לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קלה
שוכ"ט על כבוד הרב הגדול כש"ת מו"ה זאב צבי הכהן נ"י אבדק"ק א"ש יצ"ו. ע"ד כי במ"כ הדרך תוך ביה"ק הישנה לביה"ק החדשה ובישנה אין מקום בלא קבר מ' ועכ"ח דורכי' על הקברי' ובוחרי' בדרך זה מפני קרוב מקום על ס"ך ד' או ה' מינוטין. ומעכ"ת העיר עד"ז בצדק שלא יאות לעשות כמ"ש ביו"ד סי' שס"ד ברמ"א וש"ך וט"ז שהביא' דברי הגה"א פ' א"מ סי' מ' מועד קטן שאוסר לדרוך עג"ק וכן הביא דברי ש"ע סי' שנ"ח דאסור לעשות קפנדר' כמו בביהכ"נ וכמ"ש בת' מרן חת"ס סי' של"ה דדינ' כמו ביהכ"נ. והנה הטו"ז הביא דברי הרשב"ם ונ' בב"ק דלפי שעה בנושאי מטה אין לחוש, ומשמע מדברי' דהביא דעת הרשב"ם לנדון זה להקל ולא זכיתי להבין בזה כוונתו דשם קאי על קבורתו במערה וע"י כוכי' כידוע והוה קרקע עולם וקרקע עולם אינה נאסר כמ"ש בסנהדרין דף מ"ז משא"כ הרמ"א קאי על הקברי' שבזה"ז ומחמיר כדברי רבינו ישעי' דתלוש ולבסוף חבר' אסור בהנאה א"כ אין ראיי' מדברי הרשב"ם וכן כתב הגה"א להדיא שמביא בהאי הגה דברי המחמירי' בקברי' שתלשו ולבסוף חבר' ולהכי אוסר לישב וגם לדרוך משום אסור הנאה וא"כ מה כי לפי שעה או בקביעות דודאי בקרקע עולם שאין כאן משום אסה"נ ורק משום בזוי בזה שפיר יש לחלק בין לפי שעה ולצורך מצוה משא"כ לענין אה"נ וראיתי בת' יד אלי' סי' צ"ד שהביא דברי הירושלמי שאינה רק משום בזוי ודברי המחמירי' משום אסה"נ ודעתו ששניהם מתקיימי' דמשום אסה"נ אסור לישב על הקבר אבל לדרוך מותר שאין בזה משום הנאה דאם לא הי' שם קבר הי' נוח לו יותר לדרוך ותמהני עליו מה יענה לדברי הגה"א שאסור בפירש לדרוך על הקברי' משום אסה"נ אכן לא אדע למה לא הזכירו הפוסקים להביא דברי הש"ס מ' נדרים ר"פ אין בין הנודר ור"פ השותפי' שנדר' וכו' דאסור בדריסת רגל ומוקי ליה כר"א דאמר וויתר אסור במודר הנאה וכן קיימ"ל להלכה ביו"ד סי' כ"א ועיי"ש בש"ך דמחלק בין פורע חובו דאינו רק גרם הנאה ומותר אבל דריסת רגל נהנה בעצמו וכי נחלק אם חדר או בקעה של המודר ישנם גבועות ומקומו' שאינו נוח לדרוך שיהי' מותר וזה לא שמענו ואפשר לומר דשאני מודר הא בידו לאסור על עצמ' אפי' בדברים שאין בהם משום הנאה כמ"ש בד' ט"ז קונם תקיעות' דאסור אפי' בתקיעה של מצוה אם כי מצוה לל"נ ובקונם הנאה מותר ומ"מ בקונם תקיע' אסור ועיי"ש בר"ן דאפי' בקונם צרור לים הוה אסור נדר וא"כ ה"נ י"ל דדריכ' אינ' הנאה גמורה לאסור בשאר איסורי דנאה ורק בנודר אסרינן אפי' הנאה קלה דהא חשוב לי' ויתיר מ"מ הלא דברי הגה"א מכריעי' ועוד ראיתי בת' יד אלי' הנ"ל שהביא דברי הגמ' ונ' סנהדרין דף ע"א כדעת ר"ש דבן סו"מ לא הי' ולא יהי' ולמה נאמר דרוש וקבל שכר ור' יונתן השיב אני ראיתיו וישבתיו על קברו ומשמע דהקבר הי' בולט כקברי' בזה"ז דהוה תלושי' ולבס' חברו והיאך ישב על קברו דאסור בהנאה ועכ"ח משם ראיי' לשיטת הרא"ש והטור שחולקים ע"ד רבינו ישעי' דגם קבר שהי' קרקע תלוש אינה נאסר כשאר מחובר ולענ"ד יש ליישב דמצינו על גם לא עלי' ממש כמו דס"ל לרבי ונ' מנחות דף ס"ב דע"ל היינו בסמוך ויותר קרוב לומר כן דאל"כ עכ"פ הוה משום בזוי והיאך שפיר למיעבד אלא בסמוך קאמרי והנה להלכה בנדון לא אדע מקום להתיר בפרט שהדרך קרוב יותר בבה"ק הישנה א"כ נהנה ממש לכ"ע והא אפי' בנידר ממנו מאכל אסרינן דריסת רגל בדרך קרוב בשדה חברו כמ"ש בריש פ' אין בין הנודר וכן קיימ"ל בסי' רכ"א עי"ש א"כ לענ"ד כמ"ש מעכ"ת לסבב הדרך עכשל"ת ומהרה יתקיים דברי הנבואה יקיצו וירננו. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: