אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קו

סימן קה

להנ"ל אחדש"ה והנה ע"ד אשר חוזר על הראשונות במ"ש כי טוח' הצעמענט הוא בנין ממש ואין שום פסול בנקבים שנעשו בו אם הכוונ' אפילו אם נעשים בכוונה כמו בשאר בניני' לע"ד כן הוא בפרט שהמחבר תש' מהרש"ם בעצמו חזר מדברי' כמ"ש בסי' קמ"ה שהוגד לי מפי אומן דאי אפשר להעמיד על עצמ' בלא מחזיק קרקע אין בנין חוץ ממנו וגם כי ראיתי בת' פרשת מרדכי סי' י"ז דמ"ש במרדכי לחוש לנקבי' הנעשי' לאחר הקביעות אם הוה קבעו ואח"כ חקקו הוא דוקא בצנור שהי' עכ"פ איזה תשמיש כלי לשפוך ע"י המים בהמשכה למקוה או לשאר צרכי' אבל אם לא הי' שום תשמיש כלי עלי' כמו אבן או קורא וכיוצא בו גם המרדכי יודה שאין חוששי' לאחר הקביעות ועיי' בשו"ת גדולי טהרה סי' ו' שכתב כעין סברא זו והביא שם שיטת הרשב"ם בסוגי' דבב"ב הכי רהיטי ובטיח' צעמענט עדיף טפי כמובן שאינ' רק כמו דבר צלול וכטיט וכדומ' כנלע"ד. ולפי"ז גם לענין רצפת נסרים אשר במכתבי הקדום הראתי דעתי להחמיר ומעכ"ת החזיר לשאול אם החומר' רק במ"ש לעשות תיב' (קאסטין) ע"י היתר נקבי' כמ"ש בש"ע ובספרי שו"ת אחרונים או גם אם נעשי' ע"י נסרים ונסמכי' על עמודי' בזה אפשר להקל והביא לזה דברי ת' בי"ש ות' אחרוני' דהוה כבנין לכ"ע והנה חומר' הנ"ל הא תחילת ההוראה הזה בת' מרן חת"ס סי' ר"א ושם העובד' בנסרים פשוטי' ולפ"ד דברי פ"מ וג"ט יש לדין בזה אם הנסרים חשובי' כלי' לענין זה ובסוגי' דבב"ב י"ל במחלוקת ר"א ורבנן דדף של נחתומי' ומדברי ג"ט יש לדייק לכאן ולכאן דבתוך דברי התשוב' אשר מתאמץ בעצימות לחלק ע"ד הנוב"י מהד"ת סי' קמ"ב הידוע סם מחלק דה"ט דמסקינן בב"ב שאני שאיב' דרבנן משום דהצינור הי' עכ"פ בתשמיש כלי מעין תשמיש שמשמש אחר החקיקה ע"כ אינ' מועיל הקביעו' שלאח"כ ושוב מסיים דברי' וכן בפסק הלכה התנה ב' תנאי' הא' שיהי' קביעות גמור ע"י מסמרים ובנין קיים ויהא מדבר שלא תלי בו תפיסת י"א כגון קור' ואבן וכיו"ב א"כ בזה גם נסרי' מוציא מן הכלל אם כי לא נשתמשו בהני שום תשמיש מקודם ומידי אומן הי' בהם במלאכת' והנה ראיית' מדברי הירושלמי מ' שבת פ' ר"ע דפריך שם ארב דס"ל במסתחי' לבית אסר' ממתניתן דמ' מקואות בשוקת דאם חקקי וקבע' פוסל המקוה הא קבע' ואח"כ חקק' אינ' פוסל והא בית הוה קבע' ואח"כ חקק' ות' דסתית אבנים הוה גמר מלאכת: והוה כחקקה ואח"כ קבעו אלמ' דתלי' בסבר' זו ומתיישב הסוגי' בפשיטות ודברי הירושלמי מתרצי' קושי' ותמיה' הנוב"י ולפי"ז אפי' סתית אבנים חשוב תפיס' י"א וכמו כלים כש"כ מלאכת הנסרים כמובן אלא דלפי"ז יצא לנו חומר' חדשה בענין בנין מקוה ע"י אבנים אם הי' סתיתי' ע"י אומני' כידוע דכמעט אי אפשר בלא"ה לדברי' יש לחוש דלא מהני הקביעות והלא דברי ת' הרשב"א שהביא בש"ע ובת' חת"ס סי' רי"ז סותרי' זה הדבר שהביא ראיי' ממקוה של כה"ג שהי' בנוי בגג דהבנין אבנים אין חשש כלי ומזה הוכיח מכאן החת"ס דאם החקיקה והבנין באי' כאחד הוה כמו קבעו ואח"כ חקקה וצע"ג ודברי חיים על ה' מקואות אשר שם האריך בדברים נפלאים לחלוק ע"ד הנוב"י סי' קמ"ב הנ"ל הביא ספרי שו"ת שהעירו ע"ד הרשב"א לפ"ד המרדכי בטעמי' שאין טובלים בכלי מה"ת שאינו דומי' במי' דמעי' דהיא בתוך הקרקע וכאן מפסיק בינ' לקרקע וא"כ בנין אבנים ג"כ לא יועילו ומסיק דעכ"ח הבנין נתבטל לקרקע וכקרקע דמי דומי' דתנן במ' אהלות ועריבי' בבית שמלא עפר וצרורי' דהוה בטול וחדוש בעיני שלא הביא דברי הירושלמי הנ"ל וכן בחת"ס סי' רי"ז וכן בסי' קצ"ח אשר שם הלכות קביעות והעיר שם מההיא דרב דחשיב לי' בית כתליש לענין איסור עי"ז ומחלק שם דאין ללמוד מאיסור ע"ז כאשר הוכיח שם והרי בירושלמי מקשה ממקואות ע"ד רב ותמוהי' שלא הביא דברי הירושלמי ובמ' חולין דף ט"ו נראה מדברי רבא שאין להשוות בתלוש ולבסוף חברו אהדדי עיי"ש וראיתי בלו"ש שהביא דברי ג"ט הנ"ל והשיב עלי' דדוק' לענין אסור ע"ז דתלי' בתלוש ומחובר י"ל דסתית אבנים הוה גמר מלאכה כלומר דהוה תליש אבל לענין מקוה דתלי' בכלי י"ל דדוקא אם הי' תורת כלי עלי' בתלוש אבל שאר תי"א אינו מפסיד החבור וא"כ הוה בפשיטות כמ"ש בגמ' דידן תלוש ולבסוף חבר' וכמ"ש במ' חולין דף ט"ו הנ"ל ושם בירושלמי בדברי לא נאמר בלשון זה לחלק בין כותל בנין לכותל מער' ובאמת קאיתי בפני משה על הירושלמי שפי' פי' אחר בירושלמי במ"ש סתיתי' של אבנים היא גמר מלאכתן היינו שמפרש מ"ש רבה המשתחוה לבית לא בית ממש לאח' שבנאו אלא שהשתחו' לאבנים וקראו בית שעומדי' לבנין לאח' סתיתי' וכנ' בפי' מראה פנים וא"כ אין כאן שום סמך לדברי חומר' הג"ט מהירושלמי הנ"ל דהא ס"ל אליב' דרב דהשתחו' לבית בנוי אינ' נאסור וכן ראיתי בירושלמי ונ' ע"ז שם נאמר להדי' דרב איירי בהשתחו' לאבנים העומדים לבנין כמ"ש כ"י שם לדידי' על ד"א עיי"ש וחדוש בעיני כי הג"ט והלו"ש לא הרגישו בדברי הירושלמי ונ' ע"ז פ' כה"צ אשר לדברי' אין שום סמך לדברי' אלא שבגמ' דידן לא ס"ל פיר' הנ"ל בדברי רב כמ"ש במ' חולין דף ט"ז ובמ' ע"ז דף מ"ג ובמ' מעי' דף כ' איתא להדיא בשם רב ושם בטעמי' דתלוש ולבסוף חברו הוה תלוש ועכ"ח צ"ל לחלק בין אסור ע"ז לשאר דברים וא"כ דברי ש"ס נראה דחולק עם הירושלמי וצריכי' ע"כ לדברי מרן חת"ס כמ"ש ועיי' בש"ך סי' צ"ה ועיי"ש בירושלמי שהיא במחלוק' בדברי רב דלר' אין נאסר הבית וכן לענין מעילה הוה כמעיל' במחובר ולענין הלכה כבר גליתי דעתי במכתבי מני שסומך ע"ד המקילי' בנעש' שלב"כ אין בידינו למחות אך אין אתי לומר דבר ברור להקל. וראיתי מ"ש כת"ה עד"ת תשורת ש"י במ"ש דבעצ וזכוכי' אינ' פוסל עד רביעית והביא דברי תשו' אמרי יושר במ"ש התוס' שפוסל בכ"ש וכן ת' אמרי אשר אינ' בידי לעיין אבל גם התשורת הא הביא דברי התוספת' הנ"ל ופי' אם כי הכפיפה כ"ש מ"מ המקום מחזיק רביעי' כמובן. מ"ש בענין כלי שישאר במקוה כפוי ע"כ ונתמלא מים עד שלא הי' מ"ס והביא מסי' ר"א סעי' ל"ה וסעי' ס"ג הדברים פשוטים כמ"ש מעכ"ת והלא מתניתן מ"מ פ"ז מבלי חולק ולכ"ע היא והנני לסיים בכל חתמי ברכות ונזכה לבשורות טובות עם כל אחב"י לכוח"ט שנת גאולה וישועה כאנ' הטהור' ונפש. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה