לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קכח
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרבני החוב"ק יו"ש כש"ת מו"ה בן ציון נ"י ע"ד כי נפשו היפה בשאלתו ע"ד הסופר אשר התחיל בעבוד העורות לס"ת עבור הנגיד במקומו וכבר הניחן בסיד לצורך עבוד וסופר הנ"ל מפני דברים הנאמרי' עליו העתיק ממקומ' והעורות הנ"ל כבר נתקלקלו ועתה מה יעשה בהם ודעת מעכ"ת לצדד להתירא כיון שחסר בהם עוד צרכי עבוד וא"ר לכתיבה אפי' הזמנה ליכא כמ"ש במ' סנהדרין ד' מ"ח דטוי לאריג ליכא למ"ד דהזמנה מילתא וכמ"ד במ' מגילה דף כ"ז לבני ואבני' לביהכ"נ כטוי לאריג דמי וליכא למ"ד ופירש רש"י שם שא"ר לביהכ"נ, וע"כ דעתו להתיר לדבר חול והנה לענ"ד אין הנדון דומה לראיי' דשם שני ענינים ושתי מלאכות הם משא"כ הכא דניהו דחסרי' עוד שאר צרכי עבוד מ"מ אינה רק כעובד' אריכת' והראי' כי במ' שבת פ"ז דחשיב שם המעבד והמולח ופריך בגמ' היינו מעבד היינו מולח ופשיטא דמולח בלבד עוד אינו נגמר בזה מעשה עבוד לגמרי, וא"כ אין זה כטוי לאריג דודאי באורג בגד אם כי עוד לא נגמר כל הבגד בתפירה וחתוך וכיו"ב הצריך לבגד עכ"ז באורג לבד הוה הזמנה ואפשר דגם בהתחלת אריגה כשיעור הסיט דתנן במ' שבת כבר נאסר, אלא דלא צריכי' לכל הנ"ל דעיקר במ"ש מעכ"ת דנתינה לסיד עד כי השערות נתלשי' ממנו כבר נגמר מלאכת העבוד שיהי' ראיי' לס"ת כמ"ש בסי' ל"ב או"ח סעי' ח' צריך שיהי' מעובד בעפצי' או בשיד אלמא דחד מניהם סגי' אפי' לתפילין שצריך לקלף וכש"כ לס"ת אשר לשיטת המרדכי כשר ג"כ על הדתפר' ועיין בנוב"י מהדו"ת יו"ד סי' קע"ה בעובדא דלי' דאם היו מטילי' העורות למים עם האפר אשר עי"כ העורות נעשה בהם פעולה לענין שנתכווצו ונתחזק' הי' מכשיר הס"ת וכשיטת המרדכי הנ"ל אלא לפימ"ש שמטילי' רק למים לרככו דזה אפי' הזמנה גמורה לא הוה וא"כ דייק' מניה דאם הי' במים ואפר וכיו"ב דבר שעושה פעולה לעבוד כבר הי' הזמנה להיות נקרא עבוד לשם ס"ת ואם לקולא סומך בזה להכשיר הס"ת כש"כ להחמיר דלהוה הזמנה גמורה וא"כ כש"כ בסיד ממש דהוה עבוד מעלי' וכל שאר צרכי עבוד אינה רק לנוי וליופי ולהדר בכתיבה תמה א"כ אין ספק דבשהיי' העורות בסיד עד כי די לעבוד הוה הזמנה במעשה לאסור אות' להשתמש דבר חול, וראיתי מעכ"ת דייק מדברי מקדש מעט סי' מ"ב במ"ש דבמעשה רבה כזו הזמנה מילתא לגוף הקדושה וסבר דזה דברי עצמ' ולמעט בא, ובאמת אינה כן כי דברי המקדש מעט ה"ה דברי הפמ"א ח"ג סי' י"א אשר שם בא לתרץ דברי ת' עבודת הגרשוני סי' ס"ה במה שהביא ראיי' ממ' מנחות ד' ל"ד לאסור העורות שנעבדו לס"ת לכתוב עליהם תפילין דהוה הורדה מקדושה חמורה לקלה דלא כפסק הש"ע סי' ל"ב והוא דאמרינן התם דלר"י מי שיש לו ב' תפילין של ראש ואין לו של יד תולי' עליה' עור ומכיחי' ופריך בגמ' שם מריו"ח דתפילין של יד עושי' אות' לשל ראש וש"ר אין עושי' לתפילין ש"י דאין מורידי' מקדושה חמורה לקלה ומשני הא בעתיקת' הא בחדת' ופריך תו למ"ד הזמנה מילתא אפי' בחדתא לתסר ותי' דאתינ' עלי' מעיקרא וא"כ חזינן דלמ"ד הזמנה מילתא לא לבד לדבר חול אסור אלא אפי' לקלה אסור וא"כ הה"ד לדידן ניהו דקיימ"ל הזמנה לאו מילתא אלא דקיימ"ל כדברי הנמ"י מ' סנהדרין דהזמנה לגוף הקדושה גם לרבא הזמנה מילתא ודוקא במשמשי' קיימ"ל הזמנה לאו מילתא וא"כ לרבא הכי הוה בהזמנה לגוף הקדושה כמו לאביי במשמשי' דאפי' לקדושה קלה אסור עד כאן ראיית העבוה"ג והקשה עליו אדרבא משם ראיי' לסתור דמה קאמר ופריך בגמ' למ"ד הזמנה מילתא והא שם לגוף הקדושה ולכ"ע הזמנה מילתא וא"כ עכ"ח צריכי' לחלוק הנ"ל ותי' הפמ"א דתרתי צריכי הזמנה לגוף הקדושה וגם מעשה בלגוף הקדושה והיינו העבוד דהוה מעשה רב ושם מתפילין ש"ר לש"י הא לא הוה שום מעשה רק הכנה והזמנ' בעלמ' ע"כ פריך רק למ"ד הזמנה מילתא ועיין בת' רע"א סי' ג' מ"ש בזה באופן אחר לתרץ דברי ת' עבה"ג ועכ"פ הפמ"א לא בא רק לחלק בין הכנה והזמנה בעלמא למעשה והא נתינה לסיד דזה עיקר העבוד כבר יש חלוק בין הכנה מש"ר לש"י ומנ"ל להוסיף עוד דצריך לכל מלאכת העבוד והא די לחלק ולתרץ דברי ת' עבה"ג וכבר הם מתורצי' דמתפילין ש"ר לש"י אין כאן שום מעשה ונתינה לסיד ודאי הוה מעשה עכ"פ אלא שהפמ"א למען לתן טעם וחיזק לדברי' קור' לו מעשה רבה ובאמת בנמ"י לא הוזכר כלל מעשה רק סתמ' הזמנה לגוף הקדושה ורק שהזכיר האופן כגון עבוד עורות ואם אנו מקיימי' דברי עבה"ג שלא לחלק בין לדבר חול ובין לקדושה קלה דזה וזה שוין לרבא כמו לאביי עכ"ח צריך לסבר' זו שלא יקשה מגמ' ערוכ' הנ"ל ובת' רע"א תי' בפשיטות דהיינו טעמי' דפריך רק למ"ד הזמנה מילתא משום דר"י ורבא גופ' ס"ל דע"ע אינה נאסר רק משעת עריפה ע"כ אפי' הזמנה לגוף הקדושה ליכא למילף מני' וע"כ פריך רק למ"ד הזמנה מילתא והנה לענין לכתוב עליהם תפילין כבר הזכרתי דברי עבה"ג ופמ"א שמחמירי' בזה וכן נוטה דעת ת' רע"א ועיין בת' מחנה חיים סי' י"ג מצדד להקל אלא שנראה שלא הי' לפניו תשובות פמ"א ורע"א ועיין בת' כת"ס או"ח סי' י"א תקון לזה ותו אין בידי. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: