לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קיט
כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקים ידידי כבוד הרבה מאוה"ג כש"ת מו"ה ישעי' נ"י דומ"צ ק"ק סאטמאר יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד בכתיבה ואמירה ע"ד ברית מילה החמורה באיש א' קרוב לימי בינה שנראה חוט א' של בשר הערלה חופה העטרה כמו ממעל של חלון ופשיטא שאינו רוב היקפה ורק ממה שיש לחוש לרוב גבהו ומעכ"ת ראה בזה בכל מה שדברו בין הראשונים עד האחרונים העיקר חשש בזה מה שחדש לנו הבכ"ש מ' שבת דהעטרה הוא אך ורק שפה המקפת ותו לא א"כ כמעט מזער חופה רוב גבהו והנה וודאי הראיית של הבכ"ש הם כראי מוצקות מדברי רש"י בשבת דף קל"ב וקפ"ג וכן ממ' יבמות דף ע"ה וע"ו דבג'מ קורא למטה מעטרה בשר בעלמא וכ"ד הט"ז באה"ע סי' ה' בפירוש. וכן מ' נדה דף י"ד לענין אוחז באמ' גבול יש בה למטה מעטרה מותר וכן נקטי הטור באו"ח סי' ג' עיי"ש ושוב ראיתי בברכ"י שמביא בשם חכם א' שהקשה משם על ספיקו של חכם הספרדי הא מוכח להד' מהנ"ל דהעטרה הוא שפה המקיף והוא ז"ל תי' דיש לפרש מהעטרה ולמטה כלומר למטה של העטרה וכמו שמצינו כ"פ פי' הנ"ל א"כ לפי"ז הי' מקום לפרש גם הך דיבמות כפי' זה והא דקאמר בגמ' פשיטא בשר בעלמא הוא היינו לענין כרות שפכה דתלי' העיקר מקום הזרע שהוא סמוך ושייכות לגיד, והנה לדינא כבר האריך בס' היקר יד הקטנה לבאר כל השיטות המסתעפי' בהלכה זו ולדעתו שיטות הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דמשפה זו עם כל בשר כולי' עד ראש' נקרא עטרה והמחבר בש"ע סי' רס"ד דנקט לשון הרמב"ם סתמא ג"כ הכי כדרכו לסמוך על שלשה עמודי הוראה הנ"ל כידוע ולפי"ז שיטת תה"ד סי' רכ"ד ממנה שהזכיר שליש העטרה דסגי' בנמול מתחילה כהוגן ג"כ אין ראיי' לדידן דדעתו ג"כ עכ"ח כשיטת הנ"ל דהא הרמ"א הביא' בסי' רס"ד לפסק הלכה והרמ"א מדשביק ליה להמחבר ודאי ליה לפסק הלכה כשלש' פוסקים הנ"ל. ובארתי כ"ז מפני שראיתי בת' חלקת השדה שטרח לפלפל בדברי תה"ד מנהו השליש לדעת התבו"ש וזה אינו דדברי תבו"ש לא נאמרו רק לשיטת רש"י ז"ל משא"כ התה"ד לפי"ד הרמ"א כשיטות הרמב"ם ודעימי' כנלע"ד בפשיטות. וראיתי עוד בס' יד הקטנה שהמציא דבר חדש דלשיט' רש"י ז"ל איכא ג"כ קולא דאם חותך הערלה משפת בשר המקיף אשר לדידי' זה מיקרי עטרה לבד יצא ידי מילה ולענ"ד זה לא נתן לאמור וכי נאמר בתור' למול מהעטרה דהא לא נאמר בתוה"ק רק למול בשר ערלתו וכל מה שנקרא ערלה צריך לחתוך מה לי בעטרה או בבשר שלמטה מן העטר' דמ"מ מיקרו בשר ערלה וכבר ביאר הרמב"ן בחומש פ' בא דבשר הערלה אין שייכות וצורך לגוף כלל והוא כמו סרח העודף וזה צריך לחתוך כולי' אלא שלמדו רבותינו מהלל"מ דציצי' המעכבי' הוא מגיעי' עד העטרה אע"ג דרוב בשר מגולה ערלת העטרה מעכב אע"ג שאין רוב' כמו שרוב גבהו מעכב אע"ג דרוב' של העטרה מגולה כנלע"ד. והנה עוד ביאר היד הקטנה דאם כי לשיטות רש"י ז"ל רק שפה המקיף הוא הוא עטרה מ"מ רוב גבהו ליכא למימר דבי' לבד' משערינן דלא שייך ביה שיעור דמיד מני' וביה כבר הגיעני לרוב גבהו ואפי' אם נימא דמחלקינן כשערות לשער ביה מ"מ א"א לומר דמועט ההיקף הוה טפי מרוב גבהו כזה ועוד מ"נ לר"א לפרש חומר' זו במתניתן אלא וודאי רוב גבה' משערינן עד ראש של בשר שעל העטרה והנה דעתו כדעת חכם הספרדי ותמה על הש"ך והט"ז שמביאי' דברי חכם הספרדי ע"ד המחבר והרמ"א דהם ס"ל וודאי כדעת הרמב"ם ודעימי' דכל בשר הגבוה עד ראש שלמטה בכלל העטרה ולא שייכי' לדברי החכם כלל, ופשוט כי דעת החכ"א וכן ראיתי בסידר דרך החיים דעתם כפי' יד הקטנה דגם לשיטת רש"י ז"ל מ"מ משערינ' הגובה עם כל הבשר עד ראש' של כל הבשר ויפה תמה מעכ"ת ע"ד ת' מהרי"א במ"ש כי דעת החכ"א כדעת הבכו"ש וכן דעת הב"ח בשיטתו וכן משמעת דברי היעב"ץ בסדורו עיי"ש וכן ירא' מת' שמש צדקה סי' י"ג בעובד' בתנוק בן שני שנים שהי' ההיקף כולה מכוסה וגובה' רובה ככולו מגולה והביא ג"כ דברי חכם הספרדי שמסתפק אם השפה כבד הוה העטרה דאז פשיטא דלא נמול מה"ת אע"ג דגובה הוה רובה ככולה מגולה ולדברי התבו"ש כמעט א"א לצייר דבר כזה וגם דברי הבכו"ש ג"כ מורי' כך דבהיקיף לא שייך כלל ברוב' לדברי' בלא רוב גובהו עייש"ה א"כ גם דברי השמש צדקה כשיטות המקילי' ולא נראה כן מת' מהרי"א הנ"ל והנה שם ג"כ בא לדון להקל מטעם ס"ס אם נראה בשעת קישוי נמול דדילמא נמול מתחילה כהוגן ודילמא כשיטות הש"ך בשם הירושלמי דגם בלא נמול מתחילה כהוגן מהני נראה נמול בשעת קישוי א"כ כש"כ בנדון זה הא יש לצרף שיטות הרמב"ם ודעימי' וזה שיטות הש"ע דכל בשר נקרא העטרה עד ראשי' ואיכא רובא בגובה ואת"ל כשיטות רש"י ז"ל דילמא מ"מ לענין גובה משערינן עד ראש' כמ"ש בחכ"א ודה"ח והיעב"ץ גם ת' שמש צדקה מורין כן ועוד נוסף לזה ספיק' דילמ' מתחילה לא הי' דבוק זה רק אח"כ ע"י חסרון זהירות כמ"ש כת"ה ויש לנו ג' ספיקות אפי' נגד החזקה כמ"ש הש"ך סי' ק"י כ"ז כ"ז בראה להלכה אבל למעשה יש לנו לעשות כמ"ש בת' מהר"ם שיק להראות למוהל' מומחי' כי דברתי עם מוהל מומחה מק"ק שמו מהו' אייזיק עשה שעהנפעלד והשיב לי כי זה דבר קל מאוד שאי"צ רק נגיעות האיזמל לבד ולעשות רק מ"ש (פיק) ומני' ובי' נמול כהוגן כי לאחר אשר יוסר רצועה הנ"ל אפי' לא יגרר בצפורן מיעוטי דמועטי' הנשאר מ"מ לא יגיע לרוב גובהו ולא לרוב היקפה דהעטרה עצמה יהי' מגולה לכ"ע ברובה ויש לשאול ג"כ לרופאי' אם המוהל הנ"ל יאמר כן ולקרות מוהל הנ"ל הלא אינה רק דבר שבממון וכדי מצוה רבה כזו להוציא ממון סך הנ"ל דהא קיימ"ל אפי' יותר מזה כידוע. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: