לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קה
להנ"ל. בענין נקבים המתהוים או נעשו בתלוש בלא מתכוון בצנורו' ורצפת המקואות כמו בשל עץ ה"ה נסרים וכן מ"ש ע"י בעטאן שהוא מעשה צעמענט ומעכ"ת הביא להקת נביאי' אחרונים מדברי' מזה בשו"ת כי ידוע בת' מרן חת"ס סי' ר"א שהביא דברי הגה"מ מ' קדושי' והוזכר ברמ"א סעי' ל"ו ואחריהם באו שו"ת אחרונים לחלק בחלוקי' וגם לרבות לענין חטיטת הצנורות כ"ש דהוזכר במשם פ"ד מ' מקואות דפוסל בכ"ש אם כל המים ששוטפי' והולכי' מצנור או רק מה שעוברי' על החטט וכבר העיר' בזה הפוסקי' ומקור הלכה זו בגמ' מ' בב"ב פ' המוכר הבית אשר כן דייק' מלשון הטור שכול' יעשה כלי כמ"ש בש"ע וכדעת נקוה"כ וכן דייק מלשון הרמב"ם אם כי מלשון הרא"ש לא נראה כן כיון שהטור העתיק בלשון כולה ודאי הי' בקי בדברי הרא"ש אביו טפי ודייק כן דאם לא כן היאך לפסול ולא הותכ' דאם יש בו ג' לוגין דמסתמא אין בו כשיעור ג' לוגין אבל כל המים שנמשכי' בכלל שאובי' אסרו שפיר דמסתמא יש בו ג"ל וחדוש בעיני כי בת' מהרי"א ומהר"ש וכן בת' הריב' לא הביא דברי' ועיין בת' מהרש"ם ח"א סי' ב' שהביא דברי ש"ג וכן בת' אמרי דוד ח"ב על יו"ד סי' כ"א עיי"ש ועיי' בב"ח ובמ"ש בגי"ט דהפי' בטור היינו שחשיב כול' כלי לענין הויית' ע"י טהר' ועוד תי' דאיירי דעתיד עוד לחטוט יותר ומ"מ גם תי' א' אינ' ול"ז להבין דהא סותרי' זל"ז דהא במ' חולין ד' כ"ה בחק בקבא לא חשיב כלי לענין ק"ט משום דעוד לא נגמר מלאכתו דעתיד לחקוק ורק לענין מלאכת שבת חשיב מלאכה כמ"ש במ' שבת ד' ק"ג ועיי' בת' אמרי אש סי' פ"ה א"כ ממנפ"ש אם עוד עתיד לחטוט עוד היאך נימא דמק"ט ולא יהא הוויית' בטהרה וצל"ע טוב' והנה בענין רציפת בעטאן וצנורות שנבנ' בקרקע ודאי יש מקום להקל דלענ"ד לא שייך בי' משום כלי דהוה כשאר בנין בית בור ובית ומ"ש בת' מהרש"ם לחוש משום כלי אבן כיון דיכול לעמוד על עצמו בלא סמיכ' כותל והביא ראיי' ממ' כלים פ"ה בחופר בארץ וטח בטיט אם יכול לעמוד בעצמו חשיב תנור וכן ממ' אהלות פ"ו לענין חוצץ והנה נאמר ולטעמיך וכי מי שטח כותלי המקוה בטיט עב עד שיכול לעמוד בעצמו הנשמע כמוה לחוש משום כלי ושאני תנור דעיקרו במחובר כמ"ש במ' שבת ד' קכ"ה וגזה"כ דמ"מ מק"ט ופי' רשיז"ל דס"ד דהוה כמו בית ושאר בנינים אבל לענין שאוב' מה דליכ' בתלוש לא שייך שום שאוב' דאל"כ כל המקואות היאך נעשים והנה הוא בעצמו תבר' לגזיז' בסי' ב' מטעם אחרינ' עכ"פ נלענ"ד דאם בא בדרך הבונים בצעמענט ובעטאן לית בי' שום חשש כלי או שאוב' וטהור וגדולה מזו נאמר ונשמע ממתניתן דמ' כלים פ' כ' מ"ה גבי כפית קבע ובנה עלי' טהור מכלים ומשם הביא בת' מהרמ"פ לענין רציפת נסרים במקוה דהמים ע"ג הוה כבונה עלי' ואין בו משום מדרס ואינ' בכלל גזר' שלא יטבול ע"ג כלי עיי' בספ"ט סי' קצ"ח ובפ"מ וכבר הערותי בספרי בס"ד לתרץ בזה קושי' אחרונים ונוב"י לענין קבעו ולבסוף חקקו מסוגי' דבב"ב כי ידוע עיי"ש וכש"כ מ"ש בנין ממש ומה שכתב כת"ה ג"כ דדינא כב"ח דבעי רביעי' וא"כ י"ל כש"כ צעמענט אלא דק"ל מ"ש מכלי אבן דחשש בהמרדכי משום אבנים שחקו מים ומשמע אפי' בכ"ש בכלי עץ והנה מעשה הצעמענט אינ' נודע לי אם יש בזה יוצר ע"י אש או הוה כבעטאן וצל"ע מ"מ לסברת הט"ז דסברתו לחלק בין כ"ע לכ"ח משום דודאי דעתי' עוד לחקוק משא"כ בכ"ח הסבר' דכ"ח בחקיקה יתר' ישתבר או יתרועע, וה"נ בכלי צעמענט והנה לענין רצפת נסרים הביא כת"ה ג"כ דברי ת' אחרונים להקל דקיל' מצנורות דבזה ודאי לא שחקו להו מים בנקבי' והנה בת' מהרש"ם סי' ר"ב הנ"ל ג"כ האריך להקל והוכיח כן מדברי חת"ס סי' ר"א הנ"ל במ"ד דב' לווחי' שהזכיר במהרי"ק אינ' פוסלי' בנקבי' כיון דטעמי' דניח' לי' בנקבי' משום עכוב צרורות שיהי' נקבי' הנ"ל היינ' בצנורו' אבל בלווחים הנ"ל לא שייך עכוב צרורות וא"כ ה"ה בהריצפה לא שייך משום עכוב צרורות אלא שיש לעיין במ"ש החת"ס בסוף התשוב' במ"ש השואל נקבים בנסרים לבטול קב"ט מדרס והשיב דמגרע גרע דהוה עשוי' לקבל' ממש ולא יודע למה הוה עשוי' לקבל' ואפשר משום דצריך למימיו לשיעור' דמקוה או דטבילה דאל"כ הי' סתיר' מזה לדברי התש' הנ"ל וידעתי כי בת' מהרי"א סי' ר"ב פיר' דבריו שאינה רק לזהיר' בעלמא והנה בנ"א להגאון מהר"א על המשניות מ' מקואות פ' ד' אהך דסלון שהיא צר מכאן וכו' פי' דהיינו מן הצדדי' של סלון אבל בקרקעית' פסול' משום שאוב' והך דפ"ב דמ' כלים בסלונות כפופי' דאימ"ט אפי' אם הכפופי' מכל צד הן היינו שנעשו לאחר מכאן ע"י רקבון וכיו"ב וכ"מ הרמ"א סעי' ל"ו עיי"ש והביא' בלחם ושמלה וכתב שכוון לדברי' ע"כ קשה להקל בשל עצים וכיו"ב לבד מצעמענט ועיי' בת' דברי חיים ח"ב סי' צ"ח שנרא' מדבריו להחמיר בזה עוד יותר ועצתו לחבר' לברכת של מים מ' סאה ואז אינ' מזיק כלום דמחוברי' למקוה שלמה וע"כ אין בידי לומר דבר ומי שירצה לסמוך על דברי מקילי' מי ימח' בידו אחרי כי הור' המורים ומ"מ בזה"ז אשר בקל בידינו לתקן ע"י המצאת בעטאן וצעמענט למה לו לכנוס לדוחקי' נעשה בטהרה כהנ"ל ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: