לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קיח
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הה"ג מו"ה משה אהרן פריעד נ"י מט' -לאק. הנה באתי ע"ד התנוק שנמול לפני כמה חדשים ע"י מוהל מומחה ועוד מוהל ראה בעומד אצלו שנמול כהוגן וכהלכה ולעת כזאת אינו נראה מהעטרה רק מקצת ובמתקשה נראה גלה עד עטרה היינו עד החריץ ורק שנשאר מעוט דבוק בחריץ מקרום הפריעה ומעכ"ת הביא דברי הרמ"א בסי' רס"ד במ"ש דברי תה"ד שאם נמול כהוגן בעת מלתו אם במתקשה נראה אפי' שליש העטרה זהו נראה נמול כיון שנמול כהלכתה פ"א אינה רק מדרבנן תו לא מטריחי' לצער תנוק ורק יתקשר כידוע והביא עוד דברי ת' מהרי"א בראיי' שאם הי' המוהל מומחה לית מאן דחש וכן הביא דברי ת' דברי חיים ח"ב סי' קט"ו וקט"ז והנה ודאי אם נחזיק בהחלט שהמילה הוא אפי' לא נחתך עור הערלה של התנוק ובין עור הפריעה למטה כמו שנוהגין רוב מוהלין בזמנינו אבל הא ידוע דברי חכ"א כלל קמ"ד סי' ט"ז וי"ז שהוכיח בראיו' דצריך לחתוך כל עור הערלה ומדברי מרן חת"ס סי' רח"ם ורמ"ט נראה דס"ל דגם במל ע"י שמסיר הערלה ודוחק למטה כמו פריעה נמול כהלכתו דלשון מל ג"כ הכי פירושו ועיין בת' מהרמשי"ק סי' רמ"ה וסי' רמ"ו שמביא להלכה דעכ"פ אינו ערל ונקרא נמול אבל מ"מ היאך שנמשך וחזר למקומו בזה אפשר דכל עומד לחזור כחוזר דמי ומעיקרא לא נמול כראוי' וכן מסיק להלכה שכן העיקר ורק בעור הפריעה מתקן קצת ויעיין בסי' רמ"ב א"כ לדידי' מה מהני מומחה במוהלים בזה"ז אשר רובן ככולן כן עושין אי מפני המהירות אי מפני היראה שלא ליגע בגיד חותכין מעט ואח"כ מתקנין בפריע' כל הנ"ל א"כ לדברי מהרמשי"ק בחוזר למקומו הוה כאלו לא נמול כלל וצריך לחתוך ופריעה מה"ת וכן סיים בסי' רמ"ו ויעיין בדבריו בסי' רמ"ו בסופו והנה לא אדע ע"ד המוהל מומחה שבמ"כ היאך הוא נוהג ובזה הוא מעכ"ת מבפנים. והנה הראיי' מדברי חכם הספרדי שכתב דוקא תנוק המסורבל אבל שארי תנוק' צריך לגלות העטרה אפי' שלא בשעת קישוי שמזה הביא ראיי' הגה"ק בד"ח והנה הראיי' דממנ"פ שאם צריך לחתוך כל הערלה מה מהני גלוי העטרה אפי' שלא בשעת קישוי כיון דעכ"פ נשארין מהעור שלא נחתכה. והנה לפי"ד הב"ח שהביא הש"ך נראה דס"ל דהכי פירוש' דאם לא נמול כהוגן צריך לחתוך ולפרוע שעד שיתגלה העטרה אפי' שלא בשעת קישוי נראה דס"ל דהא שלא בשעת קישוי קאי אאחרי שיתקן וחתך שנית והראיי' מדברי הש"ך גם החכ"א הרגיש בדברי הש"ך והשיב עליו כיון דדברי רוטב"י בירושלמי קאי אמתני' בקטן המסורבל רק שדרך הירושלמי שלא ציין הפסי' דמתני' עיי"ש. יהנה חלילה לחלוק או להכריע בין הגדולי' רק יציע לפני גדולי דורינו ומ"ש כי בחריץ דבוק רק מעט מזעיר הפריעה מיעוט זה איני יודע מהו אם אינו ברוב גובהו ולא רוב הקיפו הא ודאי שאינה מעכב ואם מכסה רוב גובהו אפי' שאינו ברוב היקפו נגונ' ונ' שבת מוכח דמעכב וכמ"ש בש"ע וידוע דברי תבו"ש מה שמחמיר ברוב גבהו ומה שנקרא עטרה והביא' במהרמשי"ק סי' רמ"ו ועיין בחכ"א בשער ב"ה. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: