אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קמו

סימן קמה

לחג המצות יה"ג בדיצות ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקר ק"ק קראסנא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ומפני הטרדות בימים אלו משמשים ובאים ימי החג הקדוש הבע"ל אין בידי להאריך ולקבל ארוך שאפי' דף נייר זה רק בדוחק בא לידי כי החדרים ביד הנקיות וטחי' כדרך נשים צדקניות והנני ע"ד כי מנהגו דמעכת"ה בדרך אנשי מעשה לשמור החטים מזמן קצירה כדעת הרי"ף וגם בדרך סלסול ממנהג אביו הצדיק ז"ל גם לרבות כל ימי הפסח ובשנה זו רבו הגשמים ונמצא בהם מצומחים וצריכים לברירה והביא דברי השו"מ סי' פ"ב ח"ג ודברי מהר"מ שיק סי' קכ"ה ורי"ז וסי' רל"ד בסופו נשענים עליו דלשמירה זו לא מהני חזקה ורוב דכך פירוש ושמרתם את המצות שיה"ז ודאי ולא ספק וכדברי שימ"ק מ' ב"מ דרוב לא הוה ודאי כן בדברים הצריכים שימור והנה השו"מ מביא סמוכים מדברי הרמב"ן והריטב"א מפ"ק דחולין דמשו"ה לא אמרינן גבי שחיטת טמא בספק דנגע דהוה ספק טומאה ברה"ר וטהור כמו בתרומה דכתיב משמרת תרומתי דעכ"פ לא עביד שמור ומפסל משו"ה וה"נ לענין מצה שמורה ולענ"ד הי' נראה לחלק עפ"י מ"ש הרמב"ם פ"ה מהלכות חו"מ הלכה ח' בדגן שנמצא ב תבשיל דהבתשיל מותר אם לא נתבקע הגרעין שאין זה חמץ גמור רק מדברי סופרים משום שנאמר ושמרתם את המצות כלומר הזהרו מכל שום חמוץ ואח"כ קאמר לפיכך אמרו חכמים דצריך לשמור משעת קצירה ופלא שתולה אסור דרבנן של חמוץ זה משום שמורה דשמרתם את המצות ולענ"ד הכי פירושו דודאי לענין שמורה אפי' כל דבר שדרכו בהתחלת בחמוץ כגון נוקשי וכיו"ב אם כי מדרבנן נ"מ כיון שכבר התחיל להחמיץ וכמ"ש הר"ן שזה פירוש חמץ נוקשי וכמ"ש המג"א בריש סי' תמ"ב ובכ"מ שאם הי' משה"י עוד מעט הי' נעשה חמץ גמור וע"כ לא הוה בכלל שמורה דהא חזינן שהתחיל להחמיץ ע"כ לא יצא מה"ת למצת מצוה ולענין שאר מצות עכ"פ לא קיים המצות של ושמרתם ועל סמך זה אסרו החכמים דגן שנמצא בתבשיל דעכ"פ התחיל החמוץ ולפי"ז לענין זה לכ"ע נעשה מדרבנן פסול דאורייתא לעני שמור מסברא הנ"ל ובזה אמרתי לתרץ קושי' מהרש"ל ומהרש"א בסוגי' דמצת כותי האיך נאמנים לענין נוקשי דרבנן ולהנ"ל ניחא דהא קתני ואדם יוצא ידי חובתו בפסח וכמ"ש בתוס' דלא אכל הכותי מצה אחרת כל הלילה וזה מה"ת לא יצא אפי' בנוקשי מדרבנן וזה שאמר בברייתא מצות כותי מותרת ואדם יוצא וכו' כלומר אם יוצא ידי חובתו בפסח אזי בדוק ומנוסה כי משומרת מכל צד חמוץ ולפי"ז י"ל דהרמב"ם ס"ל ג"כ דבעי מצה משומרת מה"ת ומ"ש לפיכך אמרו חכמים נמשך ממ"ש למעלה דעי"כ שאמרו חכמים ע"כ הוה בכלל שימור ותו לא הוה בכלל שמור לפי"ז אין ראי' מדברי הרמב"ן והריטב"א דלענין תרומה וקדשים דלית כאן גוונא אחרינא לקיים המשמרת ע"כ צ"ל דלא מהנו חזקה ורוב אבל לענין מצה י"ל כפירוש הרמב"ם הנ"ל דהיינו לשמור אפי' מחמוץ כל דהו אבל בריעותא דלא חזינן אפי' בכל דהו בצד חמוץ י"ל דסמכינן שפיר אחזקה ורובא כל זה עלה בדעתי כמ"ש אלא מאן ספון ומאן חכים לחלוק על גדולי הדור אשר כ"י נשען על הוראתן ע"כ טוב עשה כת"ה להדר אחרי חטים שמורים וממש וע"ד שאר ימי הפסח אי צריך התרה והביא דברי פר"ח בסי' תצ"ו דל"צ התרה ורק ממנהגו של אביו הצדיק ז"ל אם שייך בזה משום אל תטוש וגו' והביא דברי תו"ז הנה כן הוא ג"כ בפר"ח בסעי' ז' סי' תצ"ו דכל מה שאינו משום גדר וסיג רק דרך חומרא ומילי דחסידותא א"צ לנהוג ומביא ראי' ברורה מפ' כל הבשר לענין חלב אחר בשר דאמר מר עוקבא אנא כחלא לגבי חמרא אלמא דמדינא אי"צ ועובדא דבני בישן שאני דהוה מנהג מקום ושל רבים אלא דמ"מ הא כבר נהג כן עוד בימי חייו א"כ י"ל דזה תלי' במ"ש מהר"מ שיק סי' רמ"ט באו"ח לענין שטאפשמאלץ דבבחורים לא שייך קבלה או הנהגה דהי' סמוכים על שלחן אביהם וממילא עשו כן ומעתה כנראה אשר מעכ"ת לא משו"ה הי' עושה רק הסכים לקבלה זו אפי' בלא סמיכתא על שלחן חביו ואפשר בזה צריך התרה וגם תלי' בשיטות המובא בפר"ח אי מהני התרה ועכ"פ אם יברר החטים היטב היטל דפלטינן מחשש חימוץ ורק לענין מ"ע דשמרתם בזה ודאי גררינן היטב דברי הש"ע והפוסקים דאין בו משום סיג וגדר רק מילתא יתירתא ואפשר דצריך עכ"פ התרה או אפשר לסמוך עכ"פ בזה על דברי תשו' מעיל צדקה דאגב מדלייה' לא מחמצי' הביאו המחה"ש סי' תפ"ב להלכה ואם כי המהר"ם שיק פקפק על דבריו היינו לענין מצות מצוה של לילה ראשונה כמובן כנלע"ד והנני לסיים מעין הפתיחה ובברכת שיו"ט וכשר ש"פ כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה