לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קמג
שלום רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם בנש"ק כש"ת מו"ה אשר אנשיל יונגרייז הלוי נ"י אב"ד דק"י בדיאנדיאש יצ"ו. אחרי מובא דרך ברכה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ומפני טרדות רבות לפי חולשו כחי כ"ע לא באתי עד הלום להשיב מפני רב כבודו והנה ענותנות' הרבני ע"ד קדרות של מתכת המצופי' מבפנים בטיח צפוי כמו זכוכית (מ"ש גלאזירט) שסיים בקש"ע דדי להם בלבון ורשום דברי חת"ס סי' קי"ג כנודע, והנה יש אתי ס' מעדני שמואל אשר חבר הגאון בעה"מ מנחת שבת על ה' שבת וס' מנחת יו"ט והוא מלקט גדול והביא שם כמה ס' שו"ת מחמירי' וכן כמה שו"ת מקילי' וכתב שם כי בק"ק ווארשא מקילי בהגעלה גם לימי פסח ולחומר זה הביא מחמירי מס' מילי דפסחא דאין להם תקנה לימי הפסח רק בהחזרתו לכבשונות כמ"ש בש"ס מ' פסחים לענין כ"ח ממש ושם הביא ג"כ דברי ת' מהרמשי"ק מאו"ח סי' רל"ח הנ"ל וגם מיו"ד סי' ק"מ ובדבריו ג"כ אני נבוך מ"ש מתשובת' מאורח דלאחר סיום התשוב' מביא בשם הפראפעסארען בפא- קאלטאטעט שהוא הצפוי מחרסי ולפנינו אח' דברים אלו אין שום רמז ורשיונ' מהו לענין חמץ, והוא קאמר ומעכב מ"ש ביו"ד כי הפרפעסא- רען וופאקאלטעט יש להם משפט ערכאות דנאמני' ולכן הוראת החת"ס קמה וגם נצבה שאין לקדרות שום היתר בהגעלה ועוד קאמר דמשמע מדברי' דכיון שנתברר שהוא חרס גם לשאר אסורי' לא מהני הגעלה ע"י ליבון וא"כ משמע להדי' בדבריו דהכל שוה יבין לענין חמץ ובין לשאר אסורי' להורות כמ"ש החת"ס לאסור הגעלה הנ"ל ולאח' אריכות הלקוטים מדברי בעלי תשובות פסק לדעת כמ"ש בת' באר משה בקונטרוס השיב משה שדרכו להורות בהני כלים או הגעלה ג' פעמים או לבון קל והביא ג"כ מנהג ווארשא הנ"ל ושוב הביא דברי מילי דפסח' הנ"ל שהחמיר לענין חמץ שאין תקנה להם רק ע"י החזרת כבשונות כתב עליו שהפריז להחמיר יותר מדי וכי יש לסמוך ע"ד ת' באר משה או ג' פעמים בהגעלה או לבון קל כלומר עד שישרוף הקש מבחוץ ובאב"י ולצאת כל החששות יגעילם תחילה במים ואפר שעומד אצל האש כדי שיפגם הטעם א"כ משמע להדי' דקאי לענין הכשר מחמץ דהא קאי על הוראת מילי דפסח' שהחמיר לענין חמץ ועד"ז כתב דבריו בסיום פסק וגם דברי' קשי' דלענין זה מה הוסיף לענין אסור חמץ הא גם בשאר אסורים צל"כ, וראיתי בס' דרכי תשובה ח"ג בסי' קכ"א ס"ק כ' האריך ג"כ להביא כל דעות ת' אחרונים ולבסוף סיים כי מנהג' להורות בק"ק מונקאטש יצ"ו דאם בלע אסור תורה ממש ובלע הרבה כגון בקדר' קטנה ההכשר להעמיד בתנור קודם שיוסק ולא יזיז ממקומ' שם עד אחר ההיסק ושיצטנן התנור וקודם העמדו בתנור למלאות בטיט או חול שזה מציל מפקיעת הקדרה או כמ"ש בת' יד יצחק סימן ק"ט לכפות הכלי על פיה בתוך התנור ולהניח שם עד אח' הסקה הנ"ל שזה מציל ג"כ מפקיע וכן ראיתי בגוף תשוב' ר' יצחק המציאה חדשה שעי"כ אין לחוש דחס עליה שלא יפקע כי ע"י כפיי' הנ"ל לא יפסד כלל ע"ש והוא בח"א מספרו שו"ת שלו וא"כ בענין זה יש לסמוך גם לענין הכשר מחמץ לפסח כיון דאין כאן חשש פקיע' הוה לי' כמו החזר' לכבשונות דהא כבשונות אינ' מטעם חמימות גדול אלא משום דבשעה מועטת נתלבן ולא שייך משום חשש' דפקיע' כמ"ש בט"ז סי' תנ"א ס"ק ז' וכן הוא מסקנת מג"א שם ס"ק ד' דלהפליט האסור מהני הסק תנור ורק לטהר מטומאת' ותנור חדש שהסיק בעצי ערלה צריך פנים חדשות וכ"ת אם כן בכלי חרס דעלמא נמי נעביד הכ' י"ל דכאן העיד הנסיון דכך טבע טיח צפוי הנ"ל שהוא כמין אדמה בפני עצמ' או כמו שמביאי' האחרונים דהאומן הגיד דכן מעשה הטיח שמבערי' אות' היטב באש ונתן עד שנעשה טיח הנ"ל ע"כ כן נעשה טבע שלהם דבכפי' ע"פ וכן במלוי טיט או חול אינ' פוקעי' ואם כן אמאי לא נסמוך בזה ג"כ לענין הכשר מחמץ לפסח וכמדומ' שכן מורין ק"ק פה לעת הצורך להיוקר כלי' חדשים והמכשיר כלי' דפה בעל המקוה הוא ת"ח מופל' בעל ההוראה בעניני' השייכים למשמרתו ובל"ס עושה כהלכה אשר הורו לו הרבני' הגאונים ז"ל בק"ק פה יצ"ו ושם בדרכי תשובה סיים כי אם לא נבלע בכלי רק אסור דרבנן או ספק אסור או רק מחומרא וכן בכלי גדול שנבלע כ"כ שאין ספק דיש ששי' בתבשיל נגד הבלוע וכמ"ש בהרשב"א בכלי' שדרכו להשתמש בשפע וזה צ"ע אם אינ' נגד דעת ת' מהרמשי"ק סי' רל"ח הנ"ל ושם בת' מהרמשי"ק הביא בשם ת' רע"א שהביא בפ"ת ביו"ד סי' ק"ו שהתיר בספק כ"ח ע"י הגעלה ג' פעמים ויש להעיר מה שכתב ספק כ"ח אינ' שהכלי בספק ואם הוא חרס או מתכת כקדרות בזה אלו לא מיירי אלא שם בתשוב' רע"א סי' מ"ט הי' העובד' שנתער' כלי חלב וכלי בשר ולא נודע וא"א לברר מה של בשר ומנה של חלב בזה קאמר להגעיל ג"פ וישתמש איז' שירצה לבשר ואיז' שירצה לחלב והי' לאחר י"ב חדש זהו א' מסניפי' גדולים שהזכיר בתשוב' מהרמשי"ק ובדבריו ובדברי פ"ת אין פורש סניף זה ובאמת צריכ' רבה דלאחר יב"ח ידוע שיטת ח"צ דהוה כעפר' אם כי האחרוני' פקפק' עלי' מ"מ בזה הוה ודאי סניף גדול ואצ"ל והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: