לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קי
בעהי"ת אולי ג' ס' תבוא תרפ"ג לפ"ק מאד יצ"ו. יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקי' ידידי כבוד הרב הג' בנש"ק כש"ת מהו' שמשון אלטמאן נ"י אבדק"ק סענדרא יצ"ו ועתה באתי ע"ד מ"ש באשת ת"ח חלושי מזג ובעת עבור' ולידה נחלה כ"פ והרופאים צוה עלי' שתזהר על הריון ולידה כי יש חשש בסכנה ח"ו והנה בנאמנות הרופ' בענין זה פקפק מאוד ג"כ ק"ז בעל נ"ש בסי' ט"ו וכן בת' כת"ס והנה בת' ח"ס סי' קנ"ח העיר ממה שנאמני' בענין רפוא' בש"ק ויכ"פ דעכ"פ עושי' ספק וספיק' לקול' גבי פקו"נ ובסי' קע"ה האריך מאוד בשיטות בעה"ת והריצב"א ושיטת הרדב"ז ושם הביא ג"כ מ"ש בענין נאמנות הרופ' ושב' וי"כ דעכ"פ עושה ספיקא וא"כ בנ"ז לכאור' ג"כ דעכ"פ בספיק' סכ"נ נאמן ולהתיר' ע"י מוך מה"ט אלא דשם שוב שדא בי' נרגא דכ"ז ברופא ישרא' ולא ברופ' ארמאי אלא שי"ל הא טעמא קאמר דלמען התפאר יאמר שקר אבל בנ"ז שהוא בשוא"ת לא שייך התפארות וגם הא לענין רפוא' בשבת ויו"כ סומכי' אפי' ברופא ארמאי דס"ס ספיק' הוה בפרט בנ"ז שיש רגלים לדבר שנחלה על לונגען שפיטץ קאטהאר וידוע בנ"ז הוא כמכה בחלל הגוף שמותר לחלל עלי' ש"ק כמ"ש בסי' שכ"ח ע"כ אינו יודע מפני מה פקפקו הגאונים בעל נ"ש וכת"ס לענין נאמנות הרופאי' בזה, ואח"ז ראיתי בשו"ת תורת חסד להגאון האדיר מלבלו' אשר תקע אהלו של תורה באה"ק האריך בענין זה בכמה תשובות נפלאות ולהתיר בא אפי' במוך בשע"ת וכן ראיתי בת' אהל אברהם להגאון מגירבע זצ"ל כמה תשובו' מסי' צ"ו עד ק"ב מגאוני הדור וישנ' שמתירי' אפי' בשע"ת ע"כ מזמן ההוא איני אומר לא אסור ולא התיר אבל מ"ש כת"ה כי שאלת הבעל אם להתיר מה שיעשה הרופאי' לעכב הריון וכפי אשר שמעתי נותני' כלי מתכת (כמו פי גערהוט) בפני הרחם כמו זה ודאי אין להתיר דהוה ממש על עצים ואבנים הכלל בענין זה התיר' דמ' חת"ס מוחזק בידנו כמ"ש בספרו הק' ובענין התיר' שע"ת איני אומר אסור ולא התיר וכבר נראי' דברי כת"ה בנד"ז מפני חולשת ומזגה עכ"פ להתיר' כמו חת"ס כנ"ל בבירור לענ"ד. מ"ש כת"ה דלרבנן ע"כפ קשה כבר העיר בזה בס' בני אהובה בשו"ת סי' א' העיר בזה ואדרבה כתב דקושי' הגמ' לרבנן דלשיטת רש"י ז"ל דס"ל משמש במוך אינו חוב' רק רשאי ופשיטא דלא ירשנ' הבעל לשמש במוך מפני רצונה להשחית זרע' אלא דלר"מ עס"ח לפי"ז הוה ג"כ סכ"נ למסמס בביעי וחלב' דאל"כ למה מתיר לשמש במוך א"כ לדידי' ליכ' קושי' רק לדברי חכמים מ"ש כת"ה ליישב עפ"י דברי הרא"ה והריטב"א הוא נכון מאוד, וי"ל בזה כמה דברים בסוגי' הנ"ל ולדברי התוס' דחיוב לשמש במוך וביש"ש מ' יבמות דלהכי לא חייש לדחס' דחושב שאין שום אסור בזה דעוסק בדרך ארץ אך אם אין מתירי' לו רק ע"י מוך ידע בטעמים דאסורי' ויזהר וזה לכ"מ פ"כ מביא הבריית' דאתי' כר"מ דקתני לא יחזור עולמי' ולדידי' צריך למסקנא דסתם מעוברת למניק' קיימ' וס"ל להתוס' דאפי' מוך בשע"ת ג"כ יש לחוש דמיאר' שיקלט הזר' מ"מ וכמ"ש בת' חת"ס ג"כ גבי אסתר בסי' קע"ה וע"כ מסיק דלמניק' קיימ' וצריך לעיין מבפנים כי א"א להסביר היטב וס"ד בדברי' העמוקי' וע' יבמות מ"ב והנני לסיים בכל חתמי' ברכות תשועת ישראל לשנת גאולה וישועה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער פה ק"ק הנ"ל: