהני משום הפסק השאובי' אבל לענין לפסול משום רבו עליהם שאובין הא השאובין באמצע לכל ב' מקואות סמוכין זה לזה ושפיר חשיב כמעיין שרבו עליהם שאובי' והה"ד מע"מ אם כן שפיר קאמר הש"ך מה ראיי' מג' מקואות הנ"ל לדעת מהרי"ק דהא איכא לאוקמ' במעיין משו"ה בשאובי' מן הצד מטהרי' ובאמצע ה"ט דפסול משום רבו עליהם שאובין מהאי טעמי' לא מטהרי' בזוחלי' ושוב מסיק דאין זה בכלל זוחלין כלל כיון דבאי' לידי זוחלין ע"י טבילת אדם וכמ"ש מדברי הריב"ש דאם הזחילה ע"י טבילה ושוב חוזרי' למקוה לא חשיב זוחלי' וליכא ראיי' כלל ודו"ק כנלענ"ד: