אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קלט

סימן קלח

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון כש"ת מהו' שמואל שליט"א אב"ד ק"ט טאלשווא יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה הנני במודע כי יק"ור בכמה גליונות מלא זיו טוהר תה"ק בא לידי ע"ד עובד' אשר אקרו"ט יצ"ו גמרו לזכרון טוב על דבר בע"מ אשר בעת מלחמ' נפלו בחרב בעו"ה ויש מהם שאבד שמם וזכרם ע"כ דעתם לקבוע מצבת אבן על כותל עזרת אנשים ולחקוק שמותם לכבוד זכרם ולהזכיר נשמותיהם מימים ימימה וישנ' מצבה מוטל בבית החיים אשר א' הוציא' מקבר אמו שהעמד לה מצבה מהודר' ממנה ע"כ השאלה אם אריך אם לא אריך והדר"ג אתי' עלי' מארבע' טעמים אם שפיר למיעבד הכ' ולא באתי לדון במו"מ של הלכה ע"י כל הני טעמים כי מר ניהו רבה רב גוברי' לפסוק כהלכה ברורי ורק בפן ד' מצאתי כמה דברים אשר לא מצאתי די סיפוק' להתיר' וכת"ה מהדר אהתיר' בכמה צדדי' וכן הי' נראי' הדברי' יען כי בת' מהרשד"ם סי' ר' ס"ל בבירור כי תשמישי' מתי' דיליף משתמשי' ע"ז אינו ילפות' גמור' ואינו אלא מדרבנן אם כי אסור הנאה של מ' עצמ' מדאוריית' ובנדון דידי' הי' במקום ספיק' דהיינו לקח עפר ממקום שהי' ספק דהי' מקדמ' דנא ביה"ק וכתב דמצד הלכה ספיקו דרבנן לקולא מ"מ דעתו דלכתחיל' לא יעשה כן ללבון לבנים ממקום ההוא ובת' יעב"ץ סי' מ"א האריך מאוד ודן לומר דאפי' אה"נ של מ' עצמ' מדרבנן דילפות' וגז"ש שם מע"ע אסמכת' בעלמא אלא שפשט הסוגי' בסנהדרין דף מ"ח לא משמע כן דהא פריך בגמ' ואמר נמי כתנאי מעבוד לשמה בתפילי' וכן תולה בעשיית וטוית תכלת וציצית והא במ' סוכה דף ט' לכ"ע לשמה דציצית מה"ת דדרשינן לך לשם חובך וכמו דקיימ"ל באו"ח סי' י"א שם במג"א ס"ק ג' ובמחה"ש שם וכן נראה מסי' נ"ב לענין תפילי' דהוי דאורייתא וכיון דתלה הזמנה לאו מילתא בעבוד לשמה ולדעת התוס' רב' כר"ג דבעי עבוד לשמה מה"ט דאל"כ הוי סגי בהזמנה ע"י חתוך וכיו"ב ובמ' מנחות דף מ"ב מדמ' לי' הך דתפילי' בתכלת וציצית ש"מ דהוי דאוריית' כנלפענ"ד. והנה כת"ה הביא דברי גליון מהרש"א מ"ש מדברי ת' הרשב"א סי' רצ"ו דהתיר לישב ע"ג מצבה ומשום דרבי' מקילי' ונוהגי' כך זה מוכח שאינו רק לכבוד ולא לבנין קבר והוי כאלו התנה שיהי' רק לכבוד וכתב ע"ד לדברי הש"ך בשם הב"ח דעכשיו נוהגי' לאסור נפל האי התיר' ודברי' קצת קשה הבנה דהא בזה גופ' המחלוק' וצ"ל דכוונת' כיון שכן נהגו להחמיר אסור מצד הלכה דליכ' כאן התנ' וממילא נמשך מזה דאסור מצד הלכה שאר הנאות כגון למכור ולהחליף אם נשבר' א"כ מ"ש בשם הב"ח בש"ך ס"ק ג' שכן נהגו קאי רק על הישיב' אבל שאר הנאות דמים אסור מצד הלכה אלא דתו הכל חד הוא דאז גם הישיב' תאסר מצד הלכה ובאמת בת' רמ"ע סי' נ"ו מחלק בין הנאת ישיבה בין הנאת דמים עפ"י מ"ש בא"ז על דברי ר"י דאוסר ישיב' והקש' בא"ז דא"כ גם דריכ' על הקברים יהא אסור והרא"ש ג"כ התיר ישוב' וב"י כתב דמסתבר' כדעת הרא"ש מ"מ רק מה דפליג דהיינו ישיב' על האבן אבל למכור בדמים או להעמיד על קבר אח' לא שמענו דפליג ומסתבר' דדריכה על הק' וכן על האבן הוי לי' שלא כדרך הנאת' משא"כ הנאת דמים א"כ ס"ל דישיב' ג"כ הוי שלכ"ד הנאת' ושלא כדברי ת' יד אליהו וקשה להבין וגם צ"ע מסוגי' דזוז"ג מ' פסחים דמסיק שם דלמ"ד אין שבח עצים בפת עצים דאסורי הנאה היאך משכחת לי' ותי' בשרפיפא ופי' רש"י ז"ל כס' לישב או להדום רגליו עיי"ש דף כ"ז ע"ב אלמא דהנאה מעלי' היא ואפשר לומר דישיב' על האבן קשה כמ"ש במ' תענית ד' י"א וישימו אבן וכי לא הי' למשה רבינו ע"ה כר או כסת אלא אמר שהצבור בצער גם אני בצער אלמ' דצער' וכן ראיתי במדרשות דישיב' על אבנים קשה כנלענ"ד ליישב דברי הרמ"ע. ומ"ש בת' יד יצחק וכן הביא כת"ה מדברי גליון מהרש"א דהעיר דהרשב"א בת' מתיר להעמיד נצבה על ק' אחר דהיינו דפניה משם שנותן ורצב' יפה ממנו הנה תשוב' זו ענין אח' והוא בסי' תקכ"ז דשם מסיק דאפי' לשיטת ר"ת דונצבה שנות' על הקבר היינו גולל דודאי אסור בהנאה ונ"ר לתן על קבר אח' מה הנאה איכא דודאי שאר הנאות אסורי' רק דכגון זה ליכא הנאה דאפי' קבר עצמ' כך דמותר לאח' רק בחוצב לאביו אסור משום כבוד אבי' כדאיתא שם בגמ' עכ"פ בזה אינו תולה בהיתר' דמצב' רק משום כבוד דגם להאוסרי' סביר' לי' התירו הנ"ל. ומ"ש כת"ה מדברי הרמ"ע בסי' מ"ד והנה הגליון מהרש"א ות' יד יצחק סי' ל"ח קצר' מאד מדברי הרמ"ע ולא הביא' רק אמצעי' וסוף דבריו ובאמת הכ' הי' עובד' דכמה מצבות היו מונחי' על שדה בה"ק ובאות' ימים הי' עת צוק העתים תחת ממשלת הכומרי' וכמ"ש שם שהי' ישראלי' כיונה נודד ונכסי' ישראלים הי' כמעט כהפקר לגבי גוים בלא דין ומשפט הי' מאנסי' עד שהי' אנוסי' להלוך המצבות למקום המשתמרים ומפני אושא מילתא לא הי' אפשר דהי' חותרי' מקום המשתמר ג"כ ודאגו דיקחו לקבריה' או לתרתוראות שלהם ועת וזמן המר הי' ג"כ בזמן העמדת המצבות ע"כ ס"ל דעל תנאי זה ודאי לא אקצי המצבות ע"כ הוי כהתכ' עליה' ע"כ התיר לבטל חקיקת מכתבי' על המצבות ולמכר' לצרכי צבור ג"כ דודאי כב ב"ד מתנה עליהם ובכ"ז ודאי ליכא למימר התיר' הנ"ל וכי אין מקום משתמר למצבה אחת ובזה"ז אין תוקף הגלות באופן זה דודאי יש מקום משפט על הגוזלי' הנ"ל ומה כאלו התנה ולב"ד מתנ' שייך בזה ועכ"ח צל"כ בדברי הרמ"ע דהא בסי' כ"ו אוסר בפשיטות כל הנאות במצבות לכ"ע לבד מישיב' עליהם וא"כ יהי' סותרים עם מ"ש בסי' מ"ד הנ"ל אלא כמ"ש ושכן פי' בהדי'. ואגב י"ל בדברי הרמ"ע לענ"ד במ"ש דמותר גם לצרכי צבור ממ"ש במ' שקלי' והובא בש"ס מ' קדושין דף נ"ד דמשירי הלשכ' הי' עושי' חומת ירושלים ומגדולתיה והמעיין שם יראה דאיכא תרי טעמי' או דאתי' כר"י דס"ל אין מועילי' בשירי הלשכה או דאתי' אפי' כר"מ ומשום דלא נתנ' תורה למה"ש נהני' מצלן אבל ליקח אבן מחומת העיר יש בו משום מעילה וא"כ אי אתי' כר"י ודאי ליכא ראיי' דשאני שירי הלשכה ולר"מ הא באמת אסור שאר הנאות ובפרט לפסק הרמב"ם פ"ו מה' מעילה דפסק כר"י ופי' הנושא כלי' דס"ל כפשט' השמועה דאתי' כר"י א"כ מה ראיי' למצבות שאסורי' בהנאה לכ"ע לדידי' ואפשר שסמך במ"ד במ' כתובות דאיכא מ"ד משום דלב ב"ד מתני עליה עיי"ש. ובת' יד אליהו סי' צ"ד לא נמצא שם רק לענין הלוך על הקברות וישיב' עליהם ובזה מחלק דהלוך ליכ' הנא' דבלא ק' הי' קל יותר ההלוך משא"כ ישיב' אך הקש' ממ"ד מ' סנהדרין דף ע"א ממ"ד שם דבן סו"מ לא הי' ולא יהא ואמר ר' יונתן אני ראיתי וישבתי על קברו דמשמע שהי' קבר בולט ולא כוך ולמה ישב עלי' מזה ראיי' להרא"ש והטור דחולקים ע"ד רבינו ישעי' וס"ל דהוי כקרקע עולם ואפשר דראייתן מסוגי' הנ"ל ואפשר לומר דס"ל לר"י דלשון ר' יונתן כמ"ש ריו"ח במ' מגילה דף כ"א דאין ישיב' אלא לשון עכבה שנ' ותשבו בקדש ימים רבים. מ"ש ע"ד ת' שיבת ציון הכל בכלל דברי' שם ועיקר דעתו לאסור משום כבוד אביו אלא שמגבב קולות דלמא מצבה אינו בכלל קבר כדעת הרא"ש וגם דעת התוס' דהאיך דאין לאסור משום אה"נ ליכא משום כבוד אביו וגם דעת מהרי"ק דאינו מחויבי' בכבוד זקנים ע"כ המיקל לא הפסיד וא"כ בנ"ז שכבר הועמד המצבה וגם לא שייך דברי מהרי"ק הנ"ל ליכא הני סניפי' וכבר השריש בהרדב"ז וח"צ בתשובותיה' דאין לסמוך על בע"ת אם לא מתאימים כל הסניפי' דשמא לא התיר באופן רק צרוף כל התירי' עיי' במחה"ש סי' תנ"ג שהביא דבריהם ומ"ש ע"ד שיבת ציון דחקיק' אותיות הוי מעשה עיי' בתוס' סנהדרין ד' מ"ח נתנו. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה