לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קלו
שלום וישע רב על ראש ידידי הנה כבוד הרב הנ' מו"ה צבי קינסטליכער רב ומודה ק"ק כ' כ"רהוניאד יצ"ו הנה ע"ד איש יר"ש אשר השוללי' רצח' אות' ועוד א' מעברייני' ואח"כ באו ע"ד בע"מ להנקם מן האובי' והי' איש ישראל ביניהם וקבר ב מתים הנ"ל בקבר א' בלא ארון וכיו"ב והקבר בתוך גן של שרר' א' ויש לחוש כמה חשסו' לבזיוני ובלא קבור' ישראל בקרקע שאינה שלו והנה בכגון זה כל הפוסקי' מתירי' ומקור' מא"ז שהביא בהג"א פ' א"מ הביאו הב"י סי' שס"ג ובת' ח"צ סי' כ' ג"כ מן המתירי' משום בזיוכ' וי"ל ג"כ שיחרוש ויזרע על הקבר וגם כי מקבר של גוי לשכנות קבורת ישראל ומ"ש כת"ה דהיכ' דאיכא משום ניוול כגון בנ"ז בלא, ארון מחמיר בת' ח"צ והביא דברי שיבת ציון שחולק עלי' והנה מדבריו אין ראיי' כיון שבלא"ה אוסר בעובד' דידי' לא חש להביא דברי ח"צ אך אינ' יודע מהיכא נשמע מדברי' לאסור לחכוני' שהרי דברי' רק לומר דחשש' דניוול חמור ע"כ לא הזכירו רק משום חרדת הדין מהני הטלטול בארון עיי"ש דקאמר לבסוף דאם פותחי' משום תכרוך והוה כבוד גדול כמו לקוט עצמות משל אחרים לתוך שלו שרי בתרווייה' ועיי' בה' נוב"י מהד"ק סי' פ"ח בדברי הגאון מהרמ"פ ז"ל סי' פ"ח שהביא דברי ח"צ והא לקוט עצמו' אית בי' ג"כ משום ניוול כמ"ש בת' שיבת ציון סימן ס"ג וכמעט דבריו מוכרחי' מדברי הירושלמי והרמב"ן שהביא בב"י וכן בטור סי' שס"ג דאל"כ מה אסור יש בפנוי עצמו' לדברי הנוב"י דבעצמות ליכא משום חרדת הדין ולמה צריכי' ללמד התיר' בענין קבורה בהמורים בלא ארון עד עכול הבשר ואח"כ נותנין בארון דהוה כמו התנו תיפוק לי' דליכא טעם וסבר' לאסור' ועכ"ח כדברי ת' שיבת ציון כהנ"ל ועיי' בת' מרן חת"ס סי' של"א דפשיטא לי' דמקבורת נכרים לקבורת ישראל מותר לפנות דזה הוה קב' שאינו שלו משא"כ מה שהוא כח"ק יש לכל א' חלק בו והוה בתוך שלו ועיי' בת' מהרי"א סי' שנ"ח דמשמע מנה דבשדה שעומד לחרישה וזריע' יש היתר יותר עייש"ה. וע"ד העבריי' עיי' בת' חת"ס סי' של"ג דמביא הגמ' סנהדרין דף מ"ב דמי שנהרג ע"י גוים רוצחים יש לו כפר' יותר מהרוגי ב"ד דאית לי' כפר' משעת קבור' תה קודם לכן ועיי' עוד בסי' שמ"א באריכו' נפלא ומסקנת' דעכ"פ איכ' מצות קבור' אפי' מי שפרשו מדרכי צבור שמוזכר בסי' שמ"ה סעי' ה' והנה בזה מעכ"ת מבפנים באופן מה הי' העבריינות אם כפירש מדרכי צבור או כמ"ש המהרי"א סי' שנ"ח הנ"ל ועכ"פ כיון דעכ"ח צריכים להתיר הקבר מפני הכשר ושוב גם בעבריי' ליכא משום חרדת' או ניוול דבלא"ה מוכרחי' לעשות כן ואם לקבר' בכפר הנ"ל בקבורות ישראל ואי להוליכ' בזה כת"ה מבפנים כהנ"ל ידידו דו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: