אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קמז

סימן קמו

שלום ישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך הגדול חריף ובקי כש"ת מהו' חיים אלימלך נ"י ע"ד הענין בהזכרת נשמות בימים טובים על הנפטרים אשר בניהם נחלקו לכת החדשה ולא שייכים כלל בתוך ח"ק שלכם וע"כ הטענה אם כי זכו אבותיהם להיות להם זכרון דברי תפילות בעד נשמותיה' ע"כ יתחייבו בניהם לעשות איזה קרן קיימת או איזה חיוב תשלומי' ואם לא ירצו אין זכרון לראשונים, בראשונה הביא כת"ה דברי הפוסקים בשו"ת אם יש איז' תועלת להנפטרים בתפילת החיים אתנו והבאת דברי מהר"א יו"ד סי' שנ"ה מ"ש ע"ד הרוקח סי' רי"ז שאמר מתחיל' שפוסקי' ונודרי' צדקה בעבור' וכו' והביא ראי' ממ"ד דדוד התפלל בהזכר' שם בנו אבשלום ז"פ להעלת' מז' מדורי' ובמ' חגיגה דף ט"ו ר"מ ורי"ו שהעלו אחר למכון לו ושוב קאמר דבעד רשע לא מהני וכו' והם סותרי' מני' ובי' ולולא דברי' הקדושי' עלה בדעתי לפרש כפשוט' דאדלעיל קאי שנודרי' צדקו' בעד הכפורי' ושם מפרש דברי שאם כי מה יועיל צדקות החיים בעד המתי' שאינן עושה כלום פי' דברי' כי הקב"ה בוחן לבות וכליות שאם הי' בחייה' הי' ג"כ נותני' צדקות ואפי' עניים הי' רצונם בלבם עכ"פ לצדקה וזה מועיל כונו בדוד המלך ע"ה ור"מ ורי"ו ושוב מהדר לעיל דכל זה שייך אם אינו רשע כלומר רשע לענין זה דהוא רע לשמים ולבריות כמ"ש במ' קדושי' ד' מ' דאם אינו רע לבריות יש לו איזה מעלה כמ"ש שם שם אוי לר"ש, רע וכי רשע שאינו רע זה רע לשמים ולא לבריות וזה שדייק אבל לרשע אינו מועיל כיון שהקדי' כי טעם הדבר שהקב"ה בוחן לבות כהנ"ל ומי יימר לן דאבשלו' ואחר הי' רע לבריות אדרב' מוכח מעניניה' שהי' טוב לבריות ומסתמא ד"ה ע"ה נתן צדק' מקודם כמ"ש במ' ברכות בר"א שנ' צדק לפני וגו' ובס' חסידי' סי' תתש"א כתב דמה שעשה ר"מ ורי"ו בשביל אחר בכח עשו השוער נדח' מפניה' מה שלא הי' בידם לעשות בחייהם ע"י תפילה וצדקה עיי"ש בטעמו ומ"ש המהרש"ם ראייות מחטאת שמתו בעליהם כבר עמד על זה בס"ח ג"כ בסי' ק"ע וסי' תתשע"א הנ"ל ובסי' ק"ע מדמהו לקרבן עולה שמביאי' היורשי' וצדקה כמו עולה דשניהם ע"י נדר ובסי' תתשע"א דברא מזכי אבא ע"כ יועיל גם לאח' מו' אבל רק אם בנו עשה צדקה וגם הביא הדרש שבספרי כפר פע"י אשר פדית' ראוי' כפר' זו ליוצאי מצרים והובא דרשה זו ג"כ במרדכי מ' יומא ועיי' מג"א סי' תרכ"א בססי' שהביא דברי הרוקח בסתמ' בלא ראיי' מר"מ ורי"ו וזה כמ"ש דמ"ש אבל רשע אדלעיל קאי וילמוד סתום מן המפורש, והנה אם נבא לעיין בענין חזקה יען כי החזיקו בזכות זכרונות אלו הלא מבואר באו"ח סי' קנ"ג במג"א שם ס"ק מ"א שם הביא ג"כ דבר' ש"ע ח"מ סי' קמ"ט וכת"ה הביא דברי שו"ע ח"מ סימן קמ"ט וכת"ה הביא דברי שער המשפט שהביא ג"כ דברי ס"ח תשר"ד והנה בס"ח מבואר דדוקא אם אחרים אפי' אינו מהוגנים כ"כ מוסיפי' הרבה כמ"ש שם שהי' נותני' בעד מצות גלילה י"ב זקוקי' ובאו אחרים והוסיפו עד כ' זקוקי' אבל מפני דבר מועט אין מסלקי' המוחזקי' והם אם הנאה מזה לעניים דאם לא יקבלו המרבי' יש לחוש לגזל עניים נראה דבלא"ה אין לחלק המחזיק והנה בנ"ז לא אדע מה יתרון אם יסלקו הזכרונות דשם במצות גלילה אי אפשר לתן רק לחד ואין ב' זוכו' כא' משא"כ בזכרונו' הלא בידן להזכיר כמה שברצונם. וראיתי בת' אמרי אש סי' קט"ז שהאריך בזה לברר השיטות בענין חזקת מצוה דמנ"ל דזה מקרי חזקה דלא מצינו רק באיזה קנין ודבר שיש בו ממש אבל זכות חזקה במצוה מנ"ל עד"ז מביא הגמ' מ' תענית דף כ"ח ע"ד זמן עצי כהנים אמרו כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים למערכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם התנו הנביאים שביניהם שאפילו לשכ' מלאה עצים יהי' אלו מתנדבי' משלהם אלמ' דע"י כן בכח הנביאי' והצבור בידם להחזיק אפי' לדורות שאח"כ בחזקת מצוה זו וזה פי' המג"א בסקמ"א שדן אם ביד אנשי מצוה לעשות חבר' מקברי' לעצמ' דשרי דכל או"א יאמר דרצונו לעשות ג"כ מצות ג"ח ועד"ז קאמר דבמדינתינ' דיש ממוני' בחברי' ואם רוצי' לעשות חבר' לבד מהם צריכי' לתן לחבר' מ"ש עליה' ומהו החלוק במדינתנו היינו שממוני' כלומר שהחזיק' במצוה זו ע"י צבור ומנהיג העיר זהו יסוד חזקת נצוח ממקור טוהר ההיא דומ' תענית הנ"ל והוכיח מדברי המג"א היאך דיש טענה גמור' וערעור ממש בידם להפרד לגמרי ולפי"ז קאמר הא דקאמרינן באו"ח סי' שס"ו הביא' המג"א שם דמה דאין משני' הבית שנתן בו ערובי חצרות בטעמי' דמשום חשדא ובקצת טענ' משני' משום דאין זה מצוה ניהו דע"ח הוי מצוה אבל נתינת הבית לע"ח לא חשיב סרך מצוה לכן אין לדון בי' משום חזקת המצוה יהביא שם דברי מרן חת"ס עיי"ש וא"כ בנ"ז מה מצוה איכא שנאמר דהוי חזקת מצוה ועוד דלא הזכיר אם החזיק להם בחייהם והיאך יהי' חזק' לבנים ועוד נראה מדברי ס"ח הנ"ל דרק אם בנו מנדר לצדקה ראוי' לזכרון הנ"ל דאז יש תועלת לכשמתן ע"כ לענ"ד לדבר אל לב בניהם כדברי' האלה כי הזכרון עולה לאבותיה' ע"י צדקת בניה' ולענין לעשות מעשה אם לא ישמעו לא ערב לבי ועיקר מ"ש הגאב"ד נ"י עם עצת' של צבור שהם יודעי' ומכירי' והתמיה' על הקהל שהי' מנהיגי' זכרונות בלא דבר דבר נו"נ מהידוע כי בכל קהילות ישראל מזכירים רק מי שהניח קרן קיימת ורק לגדולי ישראל אנשי שם וצדיקים מזכירי' גם בלא מחיר כידוע ולע"ע שכבר נהגו נראה דתלוי' בדעת מרי' דאתרי' יצ"ו והנני לסיים בכל חתמי ברכות וישועות ישראל במהרה ושלום לך עם ביתך יחי' בלא פגע ומכשול ובעל הרחמים ירחם על פליטת ע"י במהרה דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה