לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קנח
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי צדיק ונקי בנש"ק כש"ת מהו' אהרן פריעד נ"י דומ"ץ ק"ק ט' ליק יצ"ו אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ואתי הסליחה כי לא השבתי עד הלום מפני טרדות רבות וכמ"כ הפסק' עוברי דרך עכבוני והנה דבריו ע"ד מי שאמר לחבר' ק' כי המקום שלו בביהכ"נ יהי' לח"ק אם יזכרו כשמת' במזכיר נשמות כנהוג ולע"ע נעשה עני ר"כ והצורך למען פרנסת' אם יכול לחזור מהנ"ל והביא כת"ה דברי רו"א בכחו דהתיר' לחזור אפי' בלי התרה, ולענ"ד תלי' באשלי רברבי דהא במ' נדרים דף כ"ט ודף ל"ו מסקנת הגמ' דאם אמר על הבהמ' לאחר ל' יום אין יכול לחזור בו דאמיר' לגביה כמוסיר' להדיוט והסביר בר"ן כלומר דעדיף אפי' ממסיר' דהוה כמו מעכשיו לאחר ל' יום וקאמר דלפי"ז אם אומר סלע זו לצדקה לאחר ל"י אינו יכול לחזור בו אלא שהביא בשם הרשב"א דהגמ' אזיל לבר פדי דס"ל קדושת דמים ל"פ בכדי אבל להלכה לא קיימ"ל כב"פ אבל בפי' הרא"ש הסביר דטעמי' דלא מצי לחזור משום דהוה עכ"פ כנודר כלומר דניהו דלא חל קדושה על הדבר עד לאחר ל' יום אבל מחיוב לקיים דאכתפי' גברא הוא וכיו"ב כתב הרמב"ם בפי' מה' ערוכי' סוף פ"ו לענין הקדש בדבר שלבל"ע דניהו דלא חל ההקדש מ"מ חייב משום נדר ובה' מכירה פ' כ"ב קאמר להדי' בשכ"מ שאמר מה שיוציא דקל זה לעניים צריכי' לקיים לאח"מ משום נדרו ובמ"מ כתב הטעם משום מצוה לקיים ובכ"מ הטעם כיון דשתקו היורשים אודו לי' הוה כאלו קבלו על עצמן וכנדרו הם דמי, ובאמת מ"ש בשם תשורת ש"י שם הי' אדם נופי' להסיר לבד מזה מ"ש כי כן פסק הרמב"ם בפ"ו מה ערכי' ושם כתב הרמב"ם רק דאם ישחטו מותר בהנאה ואם הקדיש למזבח הוה הקדש למזבח ובפלוגתא דירושלמי מוזכר בפ' האומר מ' קדושי' שם נאמר לענין מכירה הביא הר"ן בר' נדרי' דף ל' הנ"ל וטעמי' בעי למה שינה הרמב"ם מלשון הירושלמי וגם למה בלשון דיעבד אם שחטו אלא זה הדבר שאמרנו דעכ"פ איכא משום נדר כנ"ל ועי' בת' מ' חת"ס ח' ח"מ סי' ק"י שם פלפול עצום בדברי הרמב"ם הנ"ל ומסקנת' נראה דאין הדברי' אמורי' רק בשכ"מ וגוסס וכיו"ב דיודע שאין בידו לקיים נדרו דחיי' ולאח"מ הא חפשי מן המצוות ע"כ ודאי משעבד מיד להקדש ודברי' הק' צריכי' עיון לענ"ד דאם כן למה תולי' לי' בהמכיר' ג"כ משום נדר לדברי המ"מ אתי שפיר בפשיטו' דכאן לכ"ע מצוה לקיים וכן לדברי כ"מ כיון דשתקי היורשי' הוה כאלו קבלו עליהם וע"כ לענ"ד צריך התרה לולי אם אין זה כמו ע"ד רבי' אלא דהא מבואר ביו"ד סי' רנ"ח סי' כ"א דלצורך פרנסת' הוה כלדבר מצוה ויש לו התרה והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: