לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קד
לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה מנחם יהוד' נ"י אב"ד ק"ק סערעדנא יצ"ו. ראיתי מ"ש ע"ד ש"ע סי' ר"א סעי' מ"ח בבא להמשיך מים לעשות מקוה שלא יהא ע"י אדם ולא יאחז בדף רק יסלק ידי' מקודם וק"ל דבזה יש לדין גם משום תפי"א כמ"ש בסעי' ט"ו אשר דעת הראב"ד בס' בע"נ והתשוב' מיוחסת סי' רל"א וכמ"כ שיטת הרשב"א ידועי' דעוד חמיר משאובי' בכלי דלא כלי כתיב וכמ"ש בת"כ פ' אמור מה מעין ביד"ש ובזה לא מהני מה שהוא חוץ לשפת המקוה וצריכה המשכה עכ"פ כמו שאובי' ומעתה מה מועיל אשר לא יאחז בדף ס"ס יש בו תפיס' עי"א והנה הלא מעכ"ת הביא דבריב"ש סי' ע"ב כיו"ב ס"ל דדוקא במים עצמו מפסיד תי"א ובאמת כן מבואר בת' מהרי"ק שורש נ"ו אבל מה שיעשה ע"י שארית הפעולות ל"פ משום תי"א וה"נ דכוותי' וראיתי בת' זכרון יוסף סי' י"ג אשר שם נו"נ בענין עשות ע"י פומפען כידוע והקש' שם מהגמ' מ' זבחים ד' כ"ה דדייק בגמ' ממתניתן דו' פרה פ"ו נותן ידו או עלי ירקות כדי שיקלחו המים לתוך החבית פסול משום דצריך הווייה' ע"י טהרה וש"מ דאויר הכלי ככלי דאל"כ הא האויר מפסיק מנ"ל דילמא לעולם אויר הכלי לאו ככלי והא דפסול משום דהוה תפיסה ע"י א' ועכ"ח ס"ל דבת' עי"א לא מהני הפסק ותי' דשם בקדוש מים למי חטאת איירי ואין תי"א פוסל ואדרב' הקדיש הי' עי"א ובס' נחל האשכול השיב עלי' דלאח' שבא מכלי הי' הקדוש עי"א אך קודם ביאתו צריכ' בידי שמים וכמ"ש בספרי מים חיים מעין ומחלק שם דלהראב"ד הדיוק מעלי ירקות י"ל דסליק ידיו קודם שיעברו המים עליהם אבל לרש"י והרא"ש דהדיוק מנתן ידו קשי' ומסיק. דעכ"ח לומר כשם בדבר המק"ט מהני הפסק היינו שפת המקוה וכמו אי אויר הכלי לאו ככלי והה"ד לענין תפעי"א כן היא וזה נגד משמעות כל הפוסקים דמשמע דצריכ' המשכה ממש כמו בשאובי' ואדרב' אמר' זה העיקר יותר משאובי' ודברי הט"ז בס"ק כ"ח וס"ק מ"ז ידועי' ומ"מ נשמע מדברי' דלאחר שסילק ידיו לית מאן דחש לי' משום תפי"א א"כ דברי הש"ע סעי' מ"ח ע"נ וגם כי לפימ"ש הבי"ש וכמ"ש שכן משמעות מהרי"ק סי' נ"ו דדוקא אם עשה דבר במים עצמ' והיינו בתלשו וכמו שלמדו ממ"ש בפ"ז סחטו ובשערו דהכל ילפינן מהלכות אלו דהא כל זמן שמחוברי' למקוה אפי' במקוה מבוונ' אינ' פוסלי' וכמ"ש בט"ז וידוע כי תי' הט"ז משום נצוק חבור לא ס"ל להש"ך ועכ"ח דלא מקרי תפיס' עי"א רק דומי' דמלא בכתף אבל מה שמשמע חוץ מהמים לא מקרי תפיסה עי"א והויית' ע"י טהר' לחוד ותפיס' עי"א לחוד ואי"צ מטעם הגרמ' וכח כחו כמ"ש בת' זו ומהרמשי"ק אלא תפיעי"א ושאובי' הכל במים תלושי' איירי וכמ"כ קנקנים בראש הגג דומה לזה ולא זכיתי להבין מ"ש בת' מהרמשי"ק בסי' קצ"ח בפי' הת"כ יכול אפי' מלא בכתף ועשה מקו' בתחיל' הי' טהור ת"ל מעין מה מעין ביד"ש אף מקוה ביד"ש אי מה מעין שאין בו תפיס' בידי א' אף מקוה שאין בו תפיס' בי"א יצא המניח קנקני' בראש הגג לנגב' וכו' ת"ל בור ופי' הוא ז"ל דהיינו דמותר מה"ת התיר' לחפור וממנו נילף דמותר בדבר שאינו גמר ויש הפסק ורק גרמ' ולא כן פי' בקרבן אהרן על ת"כ אלא ת"ל בור שהוא כול' שאובי' שהדרך להתקבץ ע"י צנורות ופי' הקרא דמקוה שם כולל לכל קביצת מים בין שאובי' ע"י א' בין מי מעין עי"ש וכתב רחמנא מעין ובור מקוה מים דהמקוה משותפי' משפט מעין ובור אינו כול' ע"י אדם ולא כול' בידי שמים וה"ה מניח כלי' אבל שיהי' מותר לחפור בארות ובורות לזה לא איירי קרא כמ"ש במהרי"ק שורש נ"ו הנ"ל שהי' שם דעת השואל דבארו' אין לו משפט מעין משום עי"א ונשמע דעכ"פ משפט המקו' מוד' דלא גרע ממניח קנקנים הנ"ל ועד"ז השיב במהרי"ק דתפיסת בקרקע אין בו שום תפעי"א דאינ' מגלה כך המים שבמעין ומסיר הכסוי דומי' דאם המעין מוקף בגדר וכי אם פורצי' הגדר שיהלך מי המעין למקו' מיוחד וכי נאמר שאין בו מעלת המעין אלא כיון שלא נעשה בידיו או באברי' איזה מעשה בגוף המעין חשבינן הכל בידי"ש אלמא דלחפור בארץ למען נמצא מעין לזה ל"צ קרא ופשוטא מסברא חיצונה שאין זה שום תפיס' עי"א וחדוש בעיני שלא הביא דברי מהרי"ק אשר כל רז לא אנוס ליה וגם מ"ש מהך דג' מקואות של ככ"ס דהטובלי' טהורי' והא הוה תפיס' עי"א [וכן הקשה בג"ט משום הוויית' עי"ט] ה"נ בס' אשכול מתרץ הך דפ"ו דמטהרין עליון מן התחתון מביא סילון דשם לא נעשה במים כלום דבמקומו' רק ממשיכ' ע"י השקה וה"נ כן היא דהטובלי' במקומ' עומדי' רק שגורם השקה דאל"כ יוקש' ממ"ד בסעי' נ"ב דמטהרי ב' מקואות חסרים ע"י השקה של נקב כשפ"ה וכי אם אדם עשה הנקב לא יהא מועיל משום ע"י אדם וגדולה מזו כתב הש"ך ס"ק קכ"א וכן בט"ז עיי"ש ומ"ש בת' מהרמסי"ק בענין תפיעי"א אם הי' יכול לבא בלא תפיעי"א כמו לענין הויית' ע"י טהרה והנה ראיתי בס' רז"ה על ה"מ שהוכיח מהך דטבלא בסעי' ל"ה דשאובי' לא מהני התיר' הנ"ל דהא גם בזקופ' על צדה לא יפסלו רק ביכול לבא בלא טבלא משום הוויית' ע"י טהרה אם כן ש"מ כדרך קבלת' לא מהני אפי' ביכול לבא שלא ע"י וא"כ כיון דהרמ"א מחמיר בסעי' ט"ו וסעי' ט"ו כדעת הראב"ד והרמב"ן במיוחסת והרשב"א דגם ג"ל פוסלי' ואדרב' חושבי' תפעי"א חמיר מניה דזה עיקר ושאובי' טפל דלא כתיב כלי בתורה אם כן פשיטא דלא עדיף משאובי' כנלענ"ד בפשיטות. ומ"ש כת"ה מ"ש בספרי ע"ד ת' הר המור לענין השקה ע"י תפבי"א והנה הלום ראיתי באשכול וג"ט שהשיב' על הך דסילון במ' פ"ז דשאני התם שמושקי' גם אח"כ. מ"ש ע"ד התשוב' בב"מ סי' קמ"ט הלא יראה עיקר טעמי' משום הויית' ע"י טהרה ואז אין חלוק בין הוה כלי או אינ' כלי כמובן. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: