אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קז

סימן קו

שוכ"ט על כבוד ידידי ה"ה הרב הגדול מו"ה יצחק אייזיק

אדלער נ"י בק"ק סערעדנע יצ"ו. הנה ע"ד מ"ש ע"ד צבי תפארת מ"ש בדברי תה"ד כי טיט הנרוק שהי' מעיקר' שאובי' לא מהני להכשיר המקום מדצריך עד שיתיבשו עד"ז השיב דשם ענין א' כי מפני גבורת המים של מי מעיין לא הי' אפשר בענין והאריך קצת בזה ואם דברי כת"ה מילי דסבר' נינהו עכ"ז פשטות דברי תה"ד הכי משמע דאל"כ הי' שייך להזכיר מהתיר' הנ"ל ואיני בידי לפלפל יותר בענין זה לדייק בדברי תה"ד, ובש"ך סי' ר"א ס"ק נ"ח שהביא דברי האגודה בתקון המקוה שמנקבים שמסיים לייבש המקוה או בחול משמע ג"כ כי צריך להתייבש עיי"ש. ראיתי מ"ש מעכ"ת לפימ"ש מרן חת"ס סי' ק"נ בבדק' בעד שאינו בדוק וכש"כ בכתונת במרגשת זיבת דבר לח להקל דוקא בשיעור מאכולת שבזמנינו דזה עכ"פ גורם הרגשה זו ומעתה דרש מעכ"ת לפימ"ש בפ"ת ובס"ט דברי ש"י באשה אשר ע"י עטוש הרגישה שנתז מאותה מקום ולפי"ד הי' מי רגליים אם אח"כ מצאה כתם פחות מגריס מטהר' בש"י דתולה שהי' מי רגליים והנה ככתם דעלמא דצריך שיעורי' ומעתה לפי"ד מר"ן חת"ס בזיבת דבר לח לא מטהרינן רק כשיעור מאכולת שבזמנינו וא"כ ה"נ כמ"ד דהא הרגשת זיבת דבר לח עכ"פ וחדוש בעיני' שלא העיר בזה האחרונים ובס' לו"ש מביא דברי שתי תשובו' אלו ולא העיר כנ"ל. והנה לענ"ד מקדמת דנא צריך לתרוצ' ולפרוש, מחלוקת הגאונים בזה דהא בת' ש"י הוא ממ"ד דס"ל דלא מקרי ההרגשה רק בפתי' פי המקור כמ"ש בתה"ד והוכיח שיטתו מריש פ' הרואה דפריך בגמ' לשמואל בבדק' ק"ע מאשה שהטילו מ"ר נספל ומצאה דם ויושב' טהור' עומד' טמא' ממנפ"ש אי ארגש' ביושב' אמאי טהורה ואי דלא ארגשה עומדת אמאי טמאה ואי נימא דזיבת דבר לח הוה ג"כ הרגשה מאי קושי' הא ודאי הא מרגשה זיבת דבר לח ע"י הטלת מ"ר והגאון מהרשש"ך השיב דקושי' הגמ' אי דארגשה הרגשה גמורה יושב' אמאי טהורה וכמ"ש הרמב"ם דביושב טהורה אפילו הרגשה גמורה ובת' מרן חת"ס סי' קמ"ז הביאו דבריהם והקשו ע"ד מהרשש"ך ונ"מ מה יתרץ ע"ק הגמ' במ"ד אי דלא ארגשה עומד' אמאי טמאה היאך אפשר דלא אגרשה ותי' מרן ז"ל דבר ששון דזה ברור בשנפתח כיס של מ"ר נסתם פי המקור ואין זיבת דבר לח שום חשש' לראיית' הדם עיי"ש מ"ש בדברים ומעתה שפיר שני הלכות אלו גם למ"ד דחייש לזיבת דבר לח דכיון דתלי' במי"ר ממילא לא שייך בזה חששא דראיי', ע"כ דברתי. מ"ש דאיכא לקיים תרווייהו אבל לא ידוע מדברי חוו"ד סי' ק"צ ודברי ת' אמרי אש סי' ס"ג דתי' בפשיטת דזיבת דבר לח היינו מחדר לפרוזדור דשאר הרגשות במקומות הנ"ל אינו כלום דצריך הרגשה במקום וזמן שטמא' מה"ת והא נקב של מי"ר הוא למטה מפי המקור דהיינו מחדר לפרוזדור א"כ שפיר משכחת לה דהטילה מי"ר ולא הרגישה באותה מקום ועיי' בת' דברי חיים ח"א סימן ל"ז שת רץ בענין כזה וחדוש שלא הביא דבריהם וקצת יש בין דברי' לדבריהם עייש"ה ועכ"פ לדברי ת' א"א ג"כ שפיר מתקיימ' שני הלכות אלו דהרגשת אלו שנים הם כנ"ל שנית מ"ש מעכ"ת לפי"ד מרן חת"ס הנ"ל הא דקיימ"ל ביו"ד סי' ק"צ סעי' י"ז בנמצא למעלה מן החגור דטהור' מכתם הנ"ל ואם אפי' נמצא למטה מן החגור תולי' התחתונה מהעליון כשם שזה מעלמ' אתי' הה"ד התחתון הוא דוקא אם העליון כשיעור או יותר מגריס ועוד דעכ"ח מעלמא אתי' אבל בפחות משיעור כתם דיש לתלות במאכולת לא שייך תולי' אם לפי"ד החת"ס דבזמן הזה ליכא מאכולת כשיעור זה ומעתה אם נמצא למעלה שיעור שאינו בזמן הזה ועכ"ח מעלמא אתא א"כ שפיר תולין התחתון מעליון או נימא דהשוו חכמים מדותיהם כיון דגם לקולא אמרינן וכסברתי' לפי"ד הראב"ד דעיקר חומר' לכתם משום טהרות ע"כ אין להחמיר בזה"ז יותר מזמן ההוא הה"ד בזה. והנה דבריו נכונים ולענ"ד בלא"ה י"ל לפימ"ש התוס' מ' ביצה דף י"ד ע"א ובר"ן במ' מגילה גבי ספיקא עיירות מוקף חומה וכן בערבי פסחים גבי ד' כוסות דכול' בעי הסיבה אם ספיקא דרבנן מחמירי' בזה דא"א לעשות תרי קולא דסתרי אהדדי עיי' בת' רע"א סי' מ"ט וא"כ ה"נ דאם ניקל בזה לומר לתלות בעליון משום דליכא מאכולת בזה"ז כשיעור הנ"ל היאך ניקל שוב בנמצא כתם לתלות במאכולת דהוה תרי קולא דסתרי אהדדי כנלענ"ד. ידידו הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה