לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קמח
נראה בנחמת ציון ועריה עם כל אחב"י ה"ה כבוד ידידי הרב הגדול מו"ה וואלף לאוו נ"י אבן יקר ק"ק אוהעל יצ"ו. הנני ע"ד היאהרצייט של מר אביו הגאון ז"ל אשר פטירתו הי' בי' ה' ונטמן בי' א' ידוע בזה מחלוקת הפוסקים הרמ"א בסי' ת"ב פ' דלעולם יום הפטיר' להיה"צ לבד מי שהי' אצל הקבור' ולא אצל הפטיר' ובט"ז תמה עליו ודעתו דלעולם ביו' הפטיר' אפילו אם כמה ימים נקבר לאחר הפטור' ובש"ך לאח' פלפול ארוך דעתו דאם ג' או ד' ימים מפרידי' בשנה ראשונה היאהר- צייט ביום הקבורה משום אבלות די"ב חדש דמשלימים מיום הקבורה ולא יבא להקל ימים הנ"ל ומ"ש מעכ"ת דלעומת זה ימי אנינות משלימים ליב"ח עיי' בסי' שמ"א כי דעת המחבר דבימי אנינות לא שייכי' ולא נוהגי' דיני אבלות וברמ"א מביא י"א חולקים ועיין בת' חתם סופר שכ"ד ואפי' לדברי רמ"א היינו שנוהגי' משום אנינות מ"מ הא נחשבי' לעצמן ואינ' נחשבים לימי ששייכי' לאבלות דמ"ש בסי' שע"ה דנחשבים משיסתום הגולל וע"כ מביא הש"ך בסי' ת"ב מסי' שע"ה דמזמן הקבורה מתחיל גם ליב"ח. ושוב ראיתי כי הביא דברי אביו הגאון ז"ל מ"ש במכתב הצווא' כי מה שנותני' אות' בארונות סגורי' לק"ק אוהעל היא הקבור' מה היתה כוונתו בזה אם להנ"ל שיחשבו מזמן ההוא דהא שוב כתב בסעי' ו' שיודיעו לא"י יום הפטיר' ויום הקבורה ומה הי' הכוונה בזה, והנה בנוב"י מהדו"ת סי' רי"א סמך בזה על שיטת רש"י הובא בטור סי' שע"ה דסתימת הגולל היינו כסוי ארון פי' הרמב"ן דלשיטתו אם נותנה' בארון מסוגר במסמרי' אפי' בבית הוה קבורה ע"כ צירף לזה ג"כ מה שנאמר בסי' שמ"א דאם נתנהו לכתפי' פסק האנינות אם כי בהגה"מ ס"ל דאם הקרובי' הולכים עם הארון לביה"ק לא מהני מסיר' לכתפי' בצירף שיטת רש"י הנ"ל יש להקל באנינות שמותרי' בבשר ויין ולקיים המצות שפטורי' הי' וינהגו בתוך כך אבלות להחמיר ומ"מ ז' ימים אינם נחשבים רק מקבורה ממש וא"כ י"ל דזה הי' כוונת הגאון ז"ל לפטור הקרובים מאסור בשר ויין ויתחייב' במצוות אך לא לענין יב"ח ולא לענין יאהרצייט לפי דעת הש"ך וז"ש בסעי' ו' דיודיעו לא"י י' הפטירה וי' הקבורה דבשנה ראשונ' היאהרצייט בי' הקבורה ואח"כ יום הפטיר' ובל"ז הלא כתב הרמב"ן דאם מוציאי' אות' מהארון הנ"ל וקוברי' כמנהג' של ישראל אז יודה רש"י ז"ל ג"כ דאין השימה בארון נחשב לקבור' וכפי אשר שמעתי כי בק"ק אוהעל הוציא' מן הארון וסילק' כל הארונות ונטמן כמנהג בכל ישראל א"כ במקום שנוהגי' כדעת הש"ך גם בנ"ז היאהרצייט בי' הקבור' ואפשר לומר להחמיר לעשות שתי פעמים בי' הפטירה וי' הקבורה כמ"ש לענין יאהרצייט באדר א' וב' כידוע ועיי' במג"א ריש ה' מגילה רק לא יטלו מן החיובי' סדר הקדישי' כמובן' ואסיים מ"ש בנביא' יקיצו וירננו וגו'. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: