אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קלז

סימן קלו

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגאון גרשון אברהם שליט"א אבדק"ק טיסא בערצעל יצ"ו. הנה באתי ע"ד מ"ש סי' ת"ב בענין מי שיש לו יאהרצייט בלילה ההוא לאסור להיות על חתונה וכ"כ בסעודה של מצוה וכת"ה פלפל בדברי הש"ך וד"מ בסברא הנאמר גם בשם ס' א' וכן בכ"מ במנהג שאי"מ בלא ראינו אינו ראיי' ואם כי דברים נכונים מ"מ קשה הדבר לחלק בין עמא דבר לרב כלומר חולקני בין חבר לע"ה. וגם מ"ש להתיר משום הפסד של הרב והוה כמו יריד ושיירי' קשה לגלות היתרא הנ"ל לפני העם כמובן והנה בת' נהרי אפרסמון סי' כ"ד בח' יו"ד אשר שם השאלה אם מותר להרב להיות על החתונה ולא יאכל בסעודה ההוא רק ישמע ד"ת כנהוג וגם לפני המון שרק עי"כ הוה סעודת מצוה, שם הטעמים שדומה למשמשים שנהוג עלמא היתרא ועוד מחוורא שבטעמים משום דהוה כמו רבים צריכין לו שמותר כמו בסי' שפ"ד א"כ ק"ו לענין זה ודאי הוה היתרא כיון דכבר נהוג כן להיות הרב במעמדו על החתונה בפרט עי"כ יגדור גדר שלא לפרוץ במחולי' בתערובות אנשים ונשים ודאי מצוה רבה היא והוה בל"ס רבים צריכין לו כנלענ"ד. ב) ראיתי כת"ה פלפול נחמד במה שהשמיט הרמב"ם הלכה פשוטא בכ"מ בש"ס שואלין ודורשין קודם הפסח ל' יום בהלכות פסח ובמ' פסחים יליף לה מקרא ותי' כת"ה שסמך במ"ש בה' חו"מ המפרש בשיירא והנה כמ"כ י"ל במ"ש בפ"ה מה' שקלים דבא' באדר משמעין על השקלים וכן ממ"ש בה' בכורות פ"ז ה"ח בענין שלש גרנות למעשר בהמה מהא דמ' בכורות דף כ"ז שהביא המג"א ועיין בהרמב"ם ה' תפלה פי"ג דנקט הרמב"ם הך ברייתא דס' מ' מגילה משה תיקן לישראל שיהי' דורשין החב"ח וידוע מ"ש הרשב"א והר"ן דברייתא סתרי אהדדי ותי' הרשב"א כעין תי' הר"ן אלא שביאר יותר דהך שואלין ודורשין ל"י קודם לאו חובה אלא תלמוד לרב וההוא בבית וועד שיהי' שואל כענין וכן הוא בירושלמי ותוספתא ועיין בברכ"י סי' תס"ט והנה במ' בב"ק דף י"ג שם ר"י אמר לא מזמנינא כבי דינא ביומא דניסן ותשרי ופי' רש"י משום עת קציר ואסף ור"נ אמר לא יהיבנא הזמנה לבי כלה ולבי ריגלא ופי' רש"י ז"ל בי' ריגלא לההולכין לשמוע ל' יום לפני הרגל ההלכות ובה' סנהדרין פי' כ"ה פסק הרמב"ם כר"י ודלא כר"נ ורק ברמ"א בח"מ סי' ה' פוסק הך ר"נ בשם המרדכי נראה ג"כ דלשיטתו אזיל דלא ס"ל הך דל' יום לפני הרגל ואפשר דס"ל דר"י ור"נ פליגי כר"י בירושלמי דרק בבית וועד ולהיות שואל כענין כתי' הרשב"א ובזה לא שייך סברת רש"י ז"ל דעי"כ ימנע מלילך לשמוע ההלכות דלענין שאלה כענין מה מניעה שייך כאן וידוע כי דרכו של הרמב"ם היאך דבגמ' מיישב בגמ' איזה קושיא או איז' ברייתא סובר כהירושלמי כמ"ש בכללי הרמב"ם בהקדמה לה' א"ז עיי"ש כש"כ היאך דקשיא הברייתא אהדדי ולא נמצא תי' בגמ' דילן שסובר כירושלמי ולהכי פוסק כר"י נגד ר"נ דהלכתה כוותי' בדיני וכש"כ דהכא י"ל דעיקר פלוגתתן בה' חג הוה כן י"ל בדרך תי' פילפול, אלא מחוורתא לענ"ד כמ"ש בחק יעקב דקריאת פ' חודש ופ' פרה הוה בכלל שואלין ודורשין שכ"כ ברוקח וכיון שהרמב"ם פי"ג מה' תפלה נקט חיוב' קריאת הפרשיות כבר פירשו ופסקי' דהא הברייתא דמשה תיקן להם לישראל לדרוש ה' חב"ח כולל בה' תפלה ג"כ בכלל קרה"ת כנלענ"ד. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה