אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קא

סימן ק

לכבוד הרבני החריף ובקי מו"ה ישראל ברוין נ"י ק"ק פאראענטש יצ"ו. ראיתי מ"ש בענין מקוה מעיין שלא הי' יכולין לנקות אות' מפני חיזק הנביע' כדרך המעיינות והכשירו ע"י חלב כנהוג והעיר ת"ח א' יען כי מעיין אינ' נפסל בשנוי מראה מה יועיל הכשר החלב וכבר שמעתי הערה זו מכמה בני תורה והשבתי כמ"ש מעכ"ת ממנפש"ך אם נפסל בשאובי' כמ"ש מהרי"ק בשם המרדכי ושאר פוסקי' הם מטהרי' ומכשירי' השאובי' ואם ל"נ אי"צ הכשר ומ"ש מעכ"ת דמ"מ קשה לסמוך במעיינות שלנו דהפוסקי' אחרונים חוששי' לדברי מהרי"ט ח"ב סי' ח"י דיש לחוש דהם מי תמצית והנה מעולם הי' קשה בעיני מהו החששא דמהרי"ט לא חשש רק אם הבארות בעמק הקרקע שבאו המים מן הצדדי' דרך משיכ' כמ"ש בתוס' במים הנמשכי' מן הנהר והים אבל מעיין שתמיד נובע מים גם הוא הסכים שזה דין מעיין גמור וכ"פ בעובדא דידי' ובס' גדולי טהרה בשו"ת סי' ב' הביא דברי מהרי"ט ושם נתן סימני' דבאר הנובע מלמטה למעלה וכן מה שנובע יעשה גלי' גלי' כדרך נביע' וכן מה שנובע תמיד בלי אכזב זהו ודאי מעיין ורק משום שנמשך מן הצדדי' יש להסתפק וכדרך הטפה גם כן יש להסתפק עיי"ש אבל בברור מעיין לא החמירו והפוסקי' שהחמירו הי' על דרך זה וסיים שם בגד"ט דגם בזה אם יש איזה ספק בפסול ג"ל אפי' בס' חסרון ידוע יש להקל ועיי' בת' אבני צדק סי' פ"ח ועוד אם אינ' מעיין תו הוה כשאר מקוה להכשיר ע"י יין ועיי' בת' שו"מ סי' ס"ט וכן באבני צדק סי' הנ"ל מה שפקפק' אם מועיל חלב כמו יין דבמ' מכות ד' ג' קאמר בטעמי דחמר' מזיג' מקרי וזה לא שייך בדם וחלב ועיי' בת' שו"מ הנ"ל שמיישב בטו"ט וראיתי מ"ש מעכ"ת בהכשר ע"י חלב אם לא נשתנה למרא' חלב ממש דלא יועיל וזה החלוק שלענין לפסול אפי' לא הוה כיין ממש נפסל כמ"ש במתניתן נפל לתוכ' יין וכו' ושכ' מראה ולא נאמר שנשתנה למ' יין משא"כ בג' לוגי' מים שנפל לתוכ' קורטוב יין נאמר והרי מראיה' כמראה יין יפה העיר ולא כן דקדק בהראב"ד בס' בעלי נפש הביא ג"כ הב"י דאין שיעור לשנוי מראה מדלא נאמר שנשתנה למראה יין א"כ בכלל דברי' דלענין הכשר דנאמר למראה יין ממילא בעינין מראה יין ממש ובת' שו"מ הנ"ל הקש' השואל ע"ד הרמ"א סעי' כ"ט במ"ש במקוה חסר שנשתנה מראית' דלא נפסל בג"כ אמאי לא פירש שנשתנה למראה יין והשיב שאי"צ דמסתמ' מיין נשתנה וה"נ באמת בלבוש סי' ר"א שנקט דברי רבו הרמ"א פירש כן להדי' נשתנה למראה יין וקצת יש להעיר הלא דברי רמ"א ה"ה דברי התוספת' פ"ה דמ' מקואו' ושם ג"כ אינ' מילת מראה יין רק כמ"ש הרמ"א שנשתנה מראית' ולמה הי' לנו להוסיף ואפשר דסיום התוספת' יש לעיין דב' מכשירי' פ"ו מצי חלב הוה כחלב לענין הכשר זרעי' משמע מטעם משקה דחלב ולא משום מי דעלמא ועיי' בחולי' ד' קי"ז מסייע לר"ל דמי חלב מכשירי' ולענין בב"ח פטור ומי חלב הוא כסיוב' דחלב' כמ"ש בתוס' ועיי' בערוך ערך נסיובי וגם בהרע"ב מ' מכשירין דמי חלב שנשתייר מקאפאכן הגבינה וקורין אות' מאלקען אם כי במ' מכות ד' ג' מחלק בין מי צבע ליין דחמרא ננזיג' מקרי ומי צבע שם מים עליו וה"נ נימא הכי וצ"ל דשם מי צביעי' הוה עיקר השם מי וצבעי' רק תואר משא"כ גם חלב מעיקר שמו כנלענ"ד ומ"מ שפיר קעביד שיהי' מראה חלב ממש שיחזור לדבר למה שהי' כמובן. וראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד הראב"ד מה שחדש דבמעיין אין מועיל לפסול בשנוי מראה וכבר עמד בזה ג"כ השואל בת' שו"מ סי' הנ"ל והקש' ממ' מכות ד' ג' מ"ש בחביות יין שנפל לים הגדול דהטובל שם לא עלתה לו טבילה ותי' דשם שאני כמ"ש הריטב"א דמי ים הגדול מלוחי' וכבדי' ואינ' ראוי' להתערב ועומדים במקומם ורק ביין טבל גם במעיין ע"כ בים הגדול אם כי דקיימ"ל דהוה כמעיין לא עלתו טבילה אבל שנוי מראה לחוד אינה פוסל ובטעם הדבר הסביר בעל שו"מ דמעיין חלחולי מחלחל כמ"ש במ' נזיר אם כן במקומו' חלחולי' לא שפט' המראה ובלבוש ראיתי טעם הדבר דמקוה מים כתיב בקרא ולא מעיין מים ולא זכיתי להבין דברי' הק' דהא במ' חולין ד' פ"ד דרשינן ג' מים כתיב בפ' שמיני חד למעוטי שאר משקי' וחד למעוטי דם דכתיב בי' כמים וחד למעוטי זוחלי' עיי"ש דס"ל דמים דכתיב במקוה אכולי' קאי אמעיין ובור ומקוה ואפשר דס"ל דמוקים לי' בדדמי לי' דהיינו לענין זוחלין ורמיז' היה ולענ"ד אפשר לומר בטעמא דפסול שנוי מראה דבטל מתורת מים כמ"ש במ' סוטה מה מים שלא נשתנה ושם פסול אפי' מחמת צבעו כמ"ש הראב"ד בשם התוספת' לענין מי חטאת משום דבעינן מים חיים ובשנוי לית' א"כ לפי"ז במעיין שנשתנה עכ"פ ליכא משום מים חיים ואפשר דאין דין מעיין עלי' ועיין ברש"י ז"ל ד' ק"ה במים שיד סולדת דבטל ממנו ונשתנה תורת מים הה"ד במקוה זה הטעם בשנוי מראה ע"י ממש עכ"פ בטל ממנו תורת מים ול"צ לומר מטעם שאינ' בטל רק זה גופ' הפסול דנחתינן דרג' מתורת מי חטאת דסתם מים לא נשתנה וכמ"ש בג' ע"ז ד' כ"ז ע"ב לענין שלקות של נכרי' דמה מים לא נשתנה ואיצ"ל ואפשר לומר בטעם מעיין משום דהוה מקוה נובע וסופ' להחזיר להכשר' בלא מעשה וזכר לדבר מ"ש הרמב"ם בפ' ט' מה' שבת ה' י"ג דצובע איני חייב רק בדבר שצבעו מתקיים וכעת א"א להאריך ידידו הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה