אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קמד

סימן קמג

להרב הגדול מו"ה חיים אלימלך אב"י ק"ק סארוואש. וראיתי מ"ש ע"ד אשר בזה"ז נתן הפקיד' מדד"מ ע"ד המאראטאריום ות"ח יר"ש מעולם לא נשא ע"ע ליקח כמ"ש קאססא שקאנטי אפי' מאינשי' דל"מ מומרי' לכה"ת אך לעת הזאת היא עולה סך רב' אם בידו לשנות מנהג' וראיתי מ"ש שיטת המחבר ורמ"א סי' קנ"ט דיש מחמירי' ופלפלת בפלפול' חד"ת דמצרכינן קרא דוחי אחיך לכמה דרשות לענ"ד בכול' הוה מצי לכתוב וחי עמך סתמ' או יחי הלוה וכיו"ב ומדפירש אחיך היינו אחיך במצוות כמו דדרשינן לענין ובאחיך בנ"י וכו' דרשינן אחי' דרבא שעבד בהו דכא מעלי וה"נ דרשינן גופ' דתיבת אחיך כנלענ"ד. והנה להלכה יש בזה דעות דאפי' לדעת המחבר ס"ל להב"ח דדוקא אם יצא מן הכלל ובשאר עברות אפי' להכעיס יש להחמיר טפי והש"ך והבאה"ט הביא' שיטות הגאונים דגם מומר לשאר עברות כן הלכה ובת' ח"צ סי' מ"ג חולק על הב"ח להדי' וס"ל אפי' במומר לערלות ושאר מצוות אם כי היא בשוא"ת כיון דקיימ"ל מכי' אות עד שת"נ כש"כ ממונ' וע"כ גם במסור הכ' הלכת' אם כי אמרינן בב"ק דאסור לאבד ממונ' דילמ' נפיק זרע' מעלי' היינו לאבדו בעכ"ח אבל היאך דיהיב מדעתי' לא שייך האי טעמי' ובת' שבו"י ח"ב סי' ע"ג חולק עלי' במסור ובדרכ"ת דעתו דחולק עליו לגמרי ולענ"ד רק במסור אמר דברי' דישנם שמתנהג ביהדות ורק לענין זה יצרו תוקפו עליו ע"כ י"ל דנפיק מני' זרע' מעלי' אבל במומר להכעיס בשאר עברות אפשר דלא נחלק עלי' ומ"מ בזה"ז אשר ה"ה מומרי' לחלל שבתות ולכה"ת אפשר דלכ"ע לא שייך לומר דילמא נפיק מני' זרע' מעלי' דהא רוב' דרוב' אינ' כן בעוה"ר הם כמעט כתינוק שנשבה ולא כמ"ש בדרכ"ת בשם ת' יד אלעזר שייך בריבת לומר אין הולכי' בממון אחה"ר דלא על ממונ' דיינינן דיהיב לי' מדעתי' רק על אסור, דרבית ועיי' בת' מהרמשי"ק בח' ח"מ סי' ס"א והנה בדרכ"ת מביא ת' כתר מרדכי דמשוו' בין פלוגת' ח"צ ושבו"י ספק דאורייתא וע"כ רבית קציצה אסור מספיק' וברבית דרבנן מותר והיינו דרך מו"מ כנ"ז שיאמר לו שאני מוכר לך בכך וכך והוא ביוקר ולשיטת הרמב"ם דגם אם מפרש לי' הוה רק רבות דרבן ועיי' בסי' קע"ג כ"ז כתבתי להלכה, ולמעשה יתיעץ עם גדולי מורי הוראה אם יסכימו כי לעת כזאת אין בידי לבא בעמק' הלכה לסמוך עלי כולל. וגם י"ל ע"ד הפלפול לפימ"ש בסי' קס"ה דעת הרמ"א בהוספ' על המטבע ואם כי הוזלו הפירות אם יש דד"מ לשלם במטבע היוצא ליכ' משום רבית דדמ"ד ותמהני ע"ד מהרש"ם בסי' ד' דהביא בשם ת' אבקת רוכל מב"י דלענין רבית לא אמרינן דדמ"ד ולא העיר מדברי הרמ"א בשם המרדכי הנ"ל). והנה ודאי בענין שנשאל שם ודאי לא שייך דד"מ להתיר אסור חליל וגם אין בו תועלת למלכות משא"כ במטבע ועיי' בת' הר המור שהקשו באם הוסיפ' על המטבע ואסור כמו סאה בסאה ותי' דהתם הסאה גופ' מה שנותן נתיקר משא"כ במטבע שאם עי"כ הוזל' הפירות אין כאן סאה בסאה והביא ראיי' בזה מת' הרא"ש ומגמ' דקאמר קכ"ב דנק' וכו' ול"ק דנתיקר בדבקי דאז הוה כמו סאה בסאה עייש"ה וא"כ ה"נ בנ"ז דדד"מ על מאראטאריום דאין בידו לכפות' לשלם ועי"כ מתעכב החוב דאין על תשלומי פערצענט גופ' דד"מ דלא מהני כהנ"ל והא איתא בת' אחרוני' בטעמי' דדמ"ד משום דהוה הפקר ב"ד ולא שייך רבית' וא"כ ה"נ לענין עכוב התשלומי' אם כי עפ"י ב"ד צריך לשלם וע"י דד"מ מעכב ועכ"ח צריך להפקר ב"ד ולא שייך רביתא כמו במטבע, זה לפלפול' והנני לסיים בכל חתמי ברכות ונזכה עם כל אחב"י לראות בתשועות ישראל מציון במהרה כא"נ הטהורה ונפש אוה"נ דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה