לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קט
בעהי"ת יום י"א ניסן תרפ"ג לק"ק מאד יצ"ו. לחג המעות יחוג בדיצות ידידי כבוד הרהגה"צ חריף ובקי בנש"ק כש"ת מהו' שרגא צבי נ"י מו"ץ ק"ק מ' משאט יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה פני כת"ה הנני ע"ד איש א' שנשא בתולה וראת' ג' פעמים מת"ש בלא הפסק וגם הית' מרגשת מכאוב ויסורי' א"כ הוה הלכה מה שנאמר ביו"ד סי' קפ"ז סעי' י"ג דפסק דבגון זה לאו מחזקינן לה ראת' מח"ת דתולי' בדם בתולי' והנה בגמ' ד' י"א שם לא איירי רק לענין שלא לטמאות דלא צריכ' ב' נקיים וטבילה אם לא הפסיקה רק בב"י שם הביא התוספת' פ' ט' מ' נדה דאיירי לענין ראיי' מד"ת ושם הגרסא כמ"ש בסמ"ג דשופעת מד' לילות או מלילה אחת כל חד וחד לפי דינ' במתניתן ר"פ התינוקת בכול' שייך בדיקת שפופרת לבד ותינוקת בתולה שדמיה טהורי' ודייק בסמ"ג דעכ"ח איירי לענין ראיי' מחדת דאל"כ מה שייך בדיקת שפופרת אם לא בראיי' מח"ת ובב"י מתחילה סבר ללמוד להקל גם בעבר' לילה בלא תשמיש דאם שוב ראתה בלא תשמיש דטמאה כמ"ש בד' י"א הנ"ל מ"מ לענין להחזיק לרואה מח"ת יש להקל אך לא ערב עצמ' לסמוך עכ"ז להקל אך ראיתי בתוספת' שנדפס מחדש עם פי' הגר"א ושאר מפרשי' נראה להדי' דהגר"א לא גרס כלל הך הלכה דבדיקת שפופרת אלא גרס כברייתא בגמ' דידן מ' נדה ד' ס"ה ע"ב וכולן שהי' שופעת וכו' צריכי' בדיקה מפני שנוי מראה דמים ורק בתוס' שם מפני כמה קושי' מסיק דאיירי בבדיקת שפופרת דעי"כ יבאו לידי בחינה אם הוא מן המקור או דם בתולי' ומן הצדדי' אם כי אמרו בתוס' שכן משמע מהתוספת' מ"מ הך גירס' דסמ"ג וכמו שהוא לפנינו דבבתולה ל"צ בדיקת שפופרת לא הזכירו כלל אם כן אין צדדי' לסמוך להקל אלא דמדברי ד"מ סי' קפ"ז בשם מהרמ"ה דסמוך להקל כמ"ש הב"י מתחילה שכתב אפי' בד' וה' פעמים אינ' נאסר' לבעלה אם ראת' בתשמיש רק אם הפסיקה פ"א משמע בראת' אפי' שלא מח"ת ואפי' בעבר' עליה בלא תשמיש ועכ"ח אנו צריכי' כל הנ"ל מדברי התוספת' דבגמ' לא נזכר הך הלכה כלל דלא מצינו רק לענין ספירת ז' נקיי' וטבילה אם צריכ' או לא צריכה וכמ"ש בגמ' ד' י"א הנ"ל לגירס' הגר"א אין שום זכר מהנ"ל ורק בדברי תוס' ד' ס"ה שזכרנו וגם כל הנ"ל למה דתני במתניתן ד' לילות או לילה א' כמ"ש במתניתן אבל לפי דקיימ"ל כרבותנו ורב ושמואל וכר"י ור"ל דאין לנו רק בעילת מצוה ופורש ומנ"ל דלא נחמיר כמ"כ לענין להחזיק' ראה מח"ת מכאן ואילך ורק מדברי רבינו ב"י שדייק כן מדברי התוספת' וכמ"ש מסבר' דראיי' מח"ת לא שכיח ורוב נשים אינ' רואות מח"ת ובבתולה דמים שכיחי דרוב' יש להם דמים וכמ"ש ג"כ בהרא"ש דרוב בתולות אפי' בבוגרת שכיחי דמים ואיכ' רוב נגד המעוט הנ"ל ועיי' בהרא"ש פי' התינוקת בסוגי' זו א"כ בנ"ז שהי' העובד' דהכלה לא בדקה בפעם הראשונ' אם יש בעד הדמים אשר בחו"ד סי' קפ"ב מחמיר דקיימ"ל כר"ח לקמן ד' ס"ה בלא מצאה בפ"א וראתה דטמאה דאי דם בתולי' מעיקר' הוה אתי דלא כר"א דתולה בדשמואל הה"ד לא בדקה הוה כבדקה ולא מצאה ולפי הנ"ל דהיינו הרא"ש דרובא הכי הוה דמצינו דמים אפי' בבוגרת וגם כי ראה מח"ת הא כתב הב"י דלא שכיח ורוב נשים אינ' רואו' מח"ת הא ודאי הוה נגד הרוב ותמיה' שהגאון חו"ד לא הביא דברי הרא"ש ודברי ב"י כלל וראיתי בת' בי"ש באה"ע סי' ס"ח שנוטה ג"כ להקל נגד דברי חוו"ד דבלא בדקה אינ' בכלל בדקה ולא מצאה וכתב עליו על הראיי' מד' י"א דלא קאמר דתבדוק עצמ' דבלא תמצא אינ' תולה ובתמצא תלה לטהר אשתמיטת' דברי מהרש"א שעמד בזה והביא ג"כ דברי ת' חסד לאברהם נכדו של חוו"ד שנטה ג"כ ק"ו להקל נגד זקנו הגאון בעל חוו"ד וביותר דעהו שכת' בי"ש דאפי' בדקה ולא מצאה ג"כ מקום להקל שלא להחזיק' ברואה מח"ת אם כי דקיימ"ל כר"ח מ"מ הא לשון הרי"ף דקיי"ל כר"ח משום דלהחמיר משמע דמספיק' אמרינן דהלכה כר"ח וכל זה לענין דבעי ז' נקיים וטבילה אבל לענין להחזיק' רואה מח"ת אשר רוב אחרונים ובפרט בת' נוב"י ס"ל דאינ' רק מדרבנן דרוב' אינ' רואי' מח"ת וגם אית' בפוסקים דהוה כמו וסת מחמת אונס הסברא דלא אסרינן לה עד עולם אלא דסיים דלא הוה מיקל רק בנדון דידי' שלא היה ידוע אם הי' ביאה גמורה וה"נ בנ"ז הזכיר כת"ה שאינ' ידועה שהי' ביאה גמורה אם גם לדברי חוו"ד ג"כ יש להתיר וכמ"ש בת' בית שלמה כי בזה גם החוו"ד יודה. וראיתי מה שהקש' כת"ה דגם אם בדקה ולא מצאה נמי נימא דילמא הי' טיפת דם ונאבד או חפאה ש"ז כמו דאמרינן דמה"ט צריכ' לישב ז' נקיים והנה בבדקה ולא מצאה אינ' מדברי חוו"ד דזה מדברי ר"ח עצמה לקמן ד' ס"ה וגם בד"מ שהביא בשם רי"ו בחאו"ח שאם בדקה ולא מצא' דטמאה אם ראתה שוב מח"ת כתב עליו שהם דברי הגו' הנ"ל ואם קושית' דמ"מ קשי' ס"ס ע"ד הגמ' מ"ט לא נימא הכי תמהני עליו הלא בהרא"ש שם בסוגי' בפ' התינוקת טרח למצא כמה חששות וטעמים מפני מה החמירו רבותינו לומר בועל בעילת מצוה ופורש ופי' בטעמים דהחתן יצרו תקפו עליו ואינו בקי בהגיע זמנה לראות או ראת' בבית אביה ויבא להקל וע"כ גם בבעל ולא ראתה כלל חיישינן דילמה הית' טיפת ונאבד או חפאה ש"ז וכ"ז להעמיד דברי רבותינו להחמיר וכי נימא דהני חששות רחוקות יועילו להקל ועיי"ש מ"ש ע"ד הרמב"ן במ"ש בראת' מח"ת דבזה"ז לא תלינן במכה דהא אין מפה יותר מבועל הבתולה ועל כ"ז מסקינן להלכה בועל ב"מ ופורש והשיב עליו דלפי מ"ש דא"א להעמיד הלכה זו רק כמ"ש אין להשיב מהנ"ל כלומר דהני חששות לא שייכי' בראת' מח"ת דעלמא אלמא דלא מדמיני' לאהדדי בעלמא אלא שעוד השיב הרא"ש דשאני בראת' מח"ת דלאסרו לעולם בלא תקנה אין לילף חומר' זו מהנ"ל יש סניף להקל כמובן. והנה לענין הלכה בנ"ז ראיתי בדרכי תשובה שנדפס מחדש על ה"נ הביא להקת נביאים אחרונים כולו חולקי' ע"ד חומרו החוו"ד ופשיטא דהלכה כרבי' ותול"מ ע"כ גם דעתי מסכמת לדעת כת"ה שלא להחזיק נראה מח"ת כלל ותול"מ ואסיים בכל חותמי ברכות וברכת חג הק' הבעל"ט כא"ל הטהורה ונפש ידיד דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער חו"פ מאד יצ"ו: