אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קלח

סימן קלז

יראה בנחמה ונחמת ציון ועריה שובע שמחות ורב ברכות על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה יוסף הכהן נ"י בק"ק באניהאד יצ"ו. אחדש"ה יק"מ בא לידי בעתו ובזמנו, וגם אני שמעתי מצערת בנ"י שמוע' שמעתי ותרגז בטני כי צדיק אבד גאון ישראל מאורן של ישראל זצללה"ה זי"ע. ועתה באתי במ"ש נפשו היפה ע"ד כי כ"פ צוה למעכ"ת כי יניח' את הכתבי' שלו (מה שנדפס מהם בקברו וכן היו מוכנים כרוכים יחד עד"ז ומפני בהילת הזמן היום קצר עיו"ט נשכחי לעשות כנ"ל מהו שיעש' לע"ע אם יש מקום לפנ' הקבר או להמתין עד המעמד המצבה יהא אפשר להניח' שם. הנה אם כי שמעתי מכיו"ב אבל לא ראיתי בספר כצווא' זאת רק בס' יסוד יצחק על הל' מילה מאיש קדוש שו"ב במדינות גאליציען אשר צוה כן באמר' על אשר הי' ברצונו למסור דברי' הקדושי' שהי' בכתובי' להגאון הקדוש בעהמ"ח ישמח משה שהי' אז רך בשנים ולא הי' דעתו עוד לגשת אל הקודש ולעסוק בנסתרות ע"כ הי' משמיט עצמו ואמר המחבר להעומדי' עלי' עת פטירתו אם דברי' אי"מ בעוה"ז יהי' מתקבלי' בעוה"ב ולפני קבורתו צוה הגאון הק' מהר"מ ט"ב זצ"ל זי"ע להעתיק הכתבי' ולהניח' בקברו והמכתבי' נתנו בדפוס, [עיין כ"ז בהקדמת הס' שנקרא תולדות יצחק. והנה בתשו' הרשב"א סי' שס"ט שם השאלה בראובן שצוה להוליכ' לב"ק אבותיו ומפני אונס לא נתן להוליכ' למקום וקברוהו במקומ' ונשאל שם אם מותר לפנות' ולשפוך עלי' מים משום עכול להנ"ל, והשיב שאין בזה משום בזיון ולא משום צער, ודייק בת' מרן חת"ס ח"ו סי' ל"ז דס"ד דהוא לא צוה רק להוליכו אבל לטלטל' ממקום למקום אחרי שקברו' זה לא אסיק אדעתי' ועד"ז השיב שאין כאן משום בזיון כיון שכן צוה וזה כבודו והביא' בד"מ סי שמ"ג. ומעתה בנ"ד לא אדע אם לדמות מילתא למילתא דשם הביא הרשב"א דברי הירושלמי שנוח לאדם במקום אבותי'. ובת' מרן חת"ס דייק דדברי הרשב"א אמורי' מקמי' דאסיק מדברי הירושלמי ורק מפני הצואה מותר לעשות כן ומצוה לקיים דברי'. אך לפי קוצר דעתי נראה כי תחילת דברי הרשב"א הן אמורי' על שפיכת הסיד שאין בזה משום בזיון ולא משום צער כי החנוטים עושים, וכפל דבריו שאין בזה משום בזיון ולא משום צער משמע דרק עלה קאי ולענין היתר טלטול ממקום נסתייע מהירושלמי ומשום כבודו ומי יימר כי צוואה זו של הנחת הספרים חומר כ"כ משום כבודו כיון שלא מצינו כיו"ב, ורק מ"ש בס' הנ"ל יהי' ג"כ אמתלא כמ"ש לעיל, ובנ"ז וודאי אין שייך אמתל' כי כבר נתקבלו ספרי דבי רב בכל תפוצות ישראל להלכה ולמעשה כנודע, ואפשר דשוא"ת עדיף כלומר להמתין עד שיעמידו המצבה ואז יקיים צוואת' ויהי' אפשר בלא קבורי' וידוע מחלוקת תשו' אחרונים בענין פני' הקבר לצורך דהמחבר סי' שמ"ג אוסר אפי' בטענות העוררי' ויורשי' ובשם הגאון מהר"ג הביא' פ"ת שם שאוסר בגדול מפני פה"ד אפי' בשכח' להלבישו אח' מהתכריכים ואפשר דהה"ד בנ"ז, ואני איני מחליט רק אם עוד גדול ההורא' יסכים בזה, רק באתי להעיר ממ"ש בתשו' באר שבע סי' כ"ג שהחמיר בגניזת ספרי קודש אפי' בגמרות ואגדות לנהוג כמ"ש ביו"ד סי' רפ"ב סעי' יו"ד ובאו"ח סימן קנ"ד דהיינו לטומנ' בכלי חרס והביא במג"א ס"ט ט' שם ובת' כנ"י סי' ל"ח דעתו גם בכלי עץ שפיר דמי וכן הסכים בחדושי חת"ס שם דבל"ז הוה כמאבד כתבי וספרי קדש כמ"ש הר"ן בפ' בני העיר במס' מגילה, וכן יעשה ולא יאונ' למעכ"ת נ"י שום עון דאפשר דהי' זמן בהול ולא הי' נשמרי' לעשות כהלכה, ואפשר דנוהגי' שם בארון שלם דהיה כפל. וד' יגדור פרצותנו ופירצ' עמו ישראל וירחם על שארית הפלטה. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה